HE/BG 6.47

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 47

योगिनामपि सर्वेषां मद्गतेनान्तरात्मना ।
श्रद्धावान्भजते यो मां स मे युक्ततमो मतः ॥४७॥
יוֹגינָאם אַפּי סַרְוֵשָׁאםּ מַד-גַתֵנָאנְתַר-אָתְמַנָא
שְׂרַדְדְהָאוָאן בְּהַגַ׳תֵא יוֹ מָאםּ סַה מֵא יוּקְתַה-תַמוֹ מַתַהּ

מילה אחרי מילה

יוֹגינָאם—מבין היוגים; אַפּי—גם; סַרְוֵשָׁאם—מבין כולם; מַת-גַתֵנַה—שרוי בי, תמיד חושב עלי; אַנְתַהּ-אָתְמַנָא—בתוככי עצמו; שְׂרַדְדְהָא-וָאן—באמונה שלמה; בְּהַגַ׳תֵא—מגיש שירות אוהב ונשגב; יַהּ—מי ש-; מָאם—לי; סַהּ—הוא; מֵא—בעיני; יוּקְתַה-תַמַהּ—היוגי הגדול ביותר; מַתַהּ—נחשב.

תרגום

ומכל היוגים, מי שמאמין בי באמונה גדולה ובלתי מעורערת, שהוגה בי בתוכו ומגיש לי שירות אוהב ונשגב – הוא הקרוב והמאוחד עימי ביותר ביוגה, והוא הנעלה מכולם. זו דעתי.

התעמקות

המילה בְּהַגַ'תֵא היא רבת משמעות כאן. מילה זו שורשהּ בפועל בְּהַג', שמשמש לציין שירות. המילה "סגידה" אינה מביעה אותו מובן; זו פירושה להעריץ או לחלוק כבוד והוקרה לאדם ראוי, בעוד ששירות מתוך אהבה ואמונה נועד במיוחד לאישיות אלוה. מי שאינו סוגד לאדם מכובד או לאלים-למחצה אפשר שיחשב לגס-רוח, אולם הימנעות משירות לאל היא מגונה ונפשעת. כל ישות חיים היא חלקיק של האל, ונועדה מעצם הווייתה לעסוק בשירותו. כאשר זו נכשלת בכך, היא מוֹעדת. זה מאושש בבְּהָאגַוַתַם (11.5.3):

יַה אֵשָׁאםּ פּוּרוּשַׁםּ סָאקְשָׁאד אָתְמַה-פְּרַבְּהַוַם אִישְׂוַרַם
נַה בְּהַגַ׳נְתְי אַוַגָ׳אנַנְתי סְתְהָאנָאד בְּהְרַשְׁטָאהּ פַּתַנְתְי אַדְהַהּ

"מי שאינו משרת את האל הבראשיתי, מקור כל ישויות החיים, ומתעלם מחובותיו כלפיו, הרי שייפול ממעמדו הטבעי." גם בפסוק זה מופיעה המילה בְּהַגַ'נְתי. מכאן שזו נועדה לאלוהים בלבד, בעוד שהמילה "סגידה" יכולה להתייחס גם לאלים-למחצה, או לכל ישות חיים. המילה אַוַגָ'אנַנְתי שמצויה בפסוק זה של השְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם, מצויה גם בבְּהַגַוַד-גִיתָא. אַוַגָ'אנַנְתי מָאםּ מֻוּדְּהָאהּ: "רק שוטים וכסילים ממעיטים בערכו של אישיות-אלוה, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה." אלא ששוטים כאלה, המשוללים כל יחס של שירות לאל, נוטלים על עצמם כתיבת פרשנויות לבְּהַגַוַד-גִיתָא. התוצאה היא שאינם יודעים להבדיל בין המילה בְּהַגַ'נְתי למילה "סגידה".

שיטות היוֹגַה השונות נפגשות בסופן בבְּהַקְתי-יוֹגַה; שאר השיטות משמשות בסך הכול כדי להביא לשלב של בְּהַקְתי בבְּהַקְתי-יוֹגַה. יוגה פירושה למעשה בְּהַקְתי-יוֹגַה; כל שיטות היוגה נועדו לקדם לעבר יעד זה. הדרך להגשמה עצמית, שראשיתה בקַרְמַה-יוֹגַה וסופה בבְּהַקְתי-יוֹגַה, ארוכה מאוד. תחילתה בקַרְמַה-יוֹגַה, או פעילות ללא ציפייה לגמול חומרי. בשעה שמצטרפים לקַרְמַה-יוֹגַה גם ידע ופרישות, זו הופכת לגְ'נָֿאנַה-יוֹגַה. כאשר לגְ'נָֿאנַה-יוֹגַה מצטרפת הגות בנשמת-העל באמצעות תהליכים גופניים שונים, ומיקוד המֶחשָב בו, או אז זו נקראת אַשְׁטָאנְֹגַה-יוֹגַה. ועם שמתעלים מעבר לאַשְׁטָאנְֹגַה-יוֹגַה ולומדים להכיר את אישיות אלוה, קְרּישְׁנַּה, זוהי בְּהַקְתי-יוֹגַה, או הפסגה. למעשה, בְּהַקְתי-יוֹגַה היא המטרה העליונה, אלא שכדי להבינה למרכיביה, צריך להבין גם את שאר שיטות היוגה. היוגי שמוסיף ומתקדם, פוסע לכן, בנתיב האמיתי של נצח וברכה.

