HE/BG 2.57

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 57

यः सर्वत्रानभिस्नेहस्तत्तत्प्राप्य शुभाशुभम् ।
नाभिनन्दति न द्वेष्टि तस्य प्रज्ञा प्रतिष्ठिता ॥५७॥
יַהּ סַרְוַתְרָאנַבְּהיסְנֵהַס תַת תַת פְּרָאפְּיַה שׂוּבְּהָאשׂוּבְּהַם
נָאבְּהינַנְדַתי נַה דְוֵשְׁטי תַסְיַה פְּרַגְ׳נָֿא פְּרַתישְׁטְהיתָא

מילה אחרי מילה

יַהּ—אדם אשר; סַרְוַתְרַה—בכל מצב; אַנַבְּהיסְנֵהַהּ—ללא חיבה; תַת תַת—את כל; פְּרָאפְּיַה—בהשיגו; שׂוּבְּהַה—טוב; אַשׂוּבְּהַם—רע; נַה—אינו; אַבְּהינַנְדַתי—מהלל; נַה—אינו; דְוֵשְׁטי—שונא; תַסְיַה—שלו; פְּרַגְ׳נָֿא—ידע מושלם; פְּרַתישְׁטְהיתָא—מבוסס.

תרגום

בעולם החומרי, מי שבטוב וברע נשאר בלתי מושפע, ואינו מהלל את הטוב או מבזה את הרע – הוא יציב ואיתן בידע מושלם.

התעמקות

העולם החומרי נתון לתהפוכות אין קץ, טובות או רעות. אולם מי שיציב בתודעת קְרּישְׁנַּה אינו נסער מאלה, גם אינו מושפע מטוב או מרע. מי שמצוי בעולם החומרי, שהוא עולם של שניות, פוגש בהכרח בטוב וברע. אולם תודעת קְרּישְׁנַּה פוטרת אותו מהשפעתם. זאת על-ידי השתקעות בקְרּישְׁנַּה, שהוא כולו טוב מוחלט. בתודעה כזו, מתעלה האדם למעמד נשגב ומושלם, שנקרא באופן טכני סַמָאדְהי.