HE/שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה: המייסד-אָאצָ'ארְיַה של אִיסְקוֹן - מסמך יסוד של הג'י.בּי.סי

הערה מפי הועדה המבצעת של הג'י.בּי.סי של אִיסְקוֹן

מאמר זה, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה: המייסד-אָאצָ'ארְיַה של אִיסְקוֹן, שחובר ע"י רַוִינְדְרַה סְוָארֻוּפַּה דָאסַה, מאושר רשמית על ידי ועד הגוף המנהל של איסקון (ג'י.בּי.סי). הג'י.בּי.סי מבקש מכל הדבקים והחברים של אִיסְקוֹן לתת תשומת-לב עמוקה וזהירה למאמר הזה. כך ירחיב הדבר את הבנתנו כקבוצה, וההערכה, למעמדו של שרילה פרבהופאדה ותפקידו הייחודי בחברה הבינלאומית למען תודעת קרישנה.

שרילה פרבהופאדה לא נשא כפשוטו את המסר של הריבון צַ'יְתַנְיַה וקרישנה למעננו. למרות שזו כשלעצמה משימה ראויה-לשבח, שרילה פרבהופאדה, כמייסד-אָאצָ'ארְיַה שלנו, יצר את עצם היסוד, הפעולה והחזון של אִיסְקוֹן כקהילה גלובלית השואפת "לחדש רוחנית את כל החברה האנושית."

התפקיד של שרילה פרבהופאדה, כפי שתקראו, הולך וממשיך. נוכחותו נולדה להיות מורגשת בחיים של כל דבק אִיסְקוֹן כיום, ובחייהם של דבקים מאות רבות לתוך העתיד. ההבנה איך שרילה פרבהופאדה הוא במרכז חיינו והחברה שלנו, והידיעה כיצד להשאיר אותו בתפקיד החיוני הזה, היא מטרת הטקסט. כפי שכותב בְּהַקְתי צְ'הַרוּ סְוָאמִי בפתיחה, "ספר זה לא נועד לקריאה חטופה ומזדמנת, אלא לישום."

הועדה המבצעת של הג'י.בּי.סי
דצמבר, 2013

פתיחה

שרילה פרבהופאדה הוא ללא ספק האישיות הנשלחה בידי שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ למלא את תחזיתו: "נולדתי לתוך עולם זה על מנת לחנוך את תנועת הַסַּנְֹקִירְתַנַה. אני אושיע את כל הנשמות הנפולות של עולם זה… בכל עיר ובכל כפר בעולם, זמרת השמות - הַסַּנְֹקִירְתַן שלי תתפשט" (צַ'יְתַנְיַה בְּהָאגַוַתַה, אַנְתְיַה 4, 120, 126).

בשביל להבין את התפקיד הייחודי של שרילה פרבהופאדה מנקודת מבט של זרם הַגַּוּדִּיַה, עלינו לנסוע אחורנית בזמן ולהשיג ראיה היסטורית כיצד התוכנית של צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ למלא את תחזיתו מתרחשת בהדרגה. ברגע שובו מגיא, שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ החל את משימת הַנָּאמַה-סַנְֹקִירְתַנַה שלו. ובחלוקת נָאמַה פְּרֵמַה, "הוא ושותפיו לא הבחינו בין זה שהיה מועמד ראוי ומי שלא, אף לא היכן חלוקה כזו אמורה להתרחש או שלא. הם לא יצרו תנאים. היכן שנקלה על דרכם ההזדמנות, חילקו חבריה של הַפַּנְֿצַ'ה-תַתְתְוַה אהבת אלוהים" (צַ'יְתַנְַיה צ'ריתָאמְרּיתַה, אָאדִי-לִילָא 7.23).

שטפון זה של נָאמַה פְּרֵמה מילא את כל רוחות השמיים והמשיך לברך עולם זה תחת מקלט המורים המזמינים והמסבירים המועצמים כגון ששת הַגּוֹסְוָאמִים, שְׂרִיניוָאסַה אָאצָ'ארְיַה, נַרוֹתְתַם דַס טְהָאקוּר וּשְׂיָאמָאנַנְדַה פְּרַבְּהוּ.

לרוע המזל, לאחר עזיבתם של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ ושותפיו המועצמים שלו, עידן אפל מאוד ירד על עולם הַגַּוּדְּיַה וַיְשְׁנַּויזְם. בהשפעת עידן קלי, אַפַּסַמְפְּרַדָאיוֹת רבות, כתות מוליכות-שולל מדרך הישר, לחלוטין האפילו על הצגתו הטהורה של צ'יתניה מהאפרבהו את תודעת קְרּישְׁנַּה עם התפיסות והמנהגים הנמהרים והחומרניים. את כל זאת עשו בשמו! מוקדם מאוד, זוהו מדרשיו קל וחומר עם אי-מוסריות, דּוֹגְמָה ויסודות א-סוציאליים. כתוצאה, פיתחה עילית האנשים התרבותיים והמחונכים של הודו רתיעה עמוקה כלפי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ. העידן האפל הזה נמשך כמעט 250 שנים.

