HE/BG 13.31
פסוק 31
- यदा भूतपृथग्भावमेकस्थमनुपश्यति ।
- तत एव च विस्तारं ब्रह्म सम्पद्यते तदा ॥३१॥
- יַדָא בְּהֻוּתַה-פְּרּיתְהַג-בְּהָאוַם אֵקַה-סְתְהַם אַנוּפַּשְׂיַתי
- תַתַה אֵוַה צַ׳ה ויסְתָארַםּ בְּרַהְמַה סַמְפַּדְיַתֵא תַדָא
מילה אחרי מילה
יַדָא—כאשר; בְּהֻוּתַה—של ישויות החיים; פְּרּיתְהַק-בְּהָאוַם—זהויות נפרדות; אֵקַה-סְתְהַם—נמצא באחד; אַנוּפַּשְׂיַתי—מנסה לראות דרך פניה לסמכות; תַתַהּ אֵוַה—ואז; צַ׳ה—גם; ויסְתָארַם—התרחבות; בְּרַהְמַה—אל המוחלט; סַמְפַּדְיַתֵא—מגיע; תַדָא—אז.
תרגום
בשעה שאדם נבון אינו רואה עוד זהויות שונות בגלל גופים חומריים שונים, ורואה כיצד מצויות ישויות בכול, הרי שהגיע לתפיסת הבְּרַהְמַן.
התעמקות
מי שמבין שגופיהן השונים של ישויות החיים מקורם במאווייהן השונים, אף שלמעשה, גופים אלה אינם שייכים לנשמות עצמן – אכן רואה. לפי תפיסת החיים הגופנית אנו רואים מישהו כאל-למחצה, מישהו כאדם, או ככלב וכחתול. אלא שזו ראייה חומרית, שאינה אמיתית; ההבדלים החומריים הללו מקורם בתפיסת חיים חומרית. הנשמה הרוחנית, לאחר כליון הגוף החומרי, היא זהה בכול. בגלל מגעה עם הטבע החומרי, היא זוכה בגופים חומריים שונים. הבנת כל זה פירושה ראייה רוחנית; מי שהשתחרר מכל ההבחנות החיצוניות הללו, כגון אדם, חיה, גדול, נמוך וכו', הרי שתודעתו טהורה וביכולתו לפתח תודעת קְרּישְׁנַּה בזהותו הרוחנית. הפסוק הבא מסביר את אופן ראייתו של אדם שכזה.