HE/BG 15.3-4

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוקים 4-3

न रूपमस्येह तथोपलभ्यते
नान्तो न चादिर्न च सम्प्रतिष्ठा ।
अश्वत्थमेनं सुविरूढमूलं
असङ्गशस्त्रेण दृढेन छित्त्वा ॥३॥
ततः पदं तत्परिमार्गितव्यं
यस्मिन्गता न निवर्तन्ति भूयः ।
तमेव चाद्यं पुरुषं प्रपद्ये
यतः प्रवृत्तिः प्रसृता पुराणी ॥४॥
נַה רֻוּפַּם אַסְיֵהַה תַתְהוֹפַּלַבְּהְיַתֵא
נָאנְתוֹ נַה צָ׳אדיר נַה צַ׳ה סַמְפְּרַתישְׁטְהָא
אַשְׂוַתְתְהַם אֵנַםּ סוּ-וירֻוּדְּהַה-מֻוּלַם
אַסַנְֹגַה-שַׂסְתְרֵנַּה דְרּידְּהֵנַה צְ׳היתְתְוָא
תַתַהּ פַּדַםּ תַת פַּרימָארְגיתַוְיַםּ
יַסְמין גַתָא נַה ניוַרְתַנְתי בְּהֻוּיַהּ
תַם אֵוַה צָ׳אדְיַםּ פּוּרוּשַׁםּ פְּרַפַּדְיֵא
יַתַהּ פְּרַוְרּיתְתיהּ פְּרַסְרּיתָא פּוּרָאנִּי

מילה אחרי מילה

נַה—לא; רֻוּפַּם—הצורה; אַסְיַה—של עץ זה; איהַה—בעולם זה; תַתְהָא—גם; אוּפַּלַבְּהְיַתֵא—ניתן לתפוס; נַה—לעולם לא; אַנְתַהּ—אחרית; נַה—לעולם לא; צַ׳ה—ו-; אָדיהּ—ראשית; נַה—לעולם לא; צַ׳ה—ו-; סַמְפְּרַתישְׁטְהָא—הבסיס; אַשְׂוַתְתְהַם—עץ בניאן; אֵנַם—זה; סוּ-וירֻוּדְּהַה—בחוזקה; מֻוּלַם—מושרש; אַסַנְֹגַה-שַׂסְתְרֵנַּה—בנשק ההינתקות; דְרּידְּהֵנַה—חזק; צְ׳היתְתְוָא—מנתק; תַתַהּ—לאחר מכן; פַּדַם—מצב; תַת—זה; פַּרימָארְגיתַוְיַם—יש לחפש אחריו; יַסְמין—היכן; גַתָאהּ—הולכים; נַה—לעולם לא; ניוַרְתַנְתי—הם שבים; בְּהֻוּיַהּ—שוב; תַם—אליו; אֵוַה—בוודאי; צַ׳ה—ו-; אָדְיַם—מקורי; פּוּרוּשַׁם—אישיות אלוה; פְּרַפַּדְיֵא—מתמסרים; יַתַהּ—אשר ממנו; פְּרַוְרּיתְתיהּ—הראשית; פְּרַסְרּיתָא—התרחבה; פּוּרָאנִּי—קדומה.

תרגום

בעולם זה לא ניתן לתפוס את מבנהו האמיתי של העץ. איש אינו מסוגל להבין היכן אחריתו, היכן ראשיתו, או היכן מונחים יסודותיו. אולם בהחלטיות, בנשק ההתנתקות, יש לגדוע עץ עב-שורשים זה, ואז לצאת ולחפש אחר אותו מקום שמי שמגיע אליו, לא שב עוד לעולם; ושם, להתמסר לאותו אישיות אלוה שממנו התחיל הכול וממנו התרחב הכול, מאז ימות עולם.

התעמקות

נאמר כאן בבירור שבעולם החומרי איש לא מסוגל להבין את עץ הבניאן הזה. מאחר ששורשיו צומחים כלפי מעלה, הרי שהעץ האמיתי מסתעף בקצה השני. מי שסבוך בהסתעפותו החומרית של העץ, אינו מסוגל לאמוד את מימדיו, גם אינו רואה את ראשיתו. אף על פי כן, עליו להבין את סיבתו. "אני בנו של אבי, אבי בנו של אביו, וכן הלאה." חיפוש שכזה יובילנו בהדרגה לבְּרַהְמָא, שנוצר מגַרְבְּהוֹדַקַה-שָׂאיִי וישְׁנּוּ, אולם יגיע לסופו כאשר נגיע לאישיות אלוה. החיפוש אחר מקורו של העץ – אישיות אלוה – צריך להיעשות בחברתם של מי שיודעים אודות אלוהים. בכוחה של הבנה לנתק אותנו בהדרגה מבבואה כוזבת זו של המציאות, ובעזרת ידע גודעים אז כל זיקה, ומתבססים בעץ האמיתי.

המילה אַסַנְֹגַה היא רבת משמעות בהקשר זה. זאת משום שהזיקה לעינוג חושים ושליטה בטבע החומרי היא חזקה מאוד. לצורך התנתקות חשוב לדון במדע הרוחני על-פי כתובים בני סמכא ולהאזין לבעלי ידע אמיתי. דיון כזה בחברתם של דְבֵקים מרומם ומביא לאישיות אלוה. או אז צריך הדָבֵק להתמסר לאל. מתואר כאן אותו מקום שמי שמגיע אליו, לא שב עוד לבבואת העץ הכוזבת. אישיות אלוה העילאי, קְרּישְׁנַּה, הוא השורש שממנו צומח הכול. די בהתמסרות כדי לזכות בחסדו, וזו מושגת באמצעות שירות מסור, כלומר שמיעה, זימרה וכו'. הוא הנו מקור הסתעפותו של העולם החומרי כולו. האל הסביר זאת בעצמו. אַהַםּ סַרְוַסְיַה פְּרַבְּהַוַהּ: "אני מקור הכול." מכאן שרק התמסרות לקְרּישְׁנַּה ביכולתה לחלצנו מעץ הבניאן האדיר של החיים החומריים. ומי שמתמסר, מתנתק מיד מן ההסתעפות החומרית.