בכדי להחיות את תנועת הַסַּנְֹקִירְתַנַה שלו ולהאיר שוב את שמי הַגַּוּדְיַה, שלח שרי צ'יתניה מהאפרבהו את אחד השותפים האינטימיים שלו, בְּהַקְתיוינוֹדַה טְהָאקוּר, לעולם זה. גדוש איתנה נשגבת, כתב בהקתיוינודה טהאקור ללא-לאות על מנת להביס את כל הפילוסופיות הלא-מאושרות והסוטות המנוגדות להצגה של צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ את תודעת קרישנה. דרך כתיבתו הבלתי-נדלית והממוקדת, חשף את כל הפילוסופיות הא-דהרמיות של אותה העת, ושוב גילה לעולם אודות הנתיב השייך לצ'יתניה מהאפרבהו של ברכה עליונה בעיתה וחמלה: משימת הַנָּאמַסַנְֹקִירְתַנַה שלו. כתבים אלו מאוחר יותר ייצרו את הבסיס הפילוסופי למערכת ולתוכנית המוסדית המבוססת של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה להניע לידי מימוש את חיזויו של צ'יתניה מהאפרבהו. תגליתו המחודשת של בְּהַקְתיוינוֹדַה טְהָאקוּר של מקום הלידה של צ'יתניה מהאפרבהו ומסירתו של תוכנית-על (בצורת ה"נָאמַהַטְטַה") למימוש רצונו של צ'יתניה מהאפרבהו שֶׁהַנָּאמַה-סַנְֹקִירְתַנַה תופץ בכל רחבי העולם היתה אות מובן מאוד ומרשים לשכנוע המוחלט שלו במילים של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ. עם זאת, הוא ידע שמשימה כבירת-מימדים זו של הפצת תודעת קרישנה בכל רחבי תבל תזדקק למעורבות הקיבוצית של אלפי אנשים לדורותיהם. היא לא תוכל להיות, ולא תהיה, מעמסה של איש אחד - מוסד טרנסצנדנטלי הוא מן הצורך המוחלט.

תפילותיו החדורות לריבון גַ'גַנְנָאתְהַה נענו וּבְהַקתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי טְהָאקוּרַה הופיע בעולם כבנו לתת צורה מעשית לתוכנית-העל בצורת משימת הַגַּוּדְּיַה. בתוך חמש-עשרה שנים זריזות, שלח בהקתיסידדהאנתה סרסותי טהאקורה את תנועת הַסַּנְֹקִירְתַנַה של צ'יתניה מהאפרבהו בכל רחבי הודו ומשך מאורות רבים באותה העת לסייע לו במשימתו. שישים-וארבע מטהות אשר הוקדשו להפצת מדרשיו של צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ התבססו בהודו באותו הזמן.

בהקתיסידדהאנתה סרסותי טהאקורה הכיר בחשיבות המוסד שלו להזמנה והסברה איתנות לאחר עזיבתו מן העולם. תוך קרבה ובאופן פתוח הורה לתלמידיו המובילים שמשימת הַגַּוּדְיַה תנוהל ותקוים על ידי גוף מנהל. באורח פתע, לא מינה כיורש הרוחני שלו איש. הוא עזב את העולם באחד בינואר, 1937, וכמעט מיד פרצה מחלוקת ומריבה כאש בשדה קוצים במשימת הַגַּוּדְּיַה. במהרה המוסד שתמיד היה ידוע בשל הזמנה והסברה טהורות ואמיצות של מדרשי צ'יתניה מהאפרבהו נעשה מפורסם על שברים ארגוניים ותיקי בית-משפט. שתי סיעות יריבות התגודדו על הֱיוֹת הָאָא'צָארְיַה וָחניכים בוגרים רבים נטשו את המוסד ברגשות סלידה. הישות המאוחדת של משימת הַגַּוּדְּיַה על זהותה הכלל-הודית הבנויה ממרכזים רבים, הוצאות-לאור רבות, ואלפי דבקים העובדים יחד בתיאום תוך שיתוף-פעולה תחת הנהגה מאוחדת פסקה מלהתקיים. אשליות של טענות לזכות-מקור ויוקרה כוזבות הִצילּוּ על מסדרו של שרילה בהקתיסידדהאנתה טהאקורה, ואילו משימתו - לפיתוחה של תנועה כלל-עולמית להפצת מדרשיו של צ'יתניה מהאפרבהו - באה לסיום בסגירתה.

שרילה פרבהופאדה שלנו, א.צ'. בהקתיודאנתה סואמי, חווה שברון לב כתוצאה מתהפוכה טראגית זו של האירועים, אמנם היה זה ברור מפעולותיו שהוא הבין באופן מושלם את ליבו ואת משימתו של המורה הרוחני:

➊ מרגע שמספר עוקבים ניו יורקיים לקחו את המסר לליבם, הוא יצר באופן חוקי את המוסד שלו. הוא קרא לו החברה הבינלאומית לתודעת קרישנה ומכאן ציין באופן חוקי את שבע מטרותיה. כל זאת קרה מוקדם, כ-1966.

