HE/Prabhupada 0130 - קרישנה יורד בהופעות רבות
הרצאה על ב.ג. 4.5 - בּוֹמְבֵּיי, 25 במרץ, 1974
קְרּישְׁנַּה יורד בהופעות רבות כל כך. נסו פשוט להבין את מעמדו של קְרּישְׁנַּה. הוא נמצא בְּלֵּב כל אחד, כְּפַּרַמָאתְמָא. אִישְׁוַרַהּ סַרְוַה-בְּהֻוּתָאנָאםּ הְרּיד-דֵשֵׁה 'רְג'וּנַה תִישְׁטְהַתי (ב.ג. 18.61) - והוא מעניק הכוונה לכולם. וישנן ישויות חיים רבות מספור, בלתי מוגבלות. אז הוא צריך לתת הדרכה בדרכים שונות לכל הרבה ישויות חיים. כמה שהוא עסוק, נסו פשוט לדמיין. בכל זאת, המעמד שלו נשאר כמו שהוא. גוֹלוֹקַה אֵוַה ניוַסַתי אַקְהילָאתְמַה-בְּהֻוּתַהּ (בּ.ס. 5.37). גוֹלוֹקַה אֵוַה ניוַסַתי - קְרּישְׁנַּה עדיין נמצא במעון המקורי שלו, גוֹלוֹקַה וְרּינְדָאוַנַה, והוא נהנה בחברתה של שְׁרִימַתִי רָאדְהָארָאנִּי. העסק הוא לא... זו לא הפילוסופיה המָאיָאוָאדִית. מפני שהוא התרחב ללבבותם הרבים של כל ישויות החיים, אין זה אומר שהוא קבוע בתוך המעון שלו. לא. עדיין הוא שם. זה קְרּישְׁנַּה. פֻּוּרְנַּסְיַה פֻּוּרנם אָדָאיַה פֻּוּרְנַּם אֵוָאוַשִׂישְׁיַתֵה (אִישׂוֹ, קריאה לאל). זה המידע הוֵדי.
אפילו ה... כאן יש לנו ניסיון חומרי. אם יש לך רוּפּי אחד, אם אתה מחסיר ממנו אַנַּה אחת, שוויו חמש-עשרה אַנּוֹת. או אם אתה גורע שתי אַנּוֹת, אלה ארבע-עשרה אַנּוֹת. אם אתה לוקח שש-עשרה אַנּוֹת, יִישָׁאֵר אֶפֶס. אבל קְרּישְׁנַּה אינו כזה. הוא יכול להרחיב את עצמו לצורות בלתי-מוגבלות; עדיין, קְרּישְׁנַּה המקורי שם. זהו קְרּישְׁנַּה. יש לנו ניסיון: אחד פחות אחת שווים אפס. אלא ששם, בעולם הרוחני... הוא נקרא מוחלט. אחד פחות, מיליון פעמים אחד פחות, עדיין, המקור הוא אחד. זהו קְרּישְׁנַּה. אַדְוַיתַם אַצְ'יוּתַם אַנָאדים אַנַנְתַה-רֻוּפַּם (בּ.ס. 5.33).
אז את קְרּישְׁנַּה אי אפשר להבין וֵדֵשׁוּ, רק מללמוד ספרות וֵדית. למרות שֶׁהַוֵּדות פירושן, וֵדָאנְתַה פירושה, להבין את קְרּישְׁנַּה. וֵדַישׁ צַ'ה סַרְוַיר אַהַם אֵוַה וֵדְיַהּ (ב.ג. 15.15). אבל לרוע המזל, כיוון שאיננו מוצאים מקלט בְּקְרּישְׁנַּה או בְּדְבֵקוֹ, איננו יכולים להבין את מטרת הוֵדוֹת. דבר זה יוסבר בפרק שבע-עשרה. מַיִי אָסַקְתַה-מַנָאהּ פָּארְתְהַה... מַיִי אָסַקְתַה-מַנָאהּ פָּארְתְהַה יוֹגַםּ יוּנְֿגַ'ן מַד-אָשְׂרַיַהּ. מַד-אָשְׂרַיַהּ. אַסַמּשַׂיַםּ סַמַגְרַםּ מָאםּ יַתְהָא גְ'נָֿאסְיַסי תַצ' צְ'הְרּינּוּ (ב.ג. 7.1). אם אתה רוצה להבין את קְרּישְׁנַּה אַסַמְּשַׂיַם, בְּלֹא כל ספק, וְסַמַגְרַם, ובאופן מלא, אז עליך לתרגל את מערכת הַיּוֹגַה הזו.
