HE/Prabhupada 0013 - עשרים וארבע שעות ביממה של עיסוק



הרצאה על ב.ג. 2.51-49 - ניו יורק, 5 באפריל, 1966

יוֹגַהּ קַרְמַסוּ קָאוּשַׂלַם. קָאוּשַׂלַם משמעותו תכסיס מקצועי, תכסיס מקצועי. נֹאמר ששני אנשים עובדים אדם אחד הוא מאוד מומחה, השני הוא לא כל כך. אפילו במכונות. משהו לא בסדר עם המכונה. האדם שהוא לא כל כך מומחה, הוא מנסה כל היום וכל הלילה, איך לתקן את זה, אבל המומחה בא ומייד רואה מה הבעיה, והוא מחבר תַיְל אחד, בדרך הזאת ובדרך אחרת, והמכונה מתחילה לעבוד. הְרְזוּם, הְרְזוּם, הְרְזוּם, הְרְזוּם, הְרְזוּם, הְרְזוּם. אתם רואים? בדיוק כמו שלפעמים אנחנו, אנחנו נתקלים בבעיות עם הרשמקול הזה, ומר קָארְל או מישהו אחר בא ומתקן את זה.

אז הכל מצריך איזשהו ידע מקצועי. אז קַרְמַה, קַרְמַה משמעותה עבודה. אנחנו חייבים לעבוד. ללא עבודה אפילו הגוף והנשמה האלו שלנו לא יכולים לתפקד. זו טעות גדולה למי שהוא..., שבשביל הגשמה רוחנית הוא לא צריך לעבוד. לא, הוא צריך לעבוד יותר. אנשים שהם לא מנסים להשיג הגשמה רוחנית, הם יכולים להיות עסוקים בעבודה למשך שמונה שעות בלבד, אבל אלו שעסוקים בהגשמה רוחנית, הם עסוקים במשך עשרים וארבע שעות, עשרים וארבע שעות. זהו ההבדל. וההבדל הזה הוא...

אתם תגלו שברובד החומרי, ברובד של התפיסה הגופנית, אם אתם עובדים למשך שמונה שעות בלבד, תרגישו עייפים. אבל בשביל מטרות רוחניות, אם אתם עובדים יותר מעשרים וארבע שעות... - למרבה הצער, אין יותר מעשרים וארבע שעות ברשותכם... עדיין, לא תרגישו עייפים. אני אומר לכם. זה מהניסיון האישי שלי. זה מהניסיון האישי שלי. ואני פה, תמיד עובד, קורא משהו או כותב, קורא משהו או כותב, עשרים וארבע שעות. רק כשאני מרגיש רעב, אני אוכל משהו. ורק כשאני מרגיש עייף, אני הולך לישון. אחרת, תמיד, אני לא מרגיש עייף. אתם יכולים לשאול את מר פּוֹל אם אני עושה את זה או לא.

אז אני, אני נהנה לעשות את זה. אני לא מרגיש עייף. באותה הדרך, כשלמישהו תהיה את התחושה הרוחנית הזאת, הוא לא ירגיש... במקום זאת, הוא, הוא ירגיש גועל ללכת לישון, ללכת לישון, "שינה הגיעה רק בשביל להפריע לי." אתם רואים? הוא רוצה להפחית את כמות הזמן שבה הוא ישן. אז... עכשיו, כשאנחנו מתפללים, וַנְדֵה רֻוּפַּה-סַנַתַנָאוּ רַגְהוּ-יוֹגָאוּ שְׂרִי-גִ'יוַה-גוֹפַּלַקָאוּ. ששת הגוֹסְוָאמִים הללו, שְׂרִי צַ'ייתַנְיַה הורה להם לדון בנושא המדעי הזה. הם כתבו המון ספרות על זה. אתם רואים? ותופתעו לדעת שהם ישנו רק למשך שעה וחצי מִדֵי יום, לא יותר מזה. ואפילו את זה לפעמים הם שכחו.