HE/BG 10.34

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 34

मृत्युः सर्वहरश्चाहमुद्भवश्च भविष्यताम् ।
कीर्तिः श्रीर्वाक्च नारीणां स्मृतिर्मेधा धृतिः क्षमा ॥३४॥
מְרּיתְיוּהּ סַרְוַה-הַרַשׂ צָ׳אהַם אוּדְבְּהַוַשׂ צַ׳ה בְּהַוישְׁיַתָאם
קִירְתיהּ שְׂרִיר וָאק צַ׳ה נָארִינָּאםּ סְמְרּיתיר מֵדְהָא דְהְרּיתיהּ קְשַׁמָא

מילה אחרי מילה

מְרּיתְיוּהּ—מוות; סַרְוַה-הַרַהּ—מכלה כול; צַ׳ה—גם; אַהַם—אני; אוּדְבְּהַוַהּ—מקור; צַ׳ה—ו-; בְּהַוישְׁיַתָאם—של העומד להתרחש; קִירְתיהּ—תהילה; שְׂרִיהּ—יופי או הדר; וָאק—נועם הדיבור; צַ׳ה—ו-; נָארִינָּאם—בנשים; סְמְרּיתיהּ—זיכרון; מֵדְהָא—תבונה; דְהְרּיתיהּ—יציבות; קְשַׁמָא—סבלנות.

תרגום

אני המוות המכלה כול, ואני העיקרון המחולל את העומד לבוא. בנשים אני פרסום, מזל, נועם הדיבור, זיכרון, תבונה, יציבות וסבלנות.

התעמקות

מרגע היוולדו, כבר מתחיל האדם למות; המוות מכלה בו בכל רגע, אלא שהמכה הסופית נקראת מוות. מוות זה הוא קְרּישְׁנַּה. ובאשר להתהוות עתידית, כל ישויות החיים נתונות לשש תמורות בסיסיות: לידה, צמיחה, שהייה למשך זמן כלשהו, הִתרבות, נבילה וכליון. מאלה, הראשונה היא היציאה מהרחם, וזו מייצגת את קְרּישְׁנַּה. ההולדה הראשונית היא ראשית כל פעולות העתיד.

שבע המעלות: פרסום, מזל, נועם הדיבור, זיכרון, תבונה, יציבות וסבלנות, נחשבות לנקביות. מהולל מי שניחן בהן כולן, או בחלקן. מי שמתפרסם בצדיקותו הופך למהולל. השפה הסנסקריטית מהוללת בשלמותה. מי שלומד וזוכר את החומר הנלמד הרי שניחן בזיכרון טוב, או סְמְרּיתי. תבונה (מֵדְהָא) היא מעלה נוספת. זו היכולת לקרוא ספרים רבים בנושאים שונים ולהבינם וליישמם בשעת הצורך. החלטיות או התמדה (דְהְרּיתי) זו היכולת לגבור על חוסר יציבות. ומי שנשאר עניו וצנוע על-אף כישוריו הרבים, ושומר על יישוב דעת בשעת צער כמו בשמחה, הרי שהוא ניחן במעלת הסבלנות (קְשַׁמָא).