ומהי היוֹגַה הזו? מַן-מַנָא בְּהַוַה מַד-בְּהַקְתוֹ מַד-יָאגִ'י מָאםּ נַמַסְקוּרוּ (ב.ג. 18.65). מַד-אָשְׂרַיַהּ יוֹגַםּ יוּנְֿג'... יוֹגַםּ יוּנְֿגַ'ן, מַד-אָשְׂרַיַהּ. מַד-אָאשְׁרַיַהּ, מילה זו משמעותית ביותר. מַת פירושו "או שתיקח ישירות..." - דבר זה איננו קל בייחוד. - "ותמצא מקלט בי, או במי שמצא בי מקלט, קח ומצא בו."
בדיוק כפי שיש תחנת כוח, וישְׁנוֹ שֶׁקַע חשמלי. שֶׁקַע זה מחובר לתחנת הכוח, ואם תתקע את התקע בתוך השקע, תקבל חשמל. באופן דומה, זה מצוין בתחילת פרק זה, אֵוַםּ פַּרַמְפַּרָא-פְּרָאפְּתַם אימַםּ רָאגַ'רְשַׁיוֹ וידוּהּ (ב.ג. 4.2). אם תמצא מקלט במערכת הפַּרַמְפַּרָא... אותה הדוגמא. אם תתן את מבטחך בשקע שמחובר לתחנת הכוח, תקבל חשמל באופן מיידי. באופן דומה, אם תמצא מקלט באדם שמגיע בשושלת הַפַּרַמְפַּרָא...
ישנה מערכת פַּרַמְפַּרָא. קְרּישְׁנַּה, הוא הורה לריבון בְּרַהְמָא. בְּרַהְמָא הסביר לְנָארַדַה. נָארַדַה הנחה את ויָאסַדֵוַה. ויָאסַדֵוַה הדריך את מַדְהְוָאצָ'ארְיַה. מַדְהְוָאצָ'ארְיַה לימד בדרכים רבות מאוד. אז מָאדְהַוֵנְדְרַה פּוּרִי. מָאדְהַוֵנְדְרַה פּוּרִי, אִישְׁוַרַה פּוּרִי. מֵאִישְׁוַרַה פּוּרִי, הריבון צַ'יתַנְיַה. בדרך זו, ישנה מערכת פַּרַמְפַּרָא. ישנן ארבע וַישְׁנַּוַה סַמְפַּרַדָאיוֹת. רוּדְרַה-סַמְפְּרַדָאיַה, בְּרַהְמַה-סַמְפְּרַדָאיַה, קוּמָארַה-סַמְפְּרַדָאיַה, וְלַקְשְׁמִי-סַמְפְּרַדָאיַה, שְׂרִי-סַמְפְּרַדָאיַה. אז סַמְפְּרַדָאיַה-ויהִינָא יֵה מַנְתְרָאס תֵה נִישְׁפְּהַלָא מַתָאהּ. אם לא תקבל את ההוראה של קְרּישְׁנַּה מֵהַסַּמְפְּרַדָאיַה, אז נישְׁפְּהַלָא מַתָאהּ, כל מה שלמדת, זה חסר ערך.
זה חסר ערך. זה הפגם. כל כך הרבה אנשים לומדים בְּהַגַוַד-גִיתָא, אבל אינם מבינים מהו קְרּישְׁנַּה. משום שהם לא מקבלים דרך אֵוַם פַּרַמְפַּרָא-פְּרָאפְּתַם. (ב.ג. 4.2). הַפַּרַמְפַּרָא, אלא אם אתה הולך דרך הַפַּרַמְפַּרָא... אותה הדוגמא. אם אתה לא לוקח חשמל מהשקע שמחובר לתחנת הכוח, מה יעזרו הנורה וחוט החשמל? אין להם שימוש. לכן הדרך בה קְרּישְׁנַּה מתרחב, היא וֵדֵשׁוּ דוּרְלַבְּהַה.
ידע אקדמי בלבד, לא יעשה זאת אפשרי - וֵדֵשׁוּ דוּרְלַבְּהַם אַדוּרְלַבְּהַם אָתְמַה-בְּהַקְתַוּ (בּ.ס. 5.33). זו ההוראה של בְּרַהְמַה-סַמְּהִיתָא.