HE/BG 14.13
His Divine Grace A.C. Bhaktivedanta Swami Prabhupada
פסוק 13
- אַפְּרַקָאשׂוֹ ׳פְּרַוְרּיתְתישׂ צַ׳ה פְּרַמָאדוֹ מוֹהַה אֵוַה צַ׳ה
- תַמַסְי אֵתָאני גָ׳איַנְתֵא ויוְרּידְדְהֵא קוּרוּ-נַנְדַנַה
מילה אחרי מילה
אַפְּרַקָאשַׂהּ—חשיכה; אַפְּרַוְרּיתְתיהּ—חוסר פעילות; צַ׳ה—גם; פְּרַמָאדַהּ—טירוף; מוֹהַהּ—אשליה; אֵוַה—אכן; צַ׳ה—גם; תַמַסי—מידת הבערות; אֵתָאני—כל אלו; גָ׳איַנְתֵא—נוצרים; ויוְרּידְדְהֵא—כאשר מתפתחת; קוּרוּ-נַנְדַנַה—הו בן קוּרוּ.
תרגום
הו בן קוּרוּ, חשיכה, חוסר פעילות, טירוף ואשליה – אלה נגלים כאשר מתעצמת מידת הבערות.
התעמקות
ללא הארה, נעדר גם ידע. מי ששרוי במידת הבערות אינו מציית לכללי הכתובים, אלא עושה כרצונו, ללא כל מטרה. גם אם בכוחו לעבוד הוא אינו משקיע כל מאמץ. זוהי אשליה. אף שתודעתו פעילה, חייו אינם פעילים. אלה הם סימניו של אדם במידת הבערות.