HE/BG 5.20: Difference between revisions

(Bhagavad-gita Compile Form edit)
 
(Vanibot #0019: LinkReviser - Revised links and redirected them to the de facto address when redirect exists)
 
Line 1: Line 1:
[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 5|H20]]
[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 5|H20]]
<div dir="rtl">
<div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 5| פרק חמישי: קַרְמַה-יוֹגַה – פעילות בתודעת קְרישְׁנַּה]]'''</div>
<div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 5| פרק חמישי: קַרְמַה-יוֹגַה – פעילות בתודעת קְרישְׁנַּה]]'''</div>
<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 5.21| BG 5.21]] '''[[HE/BG 5.21|BG 5.21]] - [[HE/BG 5.19|BG 5.19]]''' [[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 5.19| BG 5.19]]</div>
<div style="float:left" dir="rtl">[[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 5.19|ב.ג. 5.19]] '''[[HE/BG 5.19|ב.ג. 5.19]] - [[HE/BG 5.21|ב.ג. 5.21]]''' [[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 5.21|ב.ג. 5.21]]</div>
<div dir="rtl">
{{RandomImage|Hebrew}}
{{RandomImageRTL}}


==== פסוק 20 ====
==== פסוק 20 ====
<div class="devanagari">
:न प्रहृष्येत्प्रियं प्राप्य नोद्विजेत्प्राप्य चाप्रियम् ।
:स्थिरबुद्धिरसम्मूढो ब्रह्मविद् ब्रह्मणि स्थितः ॥२०॥
</div>


<div class="verse">
<div class="verse">
:''בּאהְיַה-סְפַּרְשֵׂשְׁו אַסַקְתָאתְמָא וינְדַתְי אָתְמַני יַת סוּקְהַם''
:נַה פְּרַהְרּישְׁיֵת פְּרייַםּ פְּרָאפְּיַה נוֹדְויגֵ׳ת פְּרָאפְּיַה צָ׳אפְּרייַם
:''סַה בְּרַהְמַה-יוֹגַה-יוּקְתָאתְמָא סוּקְהַם אַקְשַׁיַם אַשְׂנוּתֵא''
:סְתְהירַה-בּוּדְדְהיר אַסַמְמֻוּדְּהוֹ בְּרַהְמַה-ויד בְּרַהְמַנּי סְתְהיתַהּ
 
</div>
</div>


Line 16: Line 20:


<div class="synonyms">
<div class="synonyms">
בָּאהְיַה-סְפַּרְשֵׂשׁוּ—לעינוג חושים חיצוני; אַסַקְתַה-אָתְמָא—אדם שאינו קשור; וינְדַתי—מוצא; אָתְמַני—בעצמי; יַת—מפני ש-; סוּקְהַם—עונג; סַהּ—הוא; בְּרַהְמַה-יוֹגַה—להתמקדות בעליון; יוּקְתַה-אָתְמָא—קשור; סוּקְהַם—חדווה; אַקְשַׁיַם—אינסופית; אַשְׂנוּתֵא—נהנה.
''נַה''—לעולם אינו; ''פְּרַהְרּישְׁיֵת''—עולץ; ''פְּרייַם''—דבר נעים; ''פְּרָאפְּיַה''—בהשיגו; ''נַה''—לעולם לא; ''אוּדְויגֵ׳ת''—מקונן; ''פְּרָאפְּיַה''—בהשיגו; ''צַ׳ה''—ו-; ''אַפְּרייַם''—לא נעים; ''סְתְהירַה-בּוּדְדְהיהּ''—בעל תבונה עצמית; ''אַסַמְמֻוּדְּהַהּ''—אינו מבולבל; ''בְּרַהְמַה-וית''—יודע בשלמות את העליון; ''בְּרַהְמַנּי''—בנשגב; ''סְתְהיתַהּ''—שרוי.
</div>
</div>


Line 22: Line 26:


<div class="translation">
<div class="translation">
אדם בן-חורין שכזה אינו נמשך עוד אחר הנאות חושים גשמיות. הוא שרוי תמיד בטראנס, וחווה בעונג שבתוכו. בזכות התמקדותו בעליון הוא מגיע להגשמה עצמית וזוכה ליהנות מחדווה אינסופית.
מי שאינו עולץ בהיקרה לו דבר נעים, גם אינו מקונן בפוגשו בלא-נעים, והנו בעל תבונה עצמית, דעתו אינה מבולבלת, והוא יודע את מדע האלוהים – אדם כזה שרוי בנשגב.
</div>
</div>


Line 28: Line 32:


<div class="purport">
<div class="purport">
שְׂרִי יָאמוּנָאצָ'ארְיַה, שהיה דָבֵק דגול המודע לקְרּישְׁנַּה, אמר:
אלו הם סימניו של מי שהגיע להגשמה עצמית. הסימן הראשון הוא שאינו טועה ומזהה את עצמו עם גופו. הוא יודע לחלוטין שאינו גופו, אלא חלקיק של אישיות אלוה. משום כך הוא אינו עולץ בשעה שמזדמנים לו דברים שקשורים לגופו, גם אינו מקונן באבדנם. יציבות נפשית כזו נקראת סְתְהירַה-בּוּדְדְהי, או תבונה עצמית. לעולם הוא אינו מתבלבל וחושב את גופו הגשמי לנשמה, גם אינו חושב את הגוף לנצחי ומתעלם מקיום הנשמה. הידע הזה מרוממו להבנת המדע השלם של האמת המוחלטת, כלומר בְּרַהְמַן, פַּרַמָאתְמָא ובְּהַגַוָאן. ומשקנה לו ידע מושלם אודות מעמדו היסודי, הרי שאינו מנסה לשווא להיות לאחד עם העליון ולהיטמע בו. זוהי הבנת הבְּרַהְמַן, או הגשמה עצמית. ותודעה יציבה שכזו נקראת תודעת קְרּישְׁנַּה.
 
