HE/BG 18.12
His Divine Grace A.C. Bhaktivedanta Swami Prabhupada
פסוק 12
- אַנישְׁטַם אישְׁטַםּ מישְׂרַםּ צַ׳ה תְרי-וידְהַםּ קַרְמַנַּהּ פְּהַלַם
- בְּהַוַתְי אַתְיָאגינָאםּ פְּרֵתְיַה נַה תוּ סַנְנְיָאסינָאםּ קְוַצ׳ית
מילה אחרי מילה
אַנישְׁטַם—מוביל לגיהנום; אישְׁטַם—מוביל לעדן; מישְׂרַם—מעורב; צַ׳ה—ו-; תְרי-וידְהַם—משלושה סוגים; קַרְמַנַּהּ—של עבודה; פְּהַלַם—התוצאה; בְּהַוַתי—מתהווה; אַתְיָאגינָאם—לאלה שאינם פרושים; פְּרֵתְיַה—לאחר המוות; נַה—לא; תוּ—אולם; סַנְנְיָאסינָאם—לאלו שבשלב הפרישות; קְוַצ׳ית—בכל זמן.
תרגום
מי שאינו מתנזר, פוגש לאחר מותו בשלושת פירות המעשה – הרצוי, הבלתי רצוי והמעורב. בעוד שמי שבחרו בנזירות, פטורים מכל תוצאה שכזו, על הסבל וההנאה שבה.
התעמקות
אדם מודע לקְרּישְׁנַּה, שפועל לאור יחסיו עם קְרּישְׁנַּה, הוא בן-חורין תמיד, ומכאן שלא יסבול או יהנה לאחר מותו מתוצאות מעשיו.