HE/Prabhupada 0065 - כולם יהיו שמחים ומאושרים
הרצאת הגעה - גֵיְנְסְויל, 29 ביולי, 1971
אישה אורחת: יש מקום בתנועה לאנשים אחרים, שמשרתים את קרישנה בצורה עקיפה, במקום לזמר הַרֵא קְרּישְׁנַּה כל היום?
פְּרַבּהוּפָּאדַה: לא, התהליך הוא, כפי שאתה מוזג מים על שורש העץ, המים מופצים לעלה, לענפים, לחטוטרות, והם נשארים רעננים. אלא שאם אתה משקה את העלים בלבד, גם אלו יתייבשו, וגם העץ כולו יתייבש. אם אתה שם את האוכל בקיבה, אז האנרגיה תופץ גם אל האצבע שלך, לשיערות, לציפורניים ולכל מקום. ואם אתה לוקח אוכל ביד, ולא שם אותו בקיבה, הוא יהיה פסולת בלתי שמישה.
השירות ההומניטרי הזה, יֵרֵד לטמיון, משום שאין בו תודעת קְרּישְׁנַּה. הם מנסים בכל הרבה דרכים לשרת את החברה האנושית, אבל כולם הופכים מתוסכלים, בניסיון ללא שחר, כיוון שאין תודעת קְרּישְׁנַּה. כאשר אנשים מתאמנים בתודעת קְרּישְׁנַּה, מיד יהיו כולם שמחים. ומי שמנסה להצטרף, אחד, כל מי שישמע, כל מי שישתף פעולה - כולם יהיו שמחים.
לכן, התהליך שלנו, הוא, תהליך טבעי - אתה אוהב את אלוהים - ואם אתה למעשה מומחה באהבת אלוהים, באופן טבעי אתה גם אוהב את כולם. ממש כפי שאדם בתודעת קְרּישְׁנַּה, כיוון שהוא אוהב את אלוהים, הוא אוהב גם את בעלי החיים. הוא אוהב ציפורים, חיות, כולם. אבל אהבת המין האנושי לכאורה, פירושה, שהם אוהבים איזשהו אדם, ובו בזמן הורגים את בעלי החיים. מדוע הם לא אוהבים חיות? - כי זה לא שלם. אבל האדם בתודעת קְרּישְׁנַּה לעולם לא יהרוג חיה, או ייגרום מצוקה אף לבעל חיים. בכך, אהבה זו מכוונת שווה לכולם (אוּנִיבֶרְסָאלית). אם אתה אוהב רק את אחיך או אחותך, זו איננה אהבת אמת, אהבה אוּנִיבֶרְסָאלית. אהבה אוּנִיבֶרְסָלית פירושה שאתה אוהב את כולם. אהבה אוּנִיבֶרְסָלית זו יכולה להתפתח על ידי תודעת קְרּישְׁנַּה, ולא אחרת.
אישה אורחת: אני יודעת שחלק מְהַדְּבֵקִים היו צריכים לנתק מערכות יחסים, אם לומר כך, עם ההורים שלהם בעולם החומרי, וזה נותן להם מידה מסויימת של אבלות, מפני שההורים אינם מבינים. כעת, מה תאמר להם, על מנת, לעשות את זה פשוט וקל יותר?
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: ובכן, נער שהוא בתודעת קְרּישְׁנַּה, הוא נותן את השירות הטוב ביותר להורים שלו, למשפחות, בני ארצו, והחברה. ללא תודעת קְרּישְׁנַּה, איזה מין שירות הם מעניקים להורים שלהם? לרוב, הם אינם חיים ביחד. אלא, שכפי שפְּרַהְלָאדַה מַהָארָאגַ'ה היה דָבֵק גדול ואביו היה לא-דָבֵק גדול, כל כך גדול שאבא שלו נהרג על ידי נְרּיסִימְּהַדֵוַה, אמנם, פְּרַהְלָאדַה מַהָארָאגַ'ה, כאשר הוֹרָה לו הריבון לקבל איזו ברכה, הוא ענה "אינני סוחר, אדוני, שבכך שאתן לך איזה שירות אני אקח משהו בתמורה. בבקשה, סלח לי." נְרּיסִימְהַדֵוַה היה מאוד מרוצה: "הנה דָבֵק טהור." אלא שאותו הַדָּבֵק, הטהור, ביקש מהריבון, "אלי הריבון, אבי היננו אתאיסט, והוא ביצע עבירות כה מרובות, שאני מבקש שאבי יזכה בגאולה." וְנְרּיסִימְהַדֵוַה אמר, "אביך כבר זכה בגאולה משום שאתה, הינך בנו. למרות כל העבירות, הוא זכה בגאולה, כיוון שאתה בנו. לא רק אביך, גם אביו של אביך, ושל אביו עד שבעה דורות, כולם זכו בגאולה."
אז אם נראה שְׁדָּבֵק מופיע במשפחה, הוא מזכה לא רק את אביו בגאולה, אלא גם את סבו, אבי סבו, אבי אביו, וכן הלאה. עם זאת, זהו השירות הטוב ביותר למשפחה, להפוך מודעים לְקְרּישְׁנַּה. למעשה, זה כבר קרה. אחד מן הסטודנטים שלי, קָארְתּיקֵייָה, אמו חיבבה את חיי החברה שלה כל כך הרבה, שבדרך כלל כאשר הוא רצה לראות את אמו, היא הייתה אומרת "שֵׁב. אני הולכת למסיבת הריקודים." כזו הייתה מערכת היחסים איתה. עדיין, משום שהוא, בחור זה, מודע לְקְרּישְׁנַּה, הוא דיבר על קְרּישְׁנַּה לפני אמו פעמים רבות. בזמן מותה הָאֵם שאלה את בנה, "היכן קְרּישְׁנַּה שלך? האם הוא כאן?" ומיד, היא מתה. מה שזה אומר שבזמן המוות היא זכרה את קְרּישְׁנַּה, ומיד היא נגאלה. דבר זה מצויין בָּבְּהַגַוַד-גִיתָא, יַם יַם וָאפּי סְמַרַן לוֹקֵה תְיַגַ'תי אַנְתֵה קַלֵוַרַם (ב.ג. 8.6). בזמן המוות, אם אדם זוכר את קְרּישְׁנַּה, אז חייו הם הצלחה. אז אמא זו, על סמך דברי בנה, בנה המודע לְקְרּישְׁנַּה, היא זכתה בגאולה, למעשה בלי לבוא לתודעת קְרּישְׁנַּה. אז זו הייתה התועלת.