HE/BG 13.26

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 26

अन्ये त्वेवमजानन्तः श्रुत्वान्येभ्य उपासते ।
तेऽपि चातितरन्त्येव मृत्युं श्रुतिपरायणाः ॥२६॥
אַנְיֵא תְו אֵוַם אַגָ׳אנַנְתַהּ שְׂרוּתְוָאנְיֵבְּהְיַה אוּפָּאסַתֵא
תֵא ׳פּי צָ׳אתיתַרַנְתְי אֵוַה מְרּיתְיוּםּ שְׂרוּתי-פַּרָאיַנָּאהּ

מילה אחרי מילה

אַנְיֵא—אחרים; תוּ—אבל; אֵוַם—כך; אַגָ׳אנַנְתַהּ—חסרי ידע רוחני; שְׂרוּתְוָא—לאחר ששמעו; אַנְיֵבְּהְיַהּ—מאחרים; אוּפָּאסַתֵא—סוגדים; תֵא—הם; אַפּי—גם; צַ׳ה—ו-; אַתיתַרַנְתי—מתעלים; אֵוַה—אכן; מְרּיתְיוּם—מעבר למוות; שְׂרוּתי-פַּרָאיַנָּאהּ—נוטים לתהליך השמיעה.

תרגום

אך ישנם גם מי שאינם בקיאים בידע רוחני, אולם מתחילים לסגוד לאישיות אלוה משום ששמעו אודותיו מאחרים. בגלל נטייתם להקשיב לסמכות, הרי שגם הם משתחררים מנתיב הלידה והמוות.

התעמקות

פסוק זה מתאים במיוחד לחברה של ימינו. זאת משום שכיום לא ניתן למעשה שום חינוך רוחני. אפילו שישנם לכאורה אנשים אתיאיסטים, אגנוסטים ושכלתנים, אלה משוללים כל ידע פילוסופי. לעומת זאת, אדם פשוט, אם הוא נשמה טובה, הרי שיוכל להתקדם באמצעות שמיעה. מכאן שתהליך השמיעה הוא חשוב מאוד. שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ, שהטיף תודעת קְרּישְׁנַּה בעת החדשה, הדגיש מאוד את התהליך הזה. זאת משום שדי בשמיעה ממקור מוסמך, כדי להתקדם. ובמיוחד, חשובה שמיעת הצליל הנשגב הַרֵא קְרּישְׁנַּה הַרֵא קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה הַרֵא הַרֵא/ הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה רָאמַה רָאמַה, הַרֵא הַרֵא. משום כך נאמר, שעל הכול לנסות ולשמוע מאנשים שהגיעו להגשמה רוחנית. שהרי אז יוכלו בהדרגה להבין הכול. אין ספק גם שייפנו אז ויסגדו לאלוהים. שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה אמר שאיש בתקופה זו לא צריך לשנות את מעמדו; עליו רק לזנוח את נטייתו להבין את האמת המוחלטת בשכלו הספקולטיבי; עליו ללמוד ולהפוך למשרתם של מי שכבר יודעים אודות אלוהים. מי שמתמזל מזלו למצוא מקלט בדָבֵק טהור, לשמוע ממנו אודות הגשמה עצמית ולנקוט על פי דוגמתו, הרי שיתעלה בהדרגה למעמדו. פסוק זה מדגיש בצדק את תהליך השמיעה. אפשר שאדם פשוט אינו מוכשר כמו הוגי הדעות למיניהם, אולם הקשבה צייתנית לבר סמכא תרוממו אל מעבר לעולם החומרי – בחזרה אל אלוהים.