HE/BG 4.10
פסוק 10
- वीतरागभयक्रोधा मन्मया मामुपाश्रिताः ।
- बहवो ज्ञानतपसा पूता मद्भावमागताः ॥१०॥
- וִיתַה-רָאגַה-בְּהַיַה-קְרוֹדְהָא מַן-מַיָא מָאם אוּפָּאשְׂריתָאהּ
- בַּהַווֹ גְ׳נָֿאנַה-תַפַּסָא פֻּוּתָא מַד-בְּהָאוַם אָגַתָאהּ
מילה אחרי מילה
וִיתַה—משוחררים; רָאגַה—מהתקשרות; בְּהַיַה—מפחד; קְרוֹדְהָאהּ—מכעס; מַת-מַיָאהּ—שרויים בי בשלמות; מָאם—בי; אוּפָּאשְׂריתָאהּ—מצאו מקלט; בַּהַוַהּ—רבים; גְ׳נָֿאנַה—של ידע; תַפַּסָא—על ידי סיגופים; פֻּוּתָאהּ—מטוהרים; מַת-בְּהָאוַם—אהבה נשגבת אלי; אָגַתָאהּ—השיגו.
תרגום
אנשים רבים בעבר השתחררו מכל זיקה חומרית, פחד וכעס, השתקעו בי כליל, ומצאו בי מקלטם. הם היטהרו בזכות ידיעתם אותי, ונמלאו באהבה נשגבת אלי.
התעמקות
כמתואר לעיל, אדם המושפע מדי מבחינה חומרית יתקשה להבין את טבעה האישי של האמת המוחלטת. מי ששבויים בתפיסת חיים גופנית שקועים כל כך בחומרנות, עד שכמעט אינם מסוגלים להבין כיצד העליון הוא אישיות. אלה אינם מסוגלים אפילו לדמיין גוף נשגב ובלתי מתכלה, המלא בידע ובחדווה נצחית. בתפיסה החומרית, הגוף מתכלה, חדור בבערות ומלא סבל. משום כך נוטים האנשים ששומעים אודות היבטו האישי של האל להשליך אותה תפיסה גופנית חומרית על דמותו שלו. אנשים חומרניים שכאלה חושבים את ההתגלות החומרית אדירת המימדים לעליונה, ובסופו של דבר מסיקים שהעליון משולל אישיות. בגלל חומרנותם הרבה אלה נרתעים מן הרעיון שאישיותם תשרוד גם לאחר הגאולה. הם פוחדים מן הרעיון שחיים רוחניים משמרים יחודיות או אישיות, ומעדיפים לכן, להיטמע בדרך כלשהי בריקות הבלתי אישית. את ישויות החיים אלה משווים לבועות בים, שנטמעות בו. זוהי השלמות העליונה של קיום רוחני משולל יחודיות אישית. אלא שזהו מצב חיים מפוחד כלשהו וחסר ידע מושלם אודות קיום רוחני. מכל מקום, רבים אינם מסוגלים להבין חיים רוחניים כלל. מרוב תיאוריות ורעיונות פילוסופיים סותרים, אלה נמלאים סלידה וכעס ומסיקים בסכלות שאין סיבה עליונה ושהכול הוא בסופו של דבר ריקוּת ואיִן. אנשים שכאלה הם חולים.
מבין האנשים החומרניים ישנם אם כן, כאלה שאינם מחפשים אחר חיים רוחניים כלל, ישנם שמבקשים להיטמע בסיבה הרוחנית העליונה, וישנם שאיבדו כל אמונה, וברוב תסכולם נמלאים כעס על מיני הרעיונות הרוחניים כולם. אלה מוצאים מפלט בסמים למיניהם ואף נוטים לחשוב את השפעותיהם המתעתעות לחזיונות רוחניים. אלא ששלושת השלבים הללו של זיקה חומרית: התעלמות מחיים רוחניים, פחד מזהות ייחודית רוחנית, ומושג הריקוּת שמקורו בתיסכול, הם כולם פסולים וצריך להיפטר מהם. לשם כך צריך למצוא מקלט מוחלט באל, בהדרכתו של מורה רוחני מוסמך, ולקיים את כללי השירות המסור. השלב העליון של חיי מסירות נקרא בְּהָאוַה, או אהבת אלוהים נשגבת.
בבְּהַקְתי-רַסָאמְרּיתַה-סינְדְהוּ (1.4.16-15) מתואר מדע השירות המסור:
- אָדַוּ שְׂרַדְדְהָא תַתַהּ סָאדְהוּ-סַנְֹגוֹ ׳תְהַה בְּהַגַ׳נַה-קְרייָא
- תַתוֹ ׳נַרְתְהַה-ניוְרּיתְתיהּ סְיָאת תַתוֹ נישְׁטְהָא רוּצ׳יס תַתַהּ
- אַתְהָאסַקְתיס תַתוֹ בְּהָאוַס תַתַהּ פְּרֵמָאבְּהְיוּדַנְֿצַ׳תי
- סָאדְהַקָאנָאם אַיַםּ פְּרֵמְנַּהּ פְּרָאדוּרְבְּהָאוֵא בְּהַוֵת קְרַמַהּ
"בתחילה חייב להיות רצון ראשוני להגשמה עצמית. רצון זה מוביל לנסיון להתרועע עם אנשים מתקדמים מבחינה רוחנית. השלב הבא זה קבלת הסמכה ממורה רוחני מתקדם, ותחת הדרכתו מתחיל הדָבֵק הטירון בתהליך השירות המסור. עם שהלה מבצע את השירות המסור תחת הדרכתו של המורה הרוחני, הוא משתחרר מכל זיקה חומרית, משיג יציבות בהגשמה עצמית, ולומד ליהנות מטעמה של שמיעה אודות אישיות אלוה המוחלט, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה. טעם זה מובילו הלאה להתקשרות לתודעת קְרּישְׁנַּה, שמבשילה בבְּהָאוַה, שהיא השלב הראשוני של אהבה נשגבת לאלוהים. אהבת אלוהים אמיתית נקראת פְּרֵמַה, והיא שלמות החיים העליונה." שלב הפְּרֵמַה מאופיין בפעילות מתמדת בשירות אוהב ונשגב לאל. מכאן שבאמצעות שירות מסור תחת הדרכתו של מורה רוחני מוסמך, ניתן להתקדם בהדרגה לשלב השלמות ולהשתחרר מכל זיקה חומרית, מן הפחד שמפני זהות רוחנית יחודית, ומהתיסכול שמוביל לרעיון הריקות. בסופו של דבר ניתן אז להגיע למשכנו של האל.