HE/BG 1.32-35
פסוקים 35-32
- किं नो राज्येन गोविन्द किं भोगैर्जीवितेन वा ।
- येषामर्थे काङ्क्षितं नो राज्यं भोगाः सुखानि च ॥३२॥
- त इमेऽवस्थिता युद्धे प्राणांस्त्यक्त्वा धनानि च ।
- आचार्याः पितरः पुत्रास्तथैव च पितामहाः ॥३३॥
- मातुलाः श्वशुराः पौत्राः श्यालाः सम्बन्धिनस्तथा ।
- एतान्न हन्तुमिच्छामि घ्नतोऽपि मधुसूदन ॥३४॥
- अपि त्रैलोक्यराज्यस्य हेतोः किं नु महीकृते ।
- निहत्य धार्तराष्ट्रान्नः का प्रीतिः स्याज्जनार्दन ॥३५॥
- קיםּ נוֹ רָאגְ׳יֵנַה גוֹוינְדַה קיםּ בְּהוֹגַיְר גִ׳יויתֵנַה וָא
- יֵשָׁאם אַרְתְהֵא קָאנְֹקְשׁיתַםּ נוֹ רָאגְ׳יַםּ בְּהוֹגָאהּ סוּקְהָאני צַ׳ה
- תַה אימֵא ׳וַסְתְהיתָא יוּדְדְהֵא פְּרָאנָּאמְּס תְיַקְתְוָא דְהַנָאני צַ׳ה
- אָצָ׳ארְיָאהּ פּיתַרַהּ פּוּתְרָאס תַתְהַיְוַה צַ׳ה פּיתָאמַהָאהּ
- מָאתוּלָאהּ שְׂוַשׂוּרָאהּ פַּוּתְרָאהּ שְׂיָאלָאהּ סַמְבַּנְדְהינַס תַתְהָא
- אֵתָאן נַה הַנְתוּם איצְ׳צְ׳הָאמי גְהְנַתוֹ ׳פּי מַדְהוּסֻוּדַנַה
- אַפּי תְרַיְלוֹקְיַה-רָאגְ׳יַסְיַה הֵתוֹהּ קיםּ נוּ מַהִי-קְרּיתֵא
- ניהַתְיַה דְהָארְתַרָאשְׁטְרָאן נַהּ קָא פְּרִיתיהּ סְיָאג׳ גַ׳נָארְדַנַה
מילה אחרי מילה
קים—מה תועיל; נַהּ—לנו; רָאגְ׳יֵנַה—ממלכה; גוֹוינְדַה—הו קְרּישְׁנַּה; קים—מה יועילו; בְּהוֹגַיְהּ—אושר; גִ׳יויתֵנַה—חיים; וָא—או; יֵשָׁאם אַרְתְהֵא—מי שעבורם; קָאנְֹקְשׁיתַם—רצוי; נַהּ—עבורנו; רָאגְ׳יַם—ממלכה; בְּהוֹגָאהּ—עינוגים; סוּקְהָאני—אושר; צַ׳ה—ו-; תֵא—הם; אימֵא—האלו; אַוַסְתְהיתָאהּ—ערוכים; יוּדְדְהֵא—לקרב; פְּרָאנָּאן—את החיים; תְיַקְתְוָא—נכונים להקריב; דְהַנָאני—את העושר; צַ׳ה—ו-; אָצָ׳ארְיָאהּ—מורים; פּיתַרַהּ—אבות; פּוּתְרָאהּ—בנים; תַתְהָא—כמו גם; אֵוַה—אכן; צַ׳ה—ו-; פּיתָאמַהָאהּ—סבים; מָאתוּלָאהּ—דודים מצד האם; שְׂוַשׂוּרָאהּ—חותנים; פַּוּתְרָאהּ—נכדים; שְׂיָאלָאהּ—דודנים; סַמְבַּנְדְהינַהּ—קרובים; תַתְהָא—כמו גם; אֵתָאן—אותם; נַה—איני; הַנְתוּם—להרוג; איצְ׳צְ׳הָאמי—רוצה; גְהְנַתַהּ—רוצחים; אַפּי—אף על פי ש-; מַדְהוּסֻוּדַנַה—הו הורג הזד מַדְהוּ (קְרּישְׁנַּה); אַפּי—אפילו; תְרַי-לוֹקְיַה—על שלושת העולמות; רָאגְ׳יַסְיַה—של מלכות; הֵתוֹהּ—עבור סיבה; קים נוּ—קל וחומר; מַהִי-קְרּיתֵא—עבור ממלכה ארצית; ניהַתְיַה—בהרגנו; דְהָארְתַרָאשְׁטְרָאן—את בני דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה; נַהּ—לנו; קָא—איזה; פְּרִיתיהּ—תענוג; סְיָאת—יהיה; גַ׳נָארְדַנַה—הו המקיים את כל ישויות החיים.