➋ על מנת להמשיך את משימתו של צ'יתניה מהאפרבהו ולבטח את המורשת הטרנסצנדנטלית של אִיסְקוֹן, שרילה פרבהופאדה הורה באופן שיטתי מאוד לבסס את ועד הגוף המנהל ובאופן קרוב מאוד הורה לעוקביו הבכירים: "אל תעשו את אותה טעות שאחי הרוחניים עשו לאחר עזיבתו של גוּרוּ מַהָארָאגַ'ה. נהלו את החברה באופן קיבוצי דרך הג'י.בּי.סי."

➌ בשביל לבטח את איסקון כמשימה טרנסצנדנטלית עם בסיס פילוסופי ותרבותי חזק, הוא עבד ללא-לאות ובאופן יסודי תרגם והעיר על מדרשיו החשובים ביותר והנשגבים של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ בצורת הבהגוד-גיתא, שרימד-בהאגותם וצ'יתניה-צ'ריתאמריתה. הוא חזר והדגיש שספריו הם הבסיס לתנועה שלו לתודעת קרישנה ומוסד איסקון.

➍ בדומה לְגוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלו, הוא לא נקב בשם או בחר יורש לְאיסְקוֹן שלו, במקום זאת, הוא רצה שתלמידיו ינהלו קיבוצית את המוסד דרך גוף מנהל.

בזמן שהייתי העוזר האישי של שרילה פרבהופאדה, ציינתי פעמים רבות שהוא יתעקש שעל כל חומר מודפס הכותרת מייסד-אָאצָ'ארְיַה ושמו המלא יודפסו תחת שם החברה של אִיסְקוֹן. הייתי מאוד לא-בשל ובלתי-מנוסה באותו הזמן ולעתים תהיתי, "שרילה פרבהופאדה הוא וַיְשְׁנַּוַה כל כך ענו ומרומם, מדוע הוא בעצמו עומד בעקשנות על כך?" חרף לא ביטאתי זאת בקול לפני שרילה פרבהופאדה, המשיך הדבר להטריד אותי. אמנם לאיטו, בחסדו השמימי, בבוא הזמן, התחלתי להבין את כוונתו. צמד המילים "מייסד-אָאצָ'ארְיַה" אינו תואר בלבד אלא מערכת טרנסצנדנטלית שנועדה להגן, לשמר ולתת אריכות-ימים למוסד המוקדש לישועה רחבת-ההיקף של נשמות מותנות בכל רחבי העולם הזה בעידן ההפכפך של קַלי.

גדולי וַיְשְׁנַּוַה אֶיתנים כגון שְׂרִי מַדְהְוָאצָ'ארְיַה וּשְׂרִי רָאמָאנוּגָ'אצָ'ארְיַה יישמו בהצלחה מערכת זו.

מן הסתם, יישום מלא של מערכת זו בְּאיסְקוֹן חיוני להצלחת מילוי התחזית של צ'יתניה מהאפרבהו. שיתפתי תובנה זו עם מתי-מעט מאחיי הרוחניים הבוגרים והרגשתי רוח בְּקִרְבִּי לגלות ששרילה פרבהופאדה ברך אותם עם אותה התובנה בדיוק.

אז, ב-2006, גוף הג'י.בי.סי יצר ועדות שונות לתכנן ולהשיג מטרות אוביקטיביות שונות. אחת מהן היא ועדת מעמד שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, שמשימתה לסייע למאמצים הקיימים ולפתח יוזמות חדשות לביסוסו הנצחי של שרילה פרבהופאדה כמייסד-אָאצָ'ארְיַה של איסקון וְשׂיקְשָׁא גוּרוּ מתבקש-מראש של כל דבקי אִיסְקּוֹן. ספר זה הוא יוזמה של ועדה זו.

חסדו רַוִינְדְרַה סְוַרֻוּפַּה פְּרַבְּהוּ, שהוא ללא ספק אחד מהוגי הדעות והסופרים של אִיסְקּוֹן, כתב את הספר וכל חברי הג'י.בּי.סי ודבקים בוגרים רבים ביכרו אותו ברצינות ובחריצות.

ספר זה חקור ביסודיות ומתבסס על שָׂאסְתְרַה ועובדות היסטוריות. הוא אקדמי מטבעו ומעניק יסוד שעליו נוכל לבנות תרבות הוליסטית של חינוך שנועדה באופן מוצק ומעשי מאוד לבסס את מעמדו של שרילה פרבהופאדה כמייסד-אָאצָ'ארְיַה של איסקון. כמובן, תודעת קרישנה טהורה לא מכירה בטכניקה כלשהי - בסיסה לבדו הוא ענווה והתמסרות מוחלטת וכנועה. ובכך במצב-רוח זה אנו מציעים פרסום זה לצ'יתניה מהאפרבהו, שרילה פרבהופאדה וכל הדבקים שלו.

ציין נא שספר זה לא נועד לקריאה חטופה ומזדמנת אלא לישום. אם נעשה זאת, יחסינו האישיים והקיבוציים עם שרילה פרבהופאדה יפרחו ללא-גבולות ואנו נמצא לנכון להבין באופן מעשי ביותר שהמייסד-אָאצָ'ארְיַה האהוב שלנו אינו קפוא בזמן. הוא עוזר נצחי לשטפון השמימי של חמלתו ואהבתו של צ'יתניה מהאפרבהו לִקְרּישְׁנַּה, ואילו לבו נמס וזורם ללא הגבלה או מחסום כלפי כולם וכל מי שמראה עניין קלוש ביותר במדרשיו וּמשימת הַנָּאמַסַנְֹקִירְתַנַה.