:''יַד-אַוַדְהי מַמַה צֵ׳תַהּ קְרּישְׁנַּה-פָּאדָארַוינְדֵא''
:''נַוַה-נַוַה-רַסַה-דְהָאמַנְי אוּדְיַתַםּ רַנְתוּם אָסִית''
:''תַד-אַוַדְהי בַּתַה נָארִי-סַנְֹגַמֵא סְמַרְיַמָאנֵא''
:''בְּהַוַתי מוּקְהַה-ויקָארַהּ סוּשְׁטְהוּ נישְׁטְהִיוַנַםּ צַ׳ה''
 
"מאז שאני עוסק בשירות נשגב ואוהב לקְרּישְׁנַּה, וחווה בעונג הולך וגובר,
כל אימת שאני מהרהר בתענוגות מיניים, אני יורק לעצם המחשבה, ושפתיי
מתעוותות בסלידה." אדם בבְּרַהְמַה-יוֹגַה, או בתודעת קְרּישְׁנַּה, שקוע כל כך
בשירות אוהב לאל, עד כי הוא מאבד כל טעם לעינוג חושים חומרי. הנאה מינית
נחשבת למענגת מכל תענוגות החומר; העולם כולו נע תחת קסמיה, והיא היחידה
שמניעה את האדם החומרני לפעולה. אדם בתודעת קְרּישְׁנַּה לעומת זאת, אף
שנמנע ממין, פועל אפילו ביתר מרץ ללא זה. זהו המבחן להתקדמות הרוחנית.
הגשמה רוחנית והנאה מינית נוגדות זו את זו. אדם מודע לקְרּישְׁנַּה הוא נשמה
בת-חורין, ומשום כך אינו נמשך לשום עינוג חושי.
</div>
</div>




<div style="float:left" dir="rtl">[[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 5.19|ב.ג. 5.19]] '''[[HE/BG 5.19|ב.ג. 5.19]] - [[HE/BG 5.21|ב.ג. 5.21]]''' [[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 5.21|ב.ג. 5.21]]</div>
</div>
</div>
<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 5.21| BG 5.21]] '''[[HE/BG 5.21|BG 5.21]] - [[HE/BG 5.19|BG 5.19]]''' [[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 5.19| BG 5.19]]</div>
__NOTOC__
__NOTOC__
__NOEDITSECTION__
__NOEDITSECTION__

Latest revision as of 16:14, 27 June 2018

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 20

न प्रहृष्येत्प्रियं प्राप्य नोद्विजेत्प्राप्य चाप्रियम् ।
स्थिरबुद्धिरसम्मूढो ब्रह्मविद् ब्रह्मणि स्थितः ॥२०॥
נַה פְּרַהְרּישְׁיֵת פְּרייַםּ פְּרָאפְּיַה נוֹדְויגֵ׳ת פְּרָאפְּיַה צָ׳אפְּרייַם
סְתְהירַה-בּוּדְדְהיר אַסַמְמֻוּדְּהוֹ בְּרַהְמַה-ויד בְּרַהְמַנּי סְתְהיתַהּ

מילה אחרי מילה

נַה—לעולם אינו; פְּרַהְרּישְׁיֵת—עולץ; פְּרייַם—דבר נעים; פְּרָאפְּיַה—בהשיגו; נַה—לעולם לא; אוּדְויגֵ׳ת—מקונן; פְּרָאפְּיַה—בהשיגו; צַ׳ה—ו-; אַפְּרייַם—לא נעים; סְתְהירַה-בּוּדְדְהיהּ—בעל תבונה עצמית; אַסַמְמֻוּדְּהַהּ—אינו מבולבל; בְּרַהְמַה-וית—יודע בשלמות את העליון; בְּרַהְמַנּי—בנשגב; סְתְהיתַהּ—שרוי.

תרגום

מי שאינו עולץ בהיקרה לו דבר נעים, גם אינו מקונן בפוגשו בלא-נעים, והנו בעל תבונה עצמית, דעתו אינה מבולבלת, והוא יודע את מדע האלוהים – אדם כזה שרוי בנשגב.

התעמקות

אלו הם סימניו של מי שהגיע להגשמה עצמית. הסימן הראשון הוא שאינו טועה ומזהה את עצמו עם גופו. הוא יודע לחלוטין שאינו גופו, אלא חלקיק של אישיות אלוה. משום כך הוא אינו עולץ בשעה שמזדמנים לו דברים שקשורים לגופו, גם אינו מקונן באבדנם. יציבות נפשית כזו נקראת סְתְהירַה-בּוּדְדְהי, או תבונה עצמית. לעולם הוא אינו מתבלבל וחושב את גופו הגשמי לנשמה, גם אינו חושב את הגוף לנצחי ומתעלם מקיום הנשמה. הידע הזה מרוממו להבנת המדע השלם של האמת המוחלטת, כלומר בְּרַהְמַן, פַּרַמָאתְמָא ובְּהַגַוָאן. ומשקנה לו ידע מושלם אודות מעמדו היסודי, הרי שאינו מנסה לשווא להיות לאחד עם העליון ולהיטמע בו. זוהי הבנת הבְּרַהְמַן, או הגשמה עצמית. ותודעה יציבה שכזו נקראת תודעת קְרּישְׁנַּה.