HE/Prabhupada 0502 - ותר על תפיסות מוטעות - וקח את החיים הרחבים של תודעת קרישנה



הרצאה על ב.ג. 2.15 - 21 בנובמבר, 1972, היידרבאד

אז פְּרַהְלָאדַה מַהָארָאגַ'ה ייעץ, "אתה וַתֵּר על כל התפיסות המוטעות והאי-הגיוניות". וַנַםּ גַתוֹ יַד דְהַרים אָאשְׂרַיֵתַה (שב. 7.5.5). פשוט וַנַםּ גַתַהּ, פירושו שתיעשה חופשי מן התפיסה הזו, תפיסת הַגְּרּיהַם אַנְדְהַה-קֻוּפַּם של החיים. קח למבט הרחב יותר על החיים של תודעת קְרּישְׁנַּה. אז תהיה מאושר. היתְוָאתְמַה-פָּאתַםּ גְרּיהַם אַנְדְהַה-קֻוּפַּםּ וַנַםּ גַתוֹ יַד דְהַרים אָאשְׂרַיֵתַה (שב. 7.5.5). הַרים אָאשְׂרַיֵתַה. העיסוק האמיתי הוא הַרים אָאשְׂרַיֵתַה. וַנַםּ גַתַהּ. וַנַםּ גַתַהּ פירושו לצאת ליער. בעבר, אחרי חיי גְרּיהַסְתְהַה (איש משפחה), וָאנַפְּרַסְתְהַה (פרוש), סַנְנְיָאסַה (חיי נזירות), נהגו לחיות ביער. אמנם היציאה ליער אינה המטרה העיקרית של החיים. מן הסתם ביער ישנן חיות רבות. האם פירושו הוא שהן מתקדמות מבחינה רוחנית? זה נקרא מַרְקַטַה-וַיְרָאגְיַה. מַרְקַטַא-וַיְרָאגְיַה משמעותו "פרישות של קוף." הקוף הוא עירום. נָאגַה-בָּאבָּא. עירום. הוא אוכל פירות, הקוף, וחי תחת עץ או לראשי עץ. יש לו אמנם לפחות שלושה תריסרי בנות-זוג. מַרְקַטַה-וַיְרָאגְיַה זו איפוא, סוג זה של פרישות - אין לו ערך אמיתי. פרישות אמיתית. פרישות אמיתית משמעותה שעליך לוותר על חיי הַאַנְדְהַה-קֻוּפַּה, ולמצוא מקלט בִּקְרּישְׁנַּה, הַרִים אָאשְׂרַיֵתַה. אם תמצא מקלט בִּקְרּישְׁנַּה, אז תוכל לוותר על כך, על כל חיי ה-"אִיזְם-ים" הללו. אחרת, זה לא אפשרי; אתה תִלָּכֵּד בידיו של ה"אִיזְם". אז היתְוָאתְמַה-פָּאתַםּ גְרּיהַם אַנְדְהַה-קֻוּפַּםּ וַנַםּ גַתוֹ יַד דְהַרים אָאשְׂרַיֵתַה (שב. 7.5.5). לא לוותר... אם אתה מוותר על דבר-מה, עליך קל וחומר לקחת על עצמך משהו. אחרת, תגרום הפרעה. קח משהו. זוהי ההמלצה: פַּרַםּ דְרּישְטְוָא ניוַרְתַתֵא (בג. 2.59). אתה יכול לותר על חיי המשפחה, חיי החברה, החיים הפוליטיים, חיים אלו, חיים אלה, כאשר לוקח לחיים מודעים לִקְּרּישְׁנַּה. אחרת, זה לא יעבוד. אחרת, עליך לקבל חלק מחייך אלה. אין פה כלל שאלה של חופש. אין שאלה של חופש מחרדות. זאת הדרך.

אז כאן אותו הדבר, תַתְתְוַה-דַרְשׂיבְּהיהּ, אלו אשר, למעשה, רואים את האמת כפי שהיא... אַתְהַתוֹ בְּרַהְמַה ג'יגְ'נָֿאסָא, כפי שנאמר בַּוֵּדָאנְתַה-סֻוּתְרַה... רק אתמול, בחור אחד שאל אותי: "מהי הַוֵּדָאנְתַה? וֵדָאנְתַה? מה פירוש וֵדָאנְתַה?" זה מאוד יפה, ומאוד פשוט. וֵדה פירושו ידע, וְאַנְתַה פירושו שורה תחתונה. אז וֵדָאנְתַה פירושו סף כל הידע, או הידע האולטימטיבי. לכן הידע בסופו של דבר הוא קְרּישְׁנַּה. קְרִישְנָה אומר, וֵדַיִשׂ צַ'ה סַרְוַיְר אַהַם אֵוַה וֵדְיוֹ וֵדָאנְתַה-קְרּיד וֵדַה-ויד צַ'ה אַהַם. הוא היוצר של הַוֵּדָאנְתַה והיודע שלה. אלא אם כן הוא יודע הוֵדָאנְתַה, כיצד הוא יכול לכתוב וֵדָאנְתַה? למעשה, פילוסופיית הַוֵּדָאנְתַה נכתבה בידי וְיָאסַדֵוַה, גלגולו של קְרּישְׁנַּה. אז הוא הַוֵּדָאנְתַה-קְרּית (יוצר הַוֵּדָאנְתַה). והוא גם וֵדָאנְתַה-וית (יודע הַוֵּדָאנְתַה). אז השאלה הייתה האם וֵדָאנְתַה פירושה אַדְוַיְתַה-וָאדַה (ידע של אי-שניות) או דְוַיְתַה-וָאדַה (ידע על השניות). על שאלה זו קל מאוד לענות. הפסוק הראשון של הַוֵּדָאנְתַה: אַתְהָאתוֹ בְּרַהְמַה ג'יגְ'נָֿאסָא, לחקור אודות בְּרַהְמַן, האמת בהחלט. עתה, היכן לחקור? אם אתה רוצה לחקור, עליך ללכת למישהו שיודע את הדבר. לפיכך, מיד, כבר בהתחלה של וֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה, ישנה שניות (דוּאָלִיוּת) שאדם חייב לחקור, ואילו על אדם אחר לענות. אַתְהָאתוֹ בְּרַהְמַה גִ'יגְ'נָֿאסָא. אז הַוֵּדָאנְתַה-סֻוּתְרַה, כיצד היא יכולה להיות אַדְוַיְתַה-וָאדַה? (ידע של אי-שניות) היא דְוַיְתַה-וָאדַה, מעצם ראשיתה. אַתְהָאתוֹ בְּרַהְמַה גִ'יגְ'נָֿאסָא. על אדם לחקור מהו בְּרַהְמַן, ועליו לענות, או המורה הרוחני, או התלמיד, שזאת שניוּת (דוּאָלִיוּת). איך אתה יכול לומר שזו אַדְוַיְתַה-וָאדַה? לכן עלינו ללמוד בדרך זו. כאן זה נאמר, תַתְתְוַה-דַרְשׂיבְּהיהּ. תַתְתְוַה-דַרְשׂיבְּהיהּ פירושו וֵדָאנְתַה-וית, מי שיודע את הַוֵּדָאנְתַה. גַ'נְמָאדי אַסְיַה יַתַהּ (שב. 1.1.1). מי שיודע את האמת בהחלטיותה, מהיכן הכל בא. גַ'נְמָאדי אַסְיַה יַתַהּ. זאת היא ההתחלה של שְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם.