HE/BG 4.14
פסוק 14
- न मां कर्माणि लिम्पन्ति न मे कर्मफले स्पृहा ।
- इति मां योऽभिजानाति कर्मभिर्न स बध्यते ॥१४॥
- נַה מָאםּ קַרְמָאנּי לימְפַּנְתי נַה מֵא קַרְמַה-פְּהַלֵא סְפְּרּיהָא
- איתי מָאםּ יוֹ ׳בְּהיגָ׳אנָאתי קַרְמַבְּהיר נַה סַה בַּדְהְיַתֵא
מילה אחרי מילה
נַה—לא; מָאם—עלי; קַרְמָאנּי—עבודה; לימְפַּנְתי—משפיעה; נַה—ואף אין; מֵא—לי; קַרְמַה-פְּהַלֵא—לפירות המעשים; סְפְּרּיהָא—תשוקה; איתי—כך; מָאם—שאני; יַהּ—מי ש-; אַבְּהיגָ׳אנָאתי—מבין; קַרְמַבְּהיהּ—על ידי התגובה לפעולה כזו; נַה—אין; סַהּ—הוא; בַּדְהְיַתֵא—נקשר.
תרגום
שום עבודה לא משפיעה עלי, גם איני משתוקק לפירות מעשי. מי שמבין אמת זו אודותיי, גם הוא אינו מסתבך בתגובות העמל.
התעמקות
ממש כשם שישנן חוקות בעולם החומרי שקובעות שהמלך אינו שוגה, או שאינו כפוף לחוקי המדינה, גם האל אינו כפוף לפעולותיו של העולם החומרי, אף שהוא בורא העולם. אף על פי שהוא בורא, הוא נשאר נבדל מבריאתו, בעוד שישויות החיים סבוכות בתוצאות מעשיהן החומריים שלמען טובת הנאה. זאת בגלל שאיפתן לשלוט במשאבים החומריים. במוסד כלשהו, לא בעליו אחראי למעשים הנכונים או השגויים של העובדים, אלא העובדים עצמם. ישויות החיים בוחרות אמנם, לעסוק בתענוגות חושים למיניהם, אך לא האל הוא שהועיד להן פעילות זו. בעודן בעולם זה הן חותרות להגברת הנאות החושים, ושואפות לאושר גן-עדן לאחר המוות. מאחר שהאל מלא בעצמו, הרי שאינו נמשך אחר אושר שמימי שכזה. האלים-למחצה שבעדן הם בסך הכול משרתיו. בעל העסק אינו נמשך אחר האושר הנחות שקוסם לפועלים. האל נשגב לכל פעולה ותגובה חומרית. הגשם למשל, אינו אחראי למגוון הצמחים שמצמיחה האדמה, אף שבלעדיו שום צמח לא צומח. הסְמְרּיתי וֵדַה מאששת עובדה זו:
- נימיתְתַה-מָאתְרַם אֵוָאסַוּ סְרּיגְ׳יָאנָאםּ סַרְגַה-קַרְמַנּי
- פְּרַדְהָאנַה-קָארַנִּי-בְּהֻוּתָא יַתוֹ וַי סְרּיגְ׳יַה-שַׂקְתַיַהּ
"בבריאות החומריות האל מהווה בסך הכול הסיבה העליונה. הסיבה המיידית להתגלות עולם התופעות הוא הטבע החומרי." יצורי הבריאה הם רבים, כגון אלים-למחצה, בני אדם וחיות נחותות. כולם כפופים לתוצאות מעשיהם הטובים והרעים מהעבר. האל רק מאפשר להם את התנאים לפעילותם וקובע עקרונות לפעולה בתוך מידות הטבע; אך לעולם אינו אחראי למעשיהם בעבר ובהווה. זה מאושש בוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה (2.1.34), וַיְשַׁמְיַה-נַיְרְגְהְרּינְּיֵא נַה סָאפֵּקְשַׁתְוָאת: האל משולל משוא פנים ולעולם אינו מפלה איש. זו ישות החיים שאחראית למעשיה. האל רק מאפשר את התנאים באמצעות הטבע החומרי, או האנרגיה החיצונית. מי שבקי בכל המורכבויות הללו של חוק הקַרְמַה, או פעילות תועלתנית, לא יושפע עוד מתוצאות מעשיו. במילים אחרות, מי שמבין את הטבע הנשגב של האל, הרי שהוא מנוסה בתודעת קְרּישְׁנַּה, ואינו כפוף עוד לחוקי הקַרְמַה. לעומת זאת, מי שאינו מודע לטבעו הנשגב של האל העליון וסבור שהלה מבצע מעשיו למען טובת הנאה, כמו ישות חיים רגילה, הרי שיוסיף ויסתבך בתגובות למעשיו. מי שיודע את האמת העליונה הוא נשמה בת-חורין, ונחשב ליציב ואיתן בתודעת קְרּישְׁנַּה.