אנו מבקשים בענווה את תמיכתם האוהדת והפעילה ביישום הצעד החשוב והבא בתוכנית של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ להציף את העולם כולו בִּקְּרּישְׁנַּה פְּרֵמַה - לבסס באופן יציב ומעשי את שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה כמייסד-אָא'צָארְיַה של אִיסְקּוֹן לכל הזמנים.

תודה רבה לכם.

שלכם בשירות לִשְּׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה,
בְּהַקְתי צְ'הַרוּ סְוָאמִי
וְרּינְדָאוַן, הודו
נובמבר, 2013

מבוא

העבודה בידך - או על המסך שלך - מוצעת לך כמאמץ בשל של פרויקט התכנון האינטנסיבי, רב-האנפין והאסטרטגי ששוגר ב-2006 על ידי ועד הגוף המנהל של איסקון. מאמץ מתמשך זה הביא יחדיו דבקים רבים מכל העולם לעסוק בתכנון שיטתי ופיתוח להביא לידי מימוש עתיד משגשג ופורח לתנועה של שרילה פרבהופאדה. לבסוף, שואפים אנו להעצמה של הארגון כולו - כל אחד מחבריו, על יחידותיו הרבות, עם סמכויות מנחות ומנהלות - כך שכולם עובדים מאוחדים בשיתוף פעולה אפקטיבי להביא לידי מימוש ופרי את הרצונות של שרילה פרבהופאדה ושרי צ'יתניה מהאפרבהו. מן ההתחלה, כולם הבינו שיסוד אחד מסוים חיוני למען הישג זה והוא, כפי שקוראים אותו לרוב, "לשים את שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה במרכז."

בהקשר זה, צוות התכנון האסטרטגי היה מודע באופן מוחשי לכך שהעתיד הקרוב יעמת את אִיסְקּוֹן מול אתגר מהותי: המעבר הבלתי-נמנע לזמן בו כל הדבקים עם חוויה ישירה של המייסד-אָאצָ'ארְיַה שלהם היו ואינם. אבידה מהותית זו נעשתה לתמריץ נוסף לעבודתה של ועדת מעמד שרילה פרבהופאדה (ומש"פ). כל חבריה הבינו ששרילה פרבהופאדה צריך להיות נוכח לא פחות לדורות הבאים משהיה לראשון. (אכן, כמה האמינו, יכול הוא להיות אף יותר). איך להביא זאת לידי ביטוי? כיצד לטפח בכל דבקי אִיסְקּוֹן, דור אחר דור, מודעות הולכת וגוברת של הקשר העמוק שלהם עם המייסד-אָאצָ'ארְיַה, כך שכולם יפגשו בו כנוכחות חיה בחייהם? כיצד משימתו, מדרשיו, חזונו, החלטיותו, חמלתו, יעשו לאחד עם כל אותו לב פועם?

כחבר של ומש"פ, הפקידו בידי את המשימה לכתיבת מסמך לדבקי אִיסְקּוֹן על המשמעות של מעמד שרילה פרבהופאדה כמייסד-אָאצָ'ארְיַה.

משקיבלתי מטלה זו, מצאתי את עצמי מבלה ימים כלילות רבים בחשיבה, בכפייתיות מה, על שרילה פרבהופאדה - אודות חייו ומורשתו, תנועתו, עלי כחניך ובאופן דומה, גם אחיי ואחיותיי הרוחניים. במהלך ימים ולילות אלה, מצבי רוחי ונפשי חיש התרוממו להם, אמנם היו מושהים ממסקנות החלטיות כלשהן. או אז, התיישבתי, ובשעתיים או שלוש, כתבתי הצהרה קצרה - לא יותר משלושה דפים - שנראתה כבאה מעצמה. היא הייתה מבוססת על מעט או לא מחקר, וללא ממצאים חדשים - פשוט אך ורק האינטואיציות וה"תובנות" שלי. עידנתי זאת כלשהו, ובהזדמנות הניתנת הבאה, הצגתי זאת בפני החברים האחרים של קבוצת התכנון האסטרטגי.

למרבה ההקלה שלי, התגובה החיובית למכביר נטעה בי לפחות את שֶׁפָּני לכיוון הנכון. כיוון זה בא לידי צורה מוחשית בידי ההוראה למילוי. "נהדר", הם אמרו, "עד כה. עתה - כתוב ביאור."

עלי לציין שה"גדול ונפלא" בא מלווה במשפחה של הערות מפורטות - המבקשות, במקום אחד או אחר, יותר תמיכה, הבהרה, או פיתוח; כאלה המצביעות על אי-התנהלות או איזורים של בלבול; הצעות לתחומים אחרים המיועדים להכללה או חקר, וכן הלאה. לקחתי הערות אלה הרחק איתי - הן התגלו כמסייעות באופן יוצא מגדר הרגיל - ואילו אז, לאחר גימור ההוראה הקצרה מחדש, עשיתי כפי שהתבקשתי, והתחלתי לכתוב ביאור.