תרגום
הו גוֹוינְדַה, מה יועילו לנו ממלכה, אושר, או אף החיים עצמם, בשעה שמי שעבורם אנו משתוקקים לכל אלה ערוכים עתה לקרב? הו מַדְהוּסֻוּדַנַה, הנה מורים, אבות, בנים, סבים, דודים מצד אמי, חותנים, נכדים, דודנים וקרובים – כולם עומדים למולי, נכונים להקריב חייהם ורכושם. אולם מדוע שאחפוץ להרגם, אפילו שאלה מבקשים להרגני? הו מקיים כל ישויות החיים, איני מוכן להילחם בהם אפילו עבור שלושת העולמות, קל וחומר עבור כוכב זה. איזה תענוג נפיק מהרג בני דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה?
התעמקות
אַרְג'וּנַה קורא לקְרּישְׁנַּה "גוֹוינְדַה" כיוון שקְרּישְׁנַּה הוא מקור תענוגם של הפּרות והחושים. אַרְג'וּנַה מבקש להדגיש בכך שקְרּישְׁנַּה אמור לדעת מה יספק את חושיו. אלא שגוֹוינְדַה לא נועד לספק את חושינו. אדרבה, חושינו מסופקים מוּכנית עם שאנו מנסים לספק את חושיו. הכול בעולם החומרי מנסים להשביע את חושיהם ומצפים מאלוהים לספק את מבוקשם. ואכן, אלוהים מספק את חושיהם, אולם כפי שמגיע להם, ולא כמידת חמדנותם. מכל מקום, מי שגישתו הפוכה – כלומר, מי שמנסה לספק את חושיו של גוֹוינְדַה ללא כל שאיפה לסיפוק אישי – הרי שבחסדו של גוֹוינְדַה, מאווייו כולם יתגשמו. זיקתו העמוקה של אַרְג'וּנַה לקהילה ולבני משפחה נובעת בחלקה מחמלתו הטבעית. משום כך הוא אינו נכון להילחם. הכול שמחים להציג את הישגיהם לפני ידידים וקרובים. אלא שאַרְג'וּנַה חושש שאלה כולם ייהרגו בקרב, ולא יוכל להתחלק עמם בנצחונו. זהו חישוב אופייני לחיים חומריים. חיים נשגבים הם שונים; הדָבֵק מבקש לרַצות את אלוהים. ברצונו של האל, אפשר שיוקף בשפע רב, לצורך שירותו, אולם ללא רצון האל, אל לו לקבל ולוּ גם אגורה שחוקה. אַרְג'וּנַה לא רצה להרוג את קרוביו; אם אלה צריכים למות, אז שקְרּישְׁנַּה יהרוג אותם בעצמו. הוא לא ידע כמובן שעוד לפני הקרב קְרּישְׁנַּה כבר הרגם והוא נועד רק לשמש מכשיר בידיו. עובדה זו תתגלה בפרקים הבאים. אַרְג'וּנַה, שניחן בטבעו של דָבֵק, לא נטה לנקום בדודניו וקרוביו השפלים. היתה זו תכניתו של אישיות אלוה להרגם. הדָבֵק אינו נוטר טינה למעוללי הרע, אולם אישיות אלוה אינו סולח לאלה. הוא נכון לסלוח למי שחוטאים כלפיו, אולם לא למי שפוגעים בדְבֵקיו. אישיות אלוה היה החלטי לכן, להמית את הרשעים, אף שאַרְג'וּנַה ביקש לסלוח להם.