HE/BG 5.21: Difference between revisions

(Bhagavad-gita Compile Form edit)
 
(Vanibot #0019: LinkReviser - Revised links and redirected them to the de facto address when redirect exists)
 
Line 1: Line 1:
[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 5|H21]]
[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 5|H21]]
<div dir="rtl">
<div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 5| פרק חמישי: קַרְמַה-יוֹגַה – פעילות בתודעת קְרישְׁנַּה]]'''</div>
<div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 5| פרק חמישי: קַרְמַה-יוֹגַה – פעילות בתודעת קְרישְׁנַּה]]'''</div>
<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 5.22| BG 5.22]] '''[[HE/BG 5.22|BG 5.22]] - [[HE/BG 5.20|BG 5.20]]''' [[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 5.20| BG 5.20]]</div>
<div style="float:left" dir="rtl">[[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 5.20|ב.ג. 5.20]] '''[[HE/BG 5.20|ב.ג. 5.20]] - [[HE/BG 5.22|ב.ג. 5.22]]''' [[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 5.22|ב.ג. 5.22]]</div>
<div dir="rtl">
{{RandomImage|Hebrew}}
{{RandomImageRTL}}


==== פסוק 21 ====
==== פסוק 21 ====
<div class="devanagari">
:बाह्यस्पर्शेष्वसक्तात्मा विन्दत्यात्मनि यत्सुखम् ।
:स ब्रह्मयोगयुक्तात्मा सुखमक्षयमश्नुते ॥२१॥
</div>


<div class="verse">
<div class="verse">
:''יֵא הי סַמְּסְפַּרְשַׂה-גָ׳א בְּהוֹגָא דוּהְּקְהַה-יוֹנַיַה אֵוַה תֵא''
:בָּאהְיַה-סְפַּרְשֵׂשְׁו אַסַקְתָאתְמָא וינְדַתְי אָתְמַני יַת סוּקְהַם
:''אָדְי-אַנְתַוַנְתַהּ קַוּנְתֵיַה נַה תֵשׁוּ רַמַתֵא בּוּדְהַהּ''
:סַה בְּרַהְמַה-יוֹגַה-יוּקְתָאתְמָא סוּקְהַם אַקְשַׁיַם אַשְׂנוּתֵא
 
</div>
</div>


Line 16: Line 20:


<div class="synonyms">
<div class="synonyms">
יֵא—אלו אשר; הי—אכן; סַמְּסְפַּרְשַׂה-גָ׳אהּ—נוצרים ממגע עם החושים החומריים; בְּהוֹגָאהּ—הנאות; דוּהְּקְהַה—למצוקה; יוֹנַיַהּ—המקורות; אֵוַה—אכן; תֵא—הם; אָדי—ראשית; אַנְתַה—אחרית; וַנְתַהּ—בעלי; קַוּנְתֵיַה—הו בן קוּנְתִי; נַה—לעולם לא; תֵשׁוּ—בהם; רַמַתֵא—מוצא עונג; בּוּדְהַהּ—אדם חכם.
''בָּאהְיַה-סְפַּרְשֵׂשׁוּ''—לעינוג חושים חיצוני; ''אַסַקְתַה-אָתְמָא''—אדם שאינו קשור; ''וינְדַתי''—מוצא; ''אָתְמַני''—בעצמי; ''יַת''—מפני ש-; ''סוּקְהַם''—עונג; ''סַהּ''—הוא; ''בְּרַהְמַה-יוֹגַה''—להתמקדות בעליון; ''יוּקְתַה-אָתְמָא''—קשור; ''סוּקְהַם''—חדווה; ''אַקְשַׁיַם''—אינסופית; ''אַשְׂנוּתֵא''—נהנה.
</div>
</div>


Line 22: Line 26:


<div class="translation">
<div class="translation">
הנבון אינו נוטל חלק במקורות הסבל, אשר נוצרים ממגע עם החושים החומריים. הו בן קוּנְתִי, להנאות כאלה יש ראשית ואחרית, והחכם אינו מוצא בהן עונג.
אדם בן-חורין שכזה אינו נמשך עוד אחר הנאות חושים גשמיות. הוא שרוי תמיד בטראנס, וחווה בעונג שבתוכו. בזכות התמקדותו בעליון הוא מגיע להגשמה עצמית וזוכה ליהנות מחדווה אינסופית.
</div>
</div>