כתוצאה, המוצר המוגמר, עתה ביד, בא בצורה של טקסט עם ביאור עליו. הטקסט ניתן ראשון, בידי עצמו. הביאור הארוך בהרבה בא אחריו. בחלק זה, הטקסט העיקרי עושה את הופעתו ברצף הנכון, אמנם הוא שבור לחטיבות נוחות. הטקסט העיקרי מודפס בעובי מודגש, בעוד הביאור שתחתיו באופן הרגיל.

הטקסט הינו קצר, רק 1,300 מילים (5 עמודים). הביאור, כפי שהסתבר, הוא ארוך, בערך 21,000 מילים (79 עמודים). הטקסט בתחילה לקח בקירוב שלוש שעות לחברו; הביאור, שש שנים.

הטקסט העיקרי הוא פשוט ומותאם למדי לקהל רחב. הביאור מיועד בפרט למי שהוא, או השואף להיות, פְּרַבְּהוּפָּאדַה-שׂישְׁיַה, תלמיד שׂיקְשָׁא אמיתי של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה. זו, אכן, צריכה להיות המטרה של כל חברי אִיסְקּוֹן, וזה, כשלעצמו, יביא למילוי של משאלות-הלב הנוגעות של הריבון צַ'יְתַנְיַה.

העבודה הארוכה באופן בלתי-צפוי ולעתים קשה על הביאור הביאה לי ברכה שלא חזיתי מראש: למדתי דברים לעומק שלפנים ידעתי רק באופן שטחי או רשמי. התחלתי עבודה זו ביודעי שֶׁשְּׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה היה דבק גדול, אמנם עתה רכשתי ידע יסודי ומעמיק יותר מה היתה מוטת כתפיו - מודעות, אני מתוודה, הממשיכה לגדול. מה שגיליתי הרחיב באופן עצום את הידע שלי אודות ההישג של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה וטיפחה צמיחה חדשה באהבתי ואסירות-התודה שלי כלפיו. מתנה זו של ידע גם הראתה לי עד כמה מוטל על כתפי, כתלמידו, להאיר את גדולתו באמצעות העדות הכנה ביותר, זו של החניכות שלי.

יתרה מזאת, יכולתי לראות באופן יותר מלא את מלוא המובן של התואר המהולל אותו הוא נושא בגאון, "המייסד-אָאצָ'ארְיַה של החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה."

אני מתפלל שקריאת עבודה זו תעשה למענך, מה שכתיבתה עשתה בשבילי.

אני מעוניין להכיר בתלות המחייבת העמוקה שלי בכל מי שסייע, עודד, הדריך, הנגיש, ותיקן אותי בהבאה לגמר של מוצר זה. המשימה האסטרטגית הכוללת לתכנון, בהדרכת גוֹפָּאלַה בְּהַטְטַה פְּרַבְּהוּ ועוזריו בעלי-היכולת, יצרה והזינה את התנאים שהביאה תוצאה זו - "מובאת כמו שהיא" - אפשרית. הומש"פ, נכון לרגע זה בראשות ח"ה בְּהַקְתי צְ'הַרוּ סְוָאמִי וְאַקְרֻוּרַה פְּרַבְּהוּ, עברה דרך מספר שינויים בחבריה במהלך שבע שנים, ובכל זאת המשוב המתמד והעידוד מכל אלה שמשרתים וששירתו בקבוצה זו הוכיחו עצמם בעלי-ערך כלפי יותר ממה שיכולתי לעתים קרובות לבטא. אני עושה כן כעת, באסירות-תודה. דבקים ותיקים רבים מחוץ לומש"פ ראו והעירו גם הם את העבודה בהמשכה. באופן פרטי, "סַנְֹגַה מיוחדת של סַנְנְיָאסִים, גוּרוּים וג'י.בּי.סי" של מאה מנהיגים לערך, התכנסה בְּמָאיָאפּוּרַה בפברואר 2013, נתנה הערות על טיוטא של המילים, ולקחה את הזמן לספק הערות יקרות-מפז והשתקפויות. אותה הטיוטא יצאה נשכרת מן התגובה שבאה בשם עשרים או יותר של חברים ותיקים אחרים. מתוך כך עלתה טיוטא "סופית", שקיבלה משוב פעם נוספת מידי הג'י.בּי.סי בזמן פגישה בְּג'וּהוּ באוקטובר 2013. עם מעט יותר הצעות לשיפור, הג'י.בּי.סי נתן את אישורו פה אחד להוצאה לאור של עבודה זו כהצהרה רשמית של הג'י.בּי.סי. על חובתי לחברי הג'י.בי.סי - לסבלנותם, לעזרתם, ומעל הכל על רוב ברכותיהם - לא אוכל לגמול.

אני מעוניין גם להודות לעזרה הקרובה אלי ביותר. החניכה שלי שְׂרַדְדְהָא דֵוִי דָאסִי העניקה ארגון מתמשך ותמיכה טכנית למאמץ זה, כמו גם סיוע עריכה באופן שיתופי ועצה. אשתי סַוּדָאמַנִּי דֵוִי דָאסּי הייתה אף היא קוראת פעילה ומבקרת של העבודה בהמשכה, כמו גם ספקית בלתי-נלאית של תמיכה וסיוע לחיים. אני אדם קשה לטיפול, אמנם היא עשתה זאת בכל-זאת.

