HE/BG 5.4

Revision as of 05:06, 27 October 2017 by Elad (talk | contribs) (Bhagavad-gita Compile Form edit)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)

Template:RandomImageRTL

פסוק 4

סָאנְֹקְהְיַה-יוֹגַוּ פְּרּיתְהַג בָּאלָאהּ פְּרַוַדַנְתי נַה פַּנְּדּיתָאהּ
אֵקַם אַפְּי אָסְתְהיתַהּ סַמְיַג אוּבְּהַיוֹר וינְדַתֵא פְּהַלַם

מילה אחרי מילה

סָאנְֹקְהְיַה—ניתוח עיוני של העולם החומרי; יוֹגַוּ—עבודה בשירות מסור; פְּרּיתְהַק—שונים; בָּאלָאהּ—הבורים; פְּרַוַדַנְתי—אומרים; נַה—לעולם לא; פַּנְּדּיתָאהּ—המלומדים; אֵקַם—אחד; אַפּי—אפילו; אָסְתְהיתַהּ—מתרגל; סַמְיַק—לחלוטין; אוּבְּהַיוֹהּ—של השניים; וינְדַתֵא—נהנה; פְּהַלַם—מהתוצאה.

תרגום

רק הבורים סוברים ששירות מסור (קַרְמַה-יוגה) שונה מניתוח עיוני של העולם החומרי (סָאנְֹקְהְיַה). המלומדים באמת אומרים שמי שמקדיש עצמו לאחד משני הנתיבים הללו, ישיג את תוצאות השניים.

התעמקות

ניתוח עיוני של העולם החומרי תכליתו למצוא את נשמת הקיום. נשמת העולם החומרי הוא וישְׁנּוּ, או נשמת-העל. שירות מסור, לעומת זאת, פירושו שירות לנשמת-העל. תהליך אחד מחפש אחר שורש העץ, והשני משקה את השורש. התלמיד האמיתי של פילוסופיית הסָאנְֹקְהְיַה מוצא את שורש העולם החומרי, וישְׁנּוּ, ומתוך ידע מושלם, עוסק אז בשירותו. מכאן שבמהותם לא שונים השניים זה מזה, שהרי וישְׁנּוּ הוא מטרת שניהם. רק מי שאינם יודעים את המטרה הסופית סוברים שסָאנְֹקְהְיַה שונה מקַרְמַה-יוֹגַה, בעוד שהמלומדים מכירים במטרתם המשותפת.