Line 28: Line 32:


<div class="purport">
<div class="purport">
עינוג חושים חומרי נוצר ממגע עם החושים החומריים. הגוף הוא בן חלוף,
שְׂרִי יָאמוּנָאצָ'ארְיַה, שהיה דָבֵק דגול המודע לקְרּישְׁנַּה, אמר:
וכמותו גם החושים. אדם בן חורין אינו מוצא כל עניין בארעי. לאחר שטעם את
החדווה שבעונג נשגב, כיצד יוכל להסכים וליהנות מעונג כוזב? בפַּדְמַה-פּוּרָאנַּה
נאמר:
 
:''רמַנְתֵא יוֹגינוֹ ׳נַנְתֵא סַתְיָאנַנְדֵא צ׳יד-אָתְמַני''
:''איתי רָאמַה-פַּדֵנָאסַוּ פַּרַםּ בְּרַהְמָאבְּהידְהִייַתֵא''
 
"היוגים המיסטיים מפיקים עונג נשגב אינסופי מהאמת המוחלטת, ומשום כך
ידוע אישיות-אלוה, האמת המוחלטת העליונה, גם כרָאמַה."
 
גם בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם (5.5.1) נאמר:
 
:''נָאיַםּ דֵהוֹ דֵהַה-בְּהָאגָ׳אםּ נְרּי-לוֹקֵא''
:''קַשְׁטָאן קָאמָאן אַרְהַתֵא וידּ-בְּהוּגָ׳אםּ יֵא''
:''תַפּוֹ דיוְיַםּ פּוּתְרַקָא יֵנַה סַתְתְוַםּ''
:''שׂוּדְדְהְיֵד יַסְמָאד בְּרַהְמַה-סַוּקְהְיַםּ תְו אַנַנְתַם''


"בני היקרים, המאמץ הרב והעמל שאנו משקיעים בעודנו בגוף אדם לצורך
:''יַד-אַוַדְהי מַמַה צֵ׳תַהּ קְרּישְׁנַּה-פָּאדָארַוינְדֵא''
עינוג חושים, הוא חסר היגיון, שהרי תענוגות שכאלה מצויים גם לאוכלי הצואה
:''נַוַה-נַוַה-רַסַה-דְהָאמַנְי אוּדְיַתַםּ רַנְתוּם אָסִית''
(חזירים). בחיים אלה עליכם לתרגל סיגופים לטיהור ההוויה, כיוון שעל-ידי
:''תַד-אַוַדְהי בַּתַה נָארִי-סַנְֹגַמֵא סְמַרְיַמָאנֵא''
תרגול שכזה תוכלו לחוות בחדווה נשגבת ואינסופית."
:''בְּהַוַתי מוּקְהַה-ויקָארַהּ סוּשְׁטְהוּ נישְׁטְהִיוַנַםּ צַ׳ה''


יוגים אמיתיים או מלומדים בנשגב אינם נמשכים אחר תענוגות חושים, שבסך
"מאז שאני עוסק בשירות נשגב ואוהב לקְרּישְׁנַּה, וחווה בעונג הולך וגובר, כל אימת שאני מהרהר בתענוגות מיניים, אני יורק לעצם המחשבה, ושפתיי מתעוותות בסלידה." אדם בבְּרַהְמַה-יוֹגַה, או בתודעת קְרּישְׁנַּה, שקוע כל כך בשירות אוהב לאל, עד כי הוא מאבד כל טעם לעינוג חושים חומרי. הנאה מינית נחשבת למענגת מכל תענוגות החומר; העולם כולו נע תחת קסמיה, והיא היחידה שמניעה את האדם החומרני לפעולה. אדם בתודעת קְרּישְׁנַּה לעומת זאת, אף שנמנע ממין, פועל אפילו ביתר מרץ ללא זה. זהו המבחן להתקדמות הרוחנית. הגשמה רוחנית והנאה מינית נוגדות זו את זו. אדם מודע לקְרּישְׁנַּה הוא נשמה בת-חורין, ומשום כך אינו נמשך לשום עינוג חושי.
הכול מנציחים את הקיום החומרי. ככל שמתמכרים לאלה, רק מוסיפים ומסתבכים
במצוקות החומר.
</div>
</div>