משרתכם בשירות שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה,
רַוִינְדְרַה סְוַרֻוּפַּה דָאסַה
פילדלפיה, פנסילבניה
דצמבר, 2013

המעמד של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה - טקסט

פְּרַבְּהוּפָּאדַה כמייסד-אָאצָ'ארְיַה של אִיסְקּוֹן

שרילה פרבהופאדה הראה עמדה נחרצת שמעמדו כמייסד-אָאצָ'ארְיַה של אִיסְקּוֹן יהיה תמיד מוכר. הוא פרש את חסותו כך שבכל אחד מן הספרים דף הכותרת והשער יציגו את שמו המלא, "חסדו השמיימי א. צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה," עם "מייסד-אאצ'אריה של החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה" מיד תחתיו. בדומה לכך, הוא הורה ש"מייסד-אָאצָ'ארְיַה: חסדו השמיימי א.צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה" יופיע ישירות תחת "החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה" בכל מסמכי איסקון הרשמיים, המכתבים, ההוצאה לאור והחותמות. באלו ובדרכים אחרות על הקשר האישי, האינטימי של שרילה פרבהופאדה עם אִיסְקּוֹן להיות תמיד מכובד.

כמייסד-אאצ'אריה שרילה פרבהופאדה מחזיק מעמד ייחודי בְּאִיסְקּוֹן. אנו צריכים להבין זאת לעומק. כאאצ'אריה, מופת התנהגותו האישית הוא הדוגמא והנורמה לכל דבקי איסקון. כמייסד, הרמה האישית שלו ועקרונותיו בפעולה, הרוח המסוימת או "מצב-הרוח", לוקחים צורה חברתית בארגון שיצר. כל חבר/ה פרטי/ת מפנים/ה רוח זו, ומשלב/ת אותה לתוך אישיותו או אישיותה. רוח זו עוברת כחוט השני בארגון כתמצית התרבות שלו, ואילו החברים נעשים להתגלמותה הנחזית בעולם.

אנו יראים ולמדים מֶאָאצָ'ארְְיוֹת גדולות רבות בשורה שלנו, ועם זאת כמייסד-אָאצָ'ארְיַה של אִיסְקּוֹן, שרילה פרבהופאדה נעשה ייחודי ביניהם עבורנו. באיסקון, פרבהופאדה עצמו נשאר נוכח, דור אחר דור, כְּשִׂיקְשָׁא-גוּרוּ יחידי ומרכזי הבולט בחיים של כל דבק איסקון - הדרכה נצחית, ופעילה פנימה ונוכחות מכוונת. הוא איפוא הנשמה של איסקון. ככזה, שרילה פרבהופאדה עצמו ממשיך לפעול בצורה יעילה ומוכחת בעולם הזה כל עוד איסקון ממשיכה כביטוי הקוהרנטי וכלי השרת המאוחד בידי רצונו. בדרך זו שרילה פרבהופאדה נשאר הנשמה של אִיסְקּוֹן, ואיסקון גופו.

סיבות ליסוד פְּרַבְּהוּפָּאדַה את אִיסְקּוֹן

כאשר שרילה פרבהופאדה ביסס בהצלחה את התנועה של הריבון צַ'יְתַנְיַה כמשימת הזמנה והסברה עולמית, הוא קיבל את ההחלטה רבת-המשקל ליצור מוסד חדש, החברה הבינלאומית לתודעת קרישנה, עמו כמייסד-אָאצָ'ארְיַה. הוא עשה זאת על בסיס הידע והניסיון שלו. תמצית הידע הזה הוא שאב מן המורה הרוחני שלו. לרוע המזל, אחרי עזיבת הגוּרוּ מַהָארָאגַ'ה של שרילה פרבהופאדה, הידע והניסיון חדלו במידה רבה להתבטא במוסד - אך המקוטע - של הגורו שלו. כתוצאה, פְּרַבְּהוּפָּאדַה ייסד ארגון חדש, שכשלם ובכל חלק שלו, יגלם ויפתח ידע וניסיון אלה - תובנות המביאות לידי מימוש כמחויבות בלתי-נדלית, שאינה תועה להעניק אהבת אלוהים טהורה לאנושות הסובלת בכל מקום.

המוסד שיכול היה לפעול על מחויבות זו בכוח מאוחד על גבי נתחים רחבים של חלל וזמן זקוק לצורה ייחודית. שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי גוֹסְוָאמִי לפיכך, קרא לארגון בו הסמכות העליונה לא תשכון באדם שהוא אָאצָ'ארְיַה שולטת יחידה אלא דווקא גוף של מנהלים, לו קרא "ועד הגוף המנהל". הַגַּוּדְּיַה מַטְהַה נכשלה לממש מבנה זה, ועל כן, אמר פרבהופאדה, נעשתה "חסרת-ערך."

האתגר המרכזי שלנו

שרילה פרבהופאדה ביסס מבנה למען איסקון, השם את ועד הגוף המנהל במקום ב-1970 ומפקח על הרהט ההדרגתי והפיתוח. בציינו שהוא רצה בהיות "מאות ואלפים של מורים רוחניים" בקרב איסקון, הוא הסיק שמערכת יחסי הגורו והתלמיד תשתמר לנצח בתוככי המוסד המאוחד תחת הדרכת הג'י.בּי.סי. בארגון כזה, גורו רבים יכולים לפעול בכוח מתואם, משתפים פעולה עם מנהיגים אחרים ומנהלים בהווי של חברותא.