מי שדָבֵק בשלב מסוים ואינו מוסיף ומתקדם ממנו, נקרא בשם המסוים של אותו שלב: קַרְמַה-יוֹגִי, גְ'נָֿאנַה-יוֹגִי, דְהְיָאנַה-יוֹגִי, רָאגַ'ה-יוֹגִי, הַטְהַה-יוֹגִי, וכו'. מכל מקום, מי שזכה והתעלה לשלב של בְּהַקְתי-יוֹגַה, יש להבין שעבר את כל סוגי היוגה. מודעות לקְרּישְׁנַּה מהווה שלב היוגה העליון, ממש כשם שכשמדברים על הרי ההימלאיה, מתייחסים לרכס ההרים הגבוה בעולם, שבו הר האוורסט מהווה הפסגה העליונה.

אדם שזוכה ומתרגל תודעת קְרּישְׁנַּה בנתיב הבְּהַקְתי-יוֹגַה, על-פי הכללים הוֵדיים, הוא בר מזל עד מאוד. היוגי המושלם ממקד מֶחשָבו בקְרּישְׁנַּה, שנקרא שְׂיָאמַסוּנְדַרַה. צבעו יפיפה כצבע הענן, פניו דמויי הלוטוס מאירים כחמה, מלבושו נוצץ באבני חן, וגופו עטוּר בזר פרחים. זיו קרינתו שמופץ לכל עבר בבוהק נפלא נקרא בְּרַהְמַגְ'יוֹתי. הוא מתגלה עלי אדמות בדמויות שונות כגון רָאמַה, נְרּיסימְּהַה, וַרָאהַה וקְרּישְׁנַּה, אישיות אלוה העילאי. הוא מופיע כבן אנוש, כבנה של אמא יַשׂוֹדָא, וידוע כקְרּישְׁנַּה, גוֹוינְדַה ווָאסוּדֵוַה. הוא ילד מושלם, בעל מושלם, ידיד מושלם ומורה מושלם, ומשופע עד תום במעלות ובשפעים הנשגבים כולם. מי שמודע תמיד להיבטים הללו של האל, הוא היוגי העליון. רק דרך בְּהַקְתי-יוֹגַה ניתן להגיע לשלב כזה של שלמות. זה מאושש בספרות הוֵדית כולה:

יַסְיַה דֵוֵא פַּרָא בְּהַקְתיר יַתְהָא דֵוֵא תַתְהָא גוּרַוּ
תַסְיַיְתֵא קַתְהיתָא הְי אַרְתְהָאהּ פְּרַקָאשַׂנְתֵא מַהָאתְמַנַהּ

"משמעות הידע הוֵדי נגלית כולה רק לאותן נשמות דגולות שחדורות באמונה בלתי מעורערת באל ובמורה הרוחני." (שְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד 6.23)

בְּהַקְתיר אַסְיַה בְּהַגַ'נַםּ תַד איהָאמוּתְרוֹפָּאדְהי-נַיְרָאסְיֵנָאמוּשְׁמין מַנַהּ-קַלְפַּנַם, אֵתַד אֵוַה נַיְשְׁקַרְמְיַם: "בְּהַקְתי פירושה שירות מסור לאל, אשר פטור מכל תשוקה לרווח חומרי, בחיים אלה או בבאים. לכן צריך לזנוח נטיות שכאלה ולהשתקע כליל בעליון. זהו פירושה של נַיְשְׁקַרְמְיַה." (גוֹפָּאלַה תָאפַּנִי אוּפַּנישַׁד 1.15)

אלה הן כמה דרכים לביצוע בְּהַקְתי, או תודעת קְרּישְׁנַּה, שמהווה שלב השלמות העליון של יוגה.


בזאת מסתיימות התעמקויות בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה בפרק השישי של שְׂרִימַד-בְּהַגַוַד-גִיתָא שדן בדְהְיָאנַה-יוֹגַה.