HE/BG 15.17

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 17

उत्तमः पुरुषस्त्वन्यः परमात्मेत्युधाहृतः ।
यो लोकत्रयमाविश्य बिभर्त्यव्यय ईश्वरः ॥१७॥
אוּתְתַמַהּ פּוּרוּשַׁס תְו אַנְיַהּ פַּרַמָאתְמֵתְי אוּדָאהְרּיתַהּ
יוֹ לוֹקַה-תְרַיַם אָוישְׂיַה בּיבְּהַרְתְי אַוְיַיַה אִישְׂוַרַהּ

מילה אחרי מילה

אוּתְתַמַהּ—הטוב ביותר; פּוּרוּשַׁהּ—אישיות; תוּ—אולם; אַנְיַהּ—אחר; פַּרַמַה-אָתְמָא—העצמי העילאי; איתי—כך; אוּדָאהְרּיתַהּ—נאמר; יַהּ—מי; לוֹקַה—של היקום; תְרַיַם—לשלוש המדורים; אָוישְׂיַה—חודר; בּיבְּהַרְתי—מקיים; אַוְיַיַהּ—הבלתי כלֶה; אִישְׂוַרַהּ—האל.

תרגום

מלבד שתיים אלה, קיימת אישיות גדולה מכול, הנשמה העילאית, האל הבלתי מתכלה עצמו, שנכנס בשלושת העולמות ומקיימם.

התעמקות

הרעיון שבפסוק זה מובע בצורה יפה בקַטְהַה אוּפַּנישַׁד (2.2.13) ובשְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד (6.13). נאמר שם שמעל לישויות החיים הרבות לאינספור, שאחדות מהן מותנות ואחדות בנות חורין, ישנו אישיות אלוה, הפַּרַמָאתְמָא. הפסוק האוּפַּנישַׁדי אומר: ניתְיוֹ ניתְיָאנָאםּ צֵ'תַנַשׂ צֵ'תַנָאנָאם. משמעותו היא שמבין כל ישויות החיים, המותנות ובנות החורין, ישנה אחת עילאית – אישיות אלוה העילאי. הוא מקיים את כולן ומעניק להן הנאות על-פי מעשיהן השונים. הוא מצוי בלב כול כפַּרַמָאתְמָא. רק החכם שמבינו, זכאי לשלווה מושלמת.