HE/BG 1.36
פסוק 36
- पापमेवाश्रयेदस्मान्हत्वैतानाततायिनः ।
- तस्मान्नार्हा वयं हन्तुं धार्तराष्ट्रान्स्वबान्धवान् ।
- स्वजनं हि कथं हत्वा सुखिनः स्याम माधव ॥३६॥
- פָּאפַּם אֵוָאשְׂרַיֵד אַסְמָאן הַתְוַיְתָאן אָתַתָאיינַהּ
- תסְמָאן נָארְהָא וַיַםּ הַנְתוּםּ דְהָארְתַרָאשְׁטְרָאן סַה-בָּאנְדְהַוָאן
- סְוַה-גַ׳נַםּ הי קַתְהַםּ הַתְוָא סוּקְהינַהּ סְיָאמַה מָאדְהַוַה
מילה אחרי מילה
פָּאפַּם—חטא; אֵוַה—אכן; אָשְׂרַיֵת—ישכון; אַסְמָאן—בנו; הַתְוָא—אם נהרוג; אֵתָאן—אותם; אָתַתָאיינַהּ—את התוקפנים; תַסְמָאת—לכן; נַה אַרְהָאהּ וַיַם—אל לנו; הַנְתוּם—להרוג; דְהָארְתַרָאשְׁטְרָאן—את בני דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה; סַה-בָּאנְדְהַוָאן—ואת ידידנו; סְוַה-גַ׳נַם—את קרובינו; הי—אכן; קַתְהַם—כיצד; הַתְוָא—אם נהרוג; סוּקְהינַהּ—שמחים; סְיָאמַה—נהיה; מָאדְהַוַה—הו קְרּישְׁנַּה, בעלה של אלת המזל.
תרגום
אם נטבח תוקפנים אלה, הרי שנסתבך בחטא. מכאן שאל לנו להרוג את בני דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה ואת ידידינו. הו קְרּישְׁנַּה, בעלה של אלת המזל, במה נזכה? כיצד יביא לנו מות קרובינו שמחה?
התעמקות
על-פי הכללים הוֵדיים ישנם שישה סוגי תוקפנים: (1) מי שמרעיל; (2) מי שמצית בית באש; (3) מי שמתקיף בנשק קטלני; (4) מי שבוזז רכוש; (5) מי שמשתלט על אדמת זולתו ו-(6) מי שחוטף אשת איש. דינם של תוקפנים שכאלה מוות, ואין כל חטא בהריגתם. ואכן, אדם רגיל לא היה מהסס להרגם. אלא שאַרְג'וּנַה אינו אדם רגיל. מאחר שניחן בטבע קדוש, הוא חש כלפיהם חמלה וחסד. מכל מקום, חמלה שכזו אינה יאה לקְשַׁתְרייַה. למרות שאיש מִנהל אחראי צריך גם להיות צדיק וישר דרך, אל לו להיות רך לב. עד היום, למשל, מפארים האנשים את צדיקותו של רָאמַה ומשתוקקים לחיות בממלכתו (רָאמַה-רָאגְ'יַה). אלא שרָאמַה לא גילה מורך לב מעולם. רָאוַנַּה חטא נגדו וחטף את אשתו, סִיתָא, אולם הלה לימדו לקח שלא יישכח בתולדות העולם. מכל מקום, במקרהו של אַרְג'וּנַה חשוב לזכור מי היו אותם תוקפנים – סבו, מורו, ידידים, בנים, נכדים וכו'. משום כך בחר שלא לנקוט באמצעים חמורים, כיאה לתוקפנים רגילים. בנוסף, אנשים קדושים אמורים לסלוח. הוראה שכזו חשובה יותר מכל דחיפוּת מדינית. אַרְג'וּנַה העדיף אפוא, לסלוח לאלה מטעמי דת ומצפון, מאשר להרגם מטעמים פוליטיים. הוא לא מצא כל טעם בהרג שתכליתו אושר גופני רגעי. אחרי הכול, הממלכה והאושר שישיג אינם בני-קיימא; מדוע לסכן את חייו ואת גאולתו הנצחית בעבור הרג בני משפחתו? בהקשר זה גם רב משמעות השם "מָאדְהַוַה", או בעלה של אלת המזל, שמייחס אַרְג'וּנַה לקְרּישְׁנַּה. הוא ביקש להדגיש בפני קְרּישְׁנַּה שכבעלה של אלת המזל, אל לו לעודדו לפעולה שאחריתה חוסר מזל. אלא שקְרּישְׁנַּה אינו מביא חוסר מזל לאיש, קל וחומר לדְבֵקיו.