HE/BG 2.28

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 28

अव्यक्तादीनि भूतानि व्यक्तमध्यानि भारत ।
अव्यक्तनिधनान्येव तत्र का परिदेवना ॥२८॥
אַוְיַקְתָאדִיני בְּהֻוּתָאני וְיַקְתַה-מַדְהְיָאני בְּהָארַתַה
אַוְיַקְתַה-נידְהַנָאנְי אֵוַה תַתְרַה קָא פַּרידֵוַנָא

מילה אחרי מילה

אַוְיַקְתַה-אָדִיני—בלתי נגלים בראשיתם; בְּהֻוּתָאני—יצורי החיים; וְיַקְתַה—נגלים; מַדְהְיָאני—בתווך; בְּהָארַתַה—הו נצר בְּהָארַתַה; אַוְיַקְתַה—בלתי נגלים; נידְהַנָאני—עם כליונם; אֵוַה—כך; תַתְרַה—בעניין זה; קָא—מה; פַּרידֵוַנָא—קינה.

תרגום

יצורי החיים כולם בלתי נגלים בראשיתם, הם מתגלים בתווך, ושבים ונעלמים עם כליונם. מדוע אם כן, להתעצב?

התעמקות

בין אם מקבלים את תפיסתם של הוגי הדעות שמאמינים בקיומה של הנשמה, ובין אם מקבלים את דעתם של מי שאינם מאמינים בקיומה – אין כל מקום לצער. חסידי החכמה הוֵדית קוראים לחסרי האמונה בקיומה של נשמה כופרים. אולם גם אם, לצורך הטיעון, מקבלים תפיסה כופרת שכזו, אין כל מקום לצער. הרי אפילו אם מתעלמים מקיום הנשמה, היסודות החומריים אינם ניגלים לפני הבריאה, ואחר כך מתגלים ממצב סמוי ובלתי ניגלה זה. אוויר נוצר מאתר, אש נוצרה מאוויר, מים נוצרו מאש, ממים התהוותה אדמה, ומזו נוצרו שלל תופעות וצורות. גורד שחקים למשל, נוצר מאדמה, וכשזה נהרס, זה שב למצב בלתי נגלה ונשאר בסופו של דבר, כאטומים. החומרים כפופים אמנם, לחוק שימור החומר, אלא שלעיתים הם נגלים ולעיתים הם בלתי נגלים. מדוע לכן, לקונן על הניגלה או על הבלתי ניגלה? הדברים אינם אובדים גם במצבם הבלתי ניגלה. בראשיתם ובאחריתם, היסודות כולם בלתי נגלים, ורק בתווך אלה נגלים. מכאן שמבחינה חומרית אין כל הבדל ממשי.

אם מקבלים את המסקנה הוֵדית שבבְּהַגַוַד-גִיתָא, שהגוף החומרי מתכלה במרוצת הזמן (אַנְתַוַנְתַה אימֵא דֵהָאהּ), בעוד שהנשמה נצחית (ניתְיַסְיוֹקְתָאהּ שַׂרִירינַּהּ), חשוב אז לזכור שהגוף הוא בסך הכול לבוש חיצוני; ומדוע לקונן על החלפת בגד? קיומו של הגוף החומרי אינו ממשי, או נוגע ממש, לנשמה הנצחית. זה דומה לחלום. אפשר שנחלום שאנו עפים בשמים, או ישובים במרכבת מלכים. אולם משנקיץ ניווכח שאיננו עפים, גם לא ישובים במרכבה. החכמה הוֵדית מעודדת הגשמה עצמית על בסיס חוסר הממשות הזה. מכאן שאין לקונן על אובדן הגוף לעולם, בין אם מאמינים בקיומה של נשמה ובין אם לאו.