כל עוד שֶׁפְּרַבְּהוּפָּאדַה היה נוכח כַּאָאצָ'ארְיַה וְהַדִּיקְשָׁא-גוּרוּ היחיד, נשאר המבנה בעל כורחו בצורתו העוברית, ילד עודנו ברחם אימו, צורתו ותפקידו מכורח לא מפותחים. כל עוד היה נוכח פְּרַבְּהוּפָּאדַה בעולם, מעצם טבע המצב, הג'י.בּי.סי בבירור לא יכול היה ליטול את תפקידו המלא בתור "סמכות ניהול עליונה," אילו פְּרַבְּהוּפָּאדַה נשאר הַגּוּרוּ היחיד. לפיכך התוצר המלא של עבודתו של פְּרַבְּהוּפָּאדַה היה צריך לחכות לזמנו כדי להתממש.

באופן דומה, השאיר שרילה פרבהופאדה לנו את המלאכה, לאחר עזיבתו, של הניסוח הרהוט והמלא לצורה ותפקידיה של איסקון לפעולה מוכחת ויעילה בעולם. אתגר אחד מרכזי הוא לשלב מערכת יחסי הגורו והתלמיד - הנושאת דרישה אשר במקומה משלה - לדבקות עמוקה ומחויבות לאיש שהוא הגורו - בתוך חברה גדולה שדורשת, במובן מסויים, נאמנות גבוהה יותר, וכוללנית. נאמנות זו היא הקולעת למטרה של המייסד-אָאצָ'ארְיַה שרילה פרבהופאדה, דבקות המוכחת בפועל בשיתוף פעולה אחד עם השני, בתוך המבנים שהותיר לנו, למלא את רצונו העמוק ביותר.

זה מעניין לציין ששתי תנועות אנטי-איסקון בולטות - לעתים קרובות הטוענות להיות "איסקון האמיתית" - נוצרו מדחייה בפרט של אחד או יותר מהרכיבים של השלם של פְּרַבְּהוּפָּאדַה: מעמד "הַרּיתְויק" רוצה להיפטר מכל הגורו בפועל לטובת סמכות ג'י.בּי.סי מוסדית, ואילו ההולכים אחר סַנְנְיָאסִי אחד בולט או אחר רוצים לבטל את רעיון הג'י.בּי.סי בפועל ולסמוך על אָאצָ'ארְיַה כריזמטי, שליט אחד ויחיד.

איסקון צריכה לטפח את שני היסודות: נאמנות עמוקה ומגובשת לאִיסְקּוֹן ולג'י.בּי.סי, ואת מערכת היחסים העמוקה והמלאה בין גוּרוּ כִּפְרָטִים וְתלמידים באיסקון. אנו צריכים לתפוס כיצד אין סתירה ואין התנגשות. עלינו לתפוס כיצד הם מחזקים ותומכים אחד בשני.

מרכיב חיוני בביסוס תפיסה משולבת זו היא השגת הבנה עמוקה של מעמדו של שרילה פרבהופאדה והשמת הבנה זו לידי פעולה - כְּגָם גְ'נָֿאנַה וּויגְ'נָֿאנַה. כמייסד-אָאצָ'ארְיַה, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה עצמו מסמל - ובמובן, הוא מהווה - את אחדות איסקון. לפיכך הוא צריך להפוך לנוכחות בלתי-נמנעת ומורגשת בחיי כל הדבקים, לא משנה מי עוד ישרת אותם כגורו דיקְשָׁא או שׂיקְשָׁא. גורו שעדיין מתממשים בעולם נוטים לעשות רושם חי יותר על עוקביהם מאשר אלו שעתה לא-ממומשים. מפני ששרילה פרבהופאדה האדם כעת לא-ממומש ככזה, אי-נוכחות הַוַּפּוּ צריכה לבוא לידי פיצוי בצורת הבנה מעמיקה-לעד של התגלמותו כְּוָאנּי (כפי שהוא בעצמו לימד).

נוכחות כזו צריכה להפוך מן השורש לחלק מן המרקם של איסקון, להיעשות לטעם החיוני של תרבותה, שנוכחותו לא תפחת אפילו כל אלה שידעו באופן אישי את שרילה פרבהופאדה ילכו בעקבותיו מעולם זה.

השלכות

יהיו לכך הרבה השגות-בפועל כאשר המעמד של שרילה פרבהופאדה כמייסד-אָאצָ'ארְיַה יילקח בפועל. ביניהן:

➊ דור אחר דור יוכלו לקבל את החסד המיוחד שהוצע על ידי שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה. הנתיב חזרה הביתה לאלוהות שפתח יֵלֵך וִיצָּעֵד לרוב ועוד.

➋ תוך אימוץ מקלט מלא בשרילה פרבהופאדה כגורו שִׂיקְשָׁא בצורת הַוָּאנּי שלו, כל המורים באיסקון, בשלבים שונים של התקדמות, יוכלו באופן אותנטי למסור את שרילה פרבהופאדה על מדרשו האמיתי, וכך לתת הנחיה ראויה, מקלט והגנה לכל.

