HE/BG 5.24
פסוק 24
- יוֹ ׳נְתַהּ-סוּקְהוֹ ׳נְתַר-אָרָאמַס תַתְהָאנְתַר-גְ׳יוֹתיר אֵוַה יַהּ
- סַה יוֹגִי בְּרַהְמַה-נירְוָאנַּםּ בְּרַהְמַה-בְּהֻוּתוֹ ׳דְהיגַצְ׳צְ׳הַתי
מילה אחרי מילה
יַהּ—מי ש-; אַנְתַהּ-סוּקְהַהּ—מוצא את שמחתו בתוך עצמו; אַנְתַהּ-אָרָאמַהּ—מתענג באופן פעיל בתוך עצמו; תַתְהָא—כמו גם; אַנְתַהּ-גְ׳יוֹתיהּ—מכוון מטרתו אל תוך עצמו; אֵוַה—אכן; יַהּ—מי ש-; סַהּ—הוא; יוֹגִי—יוגי; בְּרַהְמַה-נירְוָאנַּם—גאולה בעליון; בְּרַהְמַה-בְּהֻוּתַהּ—הגיע להגשמה עצמית; אַדְהיגַצְ׳צְ׳הַתי—משיג.
תרגום
מי שמוצא את שמחתו בתוך עצמו, שפועל ומתענג בתוך עצמו, ומכוון את מטרתו אל תוך עצמו – הוא היוגי המושלם. גאולתו בעליון, ובסופו של דבר יגיע לעליון.
התעמקות
מי שאינו מסוגל לחוות חדווה בתוכו, כיצד יוכל לנטוש פעילות חיצונית למען אושר מלאכותי? אושרו של אדם בן-חורין הוא חוויה ממשית, ומשום כך ביכולתו לשבת חרישי בכל מקום ולהתענג על פעילות החיים בתוכו. אדם בן-חורין שכזה אינו מתאווה עוד אחר אושר חומרי חיצוני. עם שהוא מגיע לשלב זה, שיבתו הביתה לאלוהות היא ודאית.