HE/BG 14.14
His Divine Grace A.C. Bhaktivedanta Swami Prabhupada
פסוק 14
- יַדָא סַתְתְוֵא פְּרַוְרּידְדְהֵא תוּ פְּרַלַיַםּ יָאתי דֵהַה-בְּהְרּית
- תַדוֹתְתַמַה-וידָאםּ לוֹקָאן אַמַלָאן פְּרַתיפַּדְיַתֵא
מילה אחרי מילה
יַדָא—כאשר; סַתְתְוֵא—במידת הטובות; פְּרַוְרּידְדְהֵא—המפותחת; תוּ—אבל; פְּרַלַיַם—אל המוות; יָאתי—הולך; דֵהַה-בְּהְרּית—נושא הגוף; תַדָא—אז; אוּתְתַמַה-וידָאם—של החכמים הדגולים; לוֹקָאן—אל הכוכבים; אַמַלָאן—הטהורים; פְּרַתיפַּדְיַתֵא—מגיע.
תרגום
מי שמת במידת הטוֹבוּת, מגיע לכוכבים העליונים, הטהורים, שבהם חיים החכמים הדגולים.
התעמקות
מי ששרוי בטוֹבוּת מגיע למערכות כוכבים עליונות, כגון בְּרַהְמַלוֹקַה או גַ'נַלוֹקַה, ונהנה שם מקדושה ונחת. המילה אַמַלָאן היא רבת משמעות; פירושה "פטור ממידות הלהיטות והבערות." חוסר טוהר מצוי בעולם החומרי לרוב. מכל מקום, מידת הטוֹבוּת היא צורת הקיום הטהורה ביותר שבו. הכוכבים השונים מותאמים לצורות חיים שונות. מי שמת במידת הטוֹבוּת מתעלה לכוכבים שמשכּנים חכמים ודְבֵקים דגולים.