HE/BG 13.29

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 29

समं पश्यन्हि सर्वत्र समवस्थितमीश्वरम् ।
न हिनस्त्यात्मनात्मानं ततो याति परां गतिम् ॥२९॥
סַמַםּ פַּשְׂיַן הי סַרְוַתְרַה סַמַוַסְתְהיתַם אִישְׂוַרַם
נַה הינַסְתְי אָתְמַנָאתְמָאנַםּ תַתוֹ יָאתי פַּרָאםּ גַתים

מילה אחרי מילה

סַמַם—באופן שווה; פַּשְׂיַן—רואה; הי—אכן; סַרְוַתְרַה—בכל מקום; סַמַוַסְתְהיתַם—שרוי באופן שווה; אִישְׂוַרַם—את נשמת העל; נַה—לא; הינַסְתי—מדרדר; אָתְמַנָא—באמצעות המֶחשָב; אָתְמָאנַם—את הנשמה; תַתַהּ—אז; יָאתי—מגיע; פַּרָאם—הנשגב; גַתים—אל היעד.

תרגום

מי שרואה את נשמת-העל מצוי באופן שווה בכל מקום ובכל ישות חיה – מֶחשָבו לא יוסיף עוד לדרדרו, והוא אף יתעלה אל היעד הנשגב.

התעמקות

ישות חיים שבחרה בקיום חומרי, מצבה שונה ממצבה בקיום הרוחני. מכל מקום, מי שרואה שהעליון בהתגלותו כפַּרַמָאתְמָא מצוי בכול, או שאישיות אלוה מצוי בכל חי, הרי שלא יניח עוד למנטאליות הורסנית לדרדרו. הוא יוסיף ויתקדם בהדרגה לעבר העולם הרוחני. המֶחשָב מכור בדרך כלל לעינוג חושים. אלא שהתקדמות רוחנית אפשרית רק כאשר פונה המֶחשָב אל נשמת-העל.