<div style="float:left" dir="rtl">[[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 5.20|ב.ג. 5.20]] '''[[HE/BG 5.20|ב.ג. 5.20]] - [[HE/BG 5.22|ב.ג. 5.22]]''' [[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 5.22|ב.ג. 5.22]]</div>
</div>
</div>
<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 5.22| BG 5.22]] '''[[HE/BG 5.22|BG 5.22]] - [[HE/BG 5.20|BG 5.20]]''' [[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 5.20| BG 5.20]]</div>
__NOTOC__
__NOTOC__
__NOEDITSECTION__
__NOEDITSECTION__

Latest revision as of 16:14, 27 June 2018

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 21

बाह्यस्पर्शेष्वसक्तात्मा विन्दत्यात्मनि यत्सुखम् ।
स ब्रह्मयोगयुक्तात्मा सुखमक्षयमश्नुते ॥२१॥
בָּאהְיַה-סְפַּרְשֵׂשְׁו אַסַקְתָאתְמָא וינְדַתְי אָתְמַני יַת סוּקְהַם
סַה בְּרַהְמַה-יוֹגַה-יוּקְתָאתְמָא סוּקְהַם אַקְשַׁיַם אַשְׂנוּתֵא

מילה אחרי מילה

בָּאהְיַה-סְפַּרְשֵׂשׁוּ—לעינוג חושים חיצוני; אַסַקְתַה-אָתְמָא—אדם שאינו קשור; וינְדַתי—מוצא; אָתְמַני—בעצמי; יַת—מפני ש-; סוּקְהַם—עונג; סַהּ—הוא; בְּרַהְמַה-יוֹגַה—להתמקדות בעליון; יוּקְתַה-אָתְמָא—קשור; סוּקְהַם—חדווה; אַקְשַׁיַם—אינסופית; אַשְׂנוּתֵא—נהנה.

תרגום

אדם בן-חורין שכזה אינו נמשך עוד אחר הנאות חושים גשמיות. הוא שרוי תמיד בטראנס, וחווה בעונג שבתוכו. בזכות התמקדותו בעליון הוא מגיע להגשמה עצמית וזוכה ליהנות מחדווה אינסופית.

התעמקות

שְׂרִי יָאמוּנָאצָ'ארְיַה, שהיה דָבֵק דגול המודע לקְרּישְׁנַּה, אמר:

יַד-אַוַדְהי מַמַה צֵ׳תַהּ קְרּישְׁנַּה-פָּאדָארַוינְדֵא
נַוַה-נַוַה-רַסַה-דְהָאמַנְי אוּדְיַתַםּ רַנְתוּם אָסִית
תַד-אַוַדְהי בַּתַה נָארִי-סַנְֹגַמֵא סְמַרְיַמָאנֵא
בְּהַוַתי מוּקְהַה-ויקָארַהּ סוּשְׁטְהוּ נישְׁטְהִיוַנַםּ צַ׳ה

"מאז שאני עוסק בשירות נשגב ואוהב לקְרּישְׁנַּה, וחווה בעונג הולך וגובר, כל אימת שאני מהרהר בתענוגות מיניים, אני יורק לעצם המחשבה, ושפתיי מתעוותות בסלידה." אדם בבְּרַהְמַה-יוֹגַה, או בתודעת קְרּישְׁנַּה, שקוע כל כך בשירות אוהב לאל, עד כי הוא מאבד כל טעם לעינוג חושים חומרי. הנאה מינית נחשבת למענגת מכל תענוגות החומר; העולם כולו נע תחת קסמיה, והיא היחידה שמניעה את האדם החומרני לפעולה. אדם בתודעת קְרּישְׁנַּה לעומת זאת, אף שנמנע ממין, פועל אפילו ביתר מרץ ללא זה. זהו המבחן להתקדמות הרוחנית. הגשמה רוחנית והנאה מינית נוגדות זו את זו. אדם מודע לקְרּישְׁנַּה הוא נשמה בת-חורין, ומשום כך אינו נמשך לשום עינוג חושי.