HE/Prabhupada 1069 - דת מביעה את הרעיון של האמונה. בעוד שאמונה יכולה להשתנות - סַנָאתַנַה-דְהַרְמַה לא



19-20 בפברואר, 1966 - המבוא לבְּהַגַוד-גִיתא, הרצאה, ניו יורק

לכן, סַנָאתַנַה-דְהָרְמַה, כפי שצוין למעלה, שהריבון העליון הוא סַנָאתַנַה, והמשכן העליון, שנמצא מעבר לשמיים הרוחניים, גם הוא סַנָאתַנַה. ישויות החיים, גם הן סַנָאתַנַה. אז חברת הריבון שהוא סַנָאתַנַה, ושל ישויות חיים סַנָאתַנַה, במשכן העליון, שהוא סַנָאתַנַה, הוא מטרת החיים העליונה. הריבון כה אדיב לישויות החיים מפני שישויות החיים טוענות, להיותן בנים של הריבון העליון. הריבון מכריז סַרְוַה-יוֹנִישוּ קָאוּנְתֵיַה סַמְבְּהַוַנְתִי מוּרְתַיוֹ יָאהּ (ב.ג. 14.4). כל ישות, כל סוג של ישות חיה... קיימים סוגים שונים של ישויות חיים בהתאם לקַרְמַה הנפרדת שלהם, אלא שהריבון מכריז שהוא אביהם של כל ישויות החיים, ולכן הריבון יורד על מנת לגאול את כל ישויות החיים הללו שנשכחו חזרה לרקיע הרוחני הסַנָאתַנַה, הסַנָאתַנַה-דְהָרְמַה, כך שישות חיים הסַנָאתַנַה עשויה להתקין מחדש, את מעמדו כסַנָאתַנַה בחברתו הנצחית של הריבון. הוא בא בעצמו בגלגולים שונים. הוא שולח את נציגו המוסמך, כבנים, או שותפים, או כאָאצָ'ארִיוֹת, על מנת לגאול את הנשמות המותנות.

ולכן סַנָאתַנַה-דְהָרְמַה אינו מתייחס לדת אמונה מסויימת ולתהליכים שלה. הוא מתייחס לתפקידן הנצחי של ישויות החיים, ביחס לריבון העליון והנצחי. כל עוד אנו מדברים על סַנָאתַנַה-דְהָרְמָה, הפירוש הוא עיסוק נצחי. שְרִיפָּאדַה רָאמָאנוּגָ'אצָ'ארִיה הסביר את המילה סַנָאתַנָה כ..."הדבר שאין לו לא התחלה ולא סוף." וכאשר אנו מדברים אודות סַנָאתַנַה-דְהָרְמַה, עלינו לקחת זאת כמובן לפי סמכותו של שְרִיפָּאדַה רָאמָאנוּגָ'אצָ'ארִיה, שאין לה התחלה, או סוף. המילה דת מעט שונה מסַנָאתַנַה-דְהָרְמַה. דת מצביעה על רעיון האמונה. אמונה עשויה להשתנות. אדם יכול להאמין, בתהליך מסויים, והוא עלול לשנות את אמונתו לאחר מכן, ולאמץ אמונה אחרת. אבל סַנָאתַנַה-דְהָרְמַה פירושו, זה שלא ניתן לשינוי, זה שלא ניתן לשינוי. בדיוק כמו מים ונוזליות. נוזליות, היא לא תכונה שאפשר לשנות אותה, במים. חום ואש. לא ניתן להפריד חום מאש. באופן דומה, התפקיד הנצחי של ישות החיים הנצחית, שידוע כסַנָאתַנַה-דְהָרְמַה, לא יכול להשתנות. אין זה אפשרי לשנות אותו. עלינו למצוא, מהו התפקיד הנצחי הזה, של ישות החיים הנצחית. לכן כאשר אנחנו מדברים על סַנָׂאתַנַה-דְהָרְמַה, עלינו לקחת כמובן על פי סמכותו של שְרִיפָּאדַה רָאמָאנוּגָ'אצָ'ארְיַה שאין לה התחלה או סוף. הדבר שאין לו סוף, גם לא התחלה, לא יכול להיות דבר מה מוגבל, כמו תהליך תחום המתייחס לקבוצה של אנשים. כאשר אנחנו מחזיקים בשיחה שהנושא שלה סַנָאתַנַה-דְהָרְמַה, אנשים המשתייכים לחלק מן האמונות הדתיות הלא-נצחיות, עלולים לחשוב בטעות שאנחנו עוסקים בדבר מה סגור המתייחס לקבוצה כלשהי של אנשים. אלא שאם נתעמק בנושא, וניקח הכל לאורו של המדע המודרני, יהיה זה אפשרי לנו לראות את סַנָאתַנָה-דְהַרְמַה כעיסוק של כל האנשים בעולם, או אפילו, של כל ישויות החיים ביקום. אמונה דתית שאינה סַנָאתַנַה עשויה להיות, בעלת שורש כלשהו בהיסטוריה של החברה האנושית, אלא שלא יכולה להיות היסטוריה לסַנָׂאתַנַה-דְהָרְמַה, מפני שהיא תמשיך להיות נוכחת, בהיסטוריה של ישויות החיים. כל עוד מדובר בישויות החיים, אנחנו מוצאים זאת מסמכות השָאסְתְרַה שלישויות החיים, אין מוות, או לידה. בבְּהָגַוַד-גִיתָא נאמר זאת באופן ברור שישות החיים לעולם אינה נולדת, גם לא מתה. היא נצחית, בלתי ניתנת להשמדה, וממשיכה לחיות גם אחרי הרס גופה החומרי והמתכלה.