HE/BG 4.11

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 11

ये यथा मां प्रपद्यन्ते तांस्तथैव भजाम्यहम् ।
मम वर्त्मानुवर्तन्ते मनुष्याः पार्थ सर्वशः ॥११॥
יֵא יַתְהָא מָאםּ פְּרַפַּדְיַנְתֵא תָאמְּס תַתְהַיְוַה בְּהַגָ׳אמְי אַהַם
מַמַה וַרְתְמָאנוּוַרְתַנְתֵא מַנוּשְׁיָאהּ פָּארְתְהַה סַרְוַשַׂהּ

מילה אחרי מילה

יֵא—כל אלו ש-; יַתְהָא—כפי ש-; מָאם—אֵלַי; פְּרַפַּדְיַנְתֵא—מתמסרים; תָאן—להם; תַתְהָא—כך; אֵוַה—אכן; בְּהַגָ׳אמי—גומל; אַהַם—אני; מַמַה—שלי; וַרְתְמַה—אחר הדרך; אַנוּוַרְתַנְתֵא—עוקבים; מַנוּשְׁיָאהּ—כל בני האדם; פָּארְתְהַה—הו בן פְּרּיתְהָא; סַרְוַשַׂהּ—מכל בחינה.

תרגום

הו בן פְּרּיתְהָא, אני גומל לכול כפי התמסרותם לי, כולם פוסעים בנתיבי מכל בחינה.

התעמקות

הכול מחפשים אחר קְרּישְׁנַּה, אישיות אלוה, בהיבטים ובגילויים שונים. זוהר הבְּרַהְמַגְ'יוֹתי הבלתי אישי ונשמת-העל השורה בכול, לרבות בכל אטום, מהווים בסך הכול היבט חלקי שלו, בעוד שהדְבֵקים הטהורים יודעים אותו בשלמותו. קְרּישְׁנַּה אם כן, הוא מטרת כולם, אלא שכל אחד מבין אותו כמידת השתוקקותו אליו. גם בעולם הנשגב האל נענה לדְבֵקו ומשתתף עמו במערכת יחסים נשגבת, לפי רצונו של הדָבֵק. אפשר שהדָבֵק יחפוץ לראותו כאדון עליון, אפשר שירצה בו כידיד אישי, או כבן, או כמאהב. קְרּישְׁנַּה גומל לכל אלה במידה שווה, בהתאם לעוצמת אהבתם. אותה מערכת גומלין מתקיימת גם בעולם החומרי עם סוגי הסוגדים השונים.

הדְבֵקים הטהורים, בעולם זה כמו במשכן הנשגב, מתרועעים עם האל באופן אישי, מגישים לו שירות אישי, ומפיקים חדווה נשגבת משירותם האוהב. האימפרסונליסטים לעומת זאת, כמו מבצעים התאבדות רוחנית בניסיונם להכחיד את קיומה היחודי של ישות החיים. קְרּישְׁנַּה מסייע גם להם ומטמיע אותם בזוהרו. אלה אינם מוכנים לקבל את אישיות אלוה הנצחי, המלא בחדווה. ומאחר שהם מכחידים את ייחודיותם, הרי שאינם מסוגלים לטעום את החדווה שבשירותו האישי. חלקם, שאינם מעוגנים לחלוטין בקיום הבלתי אישי, שבים למישור החומרי וחוזרים ומממשים את תשוקתם הרדומה לפעילות. הם אינם מגיעים לכוכבים הרוחניים, אלא שבים וזוכים בהזדמנות לפעול בעולמות החומריים. למי שפועלים למען טובת הנאה – להם מעניק האל, כיַגְ'נֵֿשְׂוַרַה, את תוצאות פעילותם הדתית; גם היוגים שמבקשים כוחות נסתרים זוכים באלה. במילים אחרות, כל הצלחה תלויה כליל בחסדו של אלוהים, והתהליכים הרוחניים כולם אינם אלא דרגות שונות של הצלחה באותו נתיב. מכאן שמבלי להתעלות לשלמות העליונה – תודעת קְרּישְׁנַּה – הרי שכל הנסיונות נשארים בלתי מושלמים. בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם (2.3.10) נאמר:

אַקָאמַהּ סַרְוַה-קָאמוֹ וָא מוֹקְשַׁה-קָאמַה אוּדָארַה-דְהִיהּ
תִיוְרֵנַּה בְּהַקְתי-יוֹגֵנַה יַגֵ׳תַה פּוּרוּשַׁםּ פַּרַם

"בין אם אדם משולל תשוקות (מצבו של הדָבֵק), בין אם הוא מבקש אחר טובות הנאה מעמלו, ובין אם הוא שואף לגאולה – עליו לנסות בכל מאודו לסגוד לאישיות אלוה העילאי. זאת כדי לזכות בשלמות מוחלטת, שמגיעה לשיאה בתודעת קְרּישְׁנַּה."