HE/Prabhupada 0113 - קשה מאוד לשלוט בלשון
הרצאה על שׂ.בּ. 5.6.2 -- וְרִינְדָאוַנַה, ה-24 בנובמבר, 1976
אז רַגְהוּנָאתְהַה דָאסַה גוֹסְוָואמִי דבק בעקרונות בקפדנות, צַ'יְיטַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ דבק גם הוא בקפדנות, ורוּפַּה-סַנָאתַנַה גוֹסְוָואמִי הלכו בדרך אף הם בקפדנות. לא שמפני שאדם חי בוְרִינְדָאוַונַה עם בגד חתוך קצר, הוא לכן הפך לכעין רוּפַּה גוֹסְוָואמִי. רוּפַּה גוֹסְוָואמִי שקע לחלוטין בעיסוקיו. נָאנָה-שָׂאסְטְרַה-וִיצָ'ארַנַיְיקַה-נִיפּוּנָאוּ סַד-דְהַרְמַה-סַמְסְתְהָאפַּקָאוּ לוֹקָאנָאם הִיתַה-קַרִינָאוּ. הם היו בוְרִינְדָאוַון, אבל הם תמיד חשבו כיצד לעשות טוב לאנשים, לעולם החומרי הזה. בדיוק כמו פְּרַהְלָאדַה מַהָארָאגַ'ה. שׂוֹצֵ'ה תַתוֹ וִימוּקְהֵה-צֵ'תַסַה. העניין של הסָאדְהוּ מתמצה בחשיבה על האנשים החומרניים שהם מולכי שולל. הם תמיד חושבים, מתכננים כיצד לרומם אותם, הם סובלים. זה סָאדְהוּ. לוֹקָאנָאם הִיתַה-קָארִינָאוּ. סָאדְהוּ, לא ש"שיניתי את לבושי בצורה כזו, ומתוך אחְדוּת-דֵעים ייתנו לי רוֹטִי, ואני אוכל ואֶשן." זה לא סָאדְהוּ. סאדהו... בְּהַגַוָואן, קְרִישְׁנַה, אומר מי הוא סָאדְהוּ. אַפִּי צֵ'ת סוּ-דוּרָאצָ'ארוֹ בְּהַגַ'תֵה מָאם אַנַנְיַה-בְּהָאק סָאדְהוּר אֵוַוה סַה מַנְתַוְויַה (ב.ג. 9.30). זה סָאדְהוּ. מי שהקדיש את חייו לקרישנה, הוא סָאדְהוּ. אפילו במידה שיש לו הרגלים רעים... הרגלים רעים, סָאדְהוּ לא יכול להיות עם הרגלים רעים, כי אם אדם הוא סָאדְהוּ, אפילו במידה שיש לו בהתחלה איזה הרגל רע, הרגל זה ייתוּקַן. שַׂשְׁוַוד בְּהַוַותִי דְהַרְמָאתְמָא. קְשִׁיפְּרַם בְּהַוַותִי דְהַרְמָאתְמָא שַׁשְׁוַוצ'-צְ'הָאנְתִים-נִיגַצְ'צְ'הַתִי. אם הוא באמת סָאדְהוּ, ההרגלים הרעים שלו ייתוּקנו בקרוב מאוד, בקרוב מאוד, לא שהוא ממשיך את ההרגלים הרעים שלו ובו בזמן הוא סָאדְהוּ. זה לא יכול להיות. זה לא סָאדְהוּ. אולי בגלל הרגלי עברו, הוא ביצע איזושהי טעות. לזה אפשר לסלוח. אבל אם הוא, בשם של הסאדהו ואדם משוחרר, הוא ממשיך לעשות את כל השטויות, אז הוא רמאי. הוא לא סָאדְהוּ. אַפִּי צֵ'ת סוּ-דוּרָאצָ'ארוֹ. צֵ'ת, יַדִי, אם, במקרה, זה אפשרי. אבל אם הוא נצמד לתודעת קרישנה, אז קְשִׁיפְּרַם בְּהַוַותִי דְהַרְמָאתְמָא שַׁשְׁוַוצ'-צְ'הָאנְתִים נִיגַצְ'צְ'הַתִי. בהתחלה יכולה להיות איזו טעות, אבל עלינו לשאול "האם הטעויות שלי תוקנו כעת?" צריכה להיות עֵירַנוּת. לעולם אל תבטחו במֶחְשַׁב. זו ההוראה כאן. במֶחְשַׁב אין לבטוח. הגוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלי נהג לומר "אחרי שתתעורר מהשינה שלך, קח את הנעליים שלך והכה את המֶחְשַׁב מאה פעמים. זה העסק הראשון שלך. וכשתלך למיטה, קח מקל של מטאטא והכה את המֶחְשַׁב מאה פעמים. אז תוכל לשלוט במֶחְשַׁב. אחרת זה מאוד קשה." אז זה...
ההכאה עם נעליים ומטאטא זו תַפַּסְיַה אחרת. לאנשים כמונו, שאין לנו שליטה על המֶחְשַׁב, עלינו להתאמן בתַפַּסְיַה הזו, להכות את המחשב עם נעליים ומקל של מטאטא. אז הוא יכול להיות נשלט. וסְוָואמִי פירושו מי שיש לו שליטה במחשב. וָאצ'וֹ-וֵגַם, קְרוֹדְהַה-וֵגַם, אוּדַרַה-וֵגַם, אוּפַּסְתְהַה-וֵגַם, מַנַסַה-וֵגַם, קְרוֹדְהַה-וֵגַם, אֵתָאן וֵגָאן יוֹ וִישַׁהֵתַה דְהִירַהּ פְּרֶתְהִיוִים סַה שִׂישְׁיָאת (מתק ההוראה 1). זו ההוראה של רוּפַּה גוֹסְוָואמִי. כשאנחנו יכולים לשלוט וָאצ'וֹ-וֵגַם... זה קְרַנְדַנַה-וֵגַם. (צחוק) הם לא יכולים לשלוט. הם לא יכולים לשלוט. לכן הם ילדים. אפשר לסלוח לילד, אמנם אדם בחיים רוחניים, הוא לא יכול לשלוט, אין תקווה. אז הוא חסר תקווה. זה צריך להיות תחת שליטתו. וָאצ'וֹ-וֵגַם, קְרוֹדְהַה-וֵגַם, אוּדַרַה-וֵגַם, אוּפַּסְתְהַה וֵגַם. אבל הדבר החשוב ביותר הוא אוּדַרַה-וֵגַם וגִ'יהְוָוא-וֵגַם. גִ'יהְוָוא-וֵגַם, כלומר נשלט מאוד. בְּהַקְתִיוִינוֹדַה תְהָאקוּרַה אומר "כל החושים שם, אבל מתוכם, גִ'יהְוָוא זו מאוד מסוכנת." תָא'רַה מַדְהְיֵיה גִ'יהְוָוא אַתִי לוֹבְּהַמוֹי סוּדוּרְמַתִי תָא'קֵה גֵ'תָה קַתְהִינַה סַמְסָארֵה. זה קשה, קשה מאוד לשלוט בלשון.