➌ הנוכחות הפעילה של שרילה פרבהופאדה תבטיח את האחדות והשלמות של איסקון.

➍ המדרשים של איסקון יישארו עקביים לאורך חלל וזמן.

➎ הידע והניסיון של שרילה פרבהופאדה - המעניקים לו את האון המסויים להפצת תודעת קְרּישְׁנַּה - לא זו בלבד שישתמרו אלא יתפתחו.

➏ ספריו יישארו מרכזיים לנו, שכן הם מכילים תובנות והכוונות הממתינות לפיתוח עתידי לממשן.

➐ עיניו של שרילה פרבהופאדה יישארו תמיד העדשות דרכן כל הדורות הבאים רואים את אָאצָ'ארְיוֹת המורשת שלנו.

המעמד של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה - טקסט עם הערות

פְּרַבְּהוּפָּאדַה כמייסד-אָאצָ'ארְיַה של אִיסְקּוֹן

שרילה פרבהופאדה הראה עמדה נחרצת שמעמדו כמייסד-אָאצָ'ארְיַה של אִיסְקּוֹן יהיה תמיד מוכר. הוא פרש את חסותו כך שבכל אחד מן הספרים דף הכותרת והשער יציגו את שמו המלא, "חסדו השמיימי א. צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה," עם "מייסד-אאצ'אריה של החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה" מיד תחתיו. בדומה לכך, הוא הורה ש"מייסד-אָאצָ'ארְיַה: חסדו השמיימי א.צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה" יופיע ישירות תחת "החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה" בכל מסמכי איסקון הרשמיים, המכתבים, ההוצאה לאור והחותמות. באלו ובדרכים אחרות על הקשר האישי, האינטימי של שרילה פרבהופאדה עם אִיסְקּוֹן להיות תמיד מכובד.

העמדה הנחרצת של שרילה פרבהופאדה. ב-1970, כתבים מסויימים מאת שרילה פרבהופאדה שהופקו על ידי אִיסְקּוֹן ההוצאה-לאור הציגו את שם המחבר בהיעדר התארים המכבדים כנהוג ועם מעמדו בְּאִיסְקּוֹן נכתב בשם "אָאצָ'ארְיַה" במקום "מייסד-אָאצָ'ארְיַה." מכאן, גילה פרבהופאדה מאמץ מתואם ובדרכו לחתור תחת מעמדו.

סַתְסְוַרֻוּפַּה דָאסַה גוֹסְוָאמִי משחזר תקרית זו בְּשְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה-לִילָאמְרּיתַה (4.93):

כאשר ההוצאה-לאור של אִיסְקּוֹן בְּבוסטון הדפיסה את שמו של פְּרַבְּהוּפָּאדַה על ספר חדש, הוא נעשה מוטרד באופן עמוק.

הפרק הקטן בכריכה רקה מן הַקָּנְטוֹ השני של הַשְּׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם נשא את שמו על השער כפשוט א.צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה. מה שהושמט היה "חסדו השמיימי" כנהוג ואף "סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה". שמו של שרילה פרבהופאדה עמד כמעט מרושש ממשמעות רוחנית. כתב נוסף של אִיסְקּוֹן הוצאה לאור תיאר את פְּרַבְּהוּפָּאדַה כָּאָאצָ'ארְיַה של אִיסְקּוֹן, על אף שֶׁפְּרַבְּהוּפָּאדַה חזר והדגיש שהוא המייסד-הָאָאצָ'ארְיַה. היו מכבר אָאצָ'ארְיוֹת רבות, או מורים רוחניים, ויהיו כן עוד רבים; אמנם חסדו השמיימי א.צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה היה המייסד-אָאצָ'ארְיַה היחיד של החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה.

כאילו לא די, כאשר פְּרַבְּהוּפָּאדַה פתח את פרק הַבְּהָאגַוַתַם החדש, הכריכה התפרקה והדפים נפלו החוצה. מבטו של פְּרַבְּהוּפָּאדַה רשף החוצה.

בְּרָאהְמַנַנְדַה מדבר מזכרונו האישי של התקרית הזאת בסדרת הסרטונים הבאה של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה (יולי-אוגוסט 1970, לוס אנג'לס):

בזמן ההוא, היה מה שֶפְּרַבְּהוּפָּאדַה החשיב למזעור המורה הרוחני בעיני המנהיגים, בעיקר ממני. הייתי הנגוע ביותר בכך, לזאת הייתי קורא קנאה במורה הרוחני. בביקור זה ללוס אנג'לה, דברים השתבשו — החל בהוצאה לאור אִיסְקּוֹן, שהייתה באחריותי. הספרים הודפסו, ואילו התואר של פְּרַבְּהוּפָּאדַה לא הופיע באופן הראוי. היה זה רק א.צ' בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי, כאשר "חסדו השמיימי" נשאר בחוץ. אף ספר אחד, מבין פרקי הַבְּהָאגַוַתַם - עליו הופיע "א.צ' בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה" - כלום גם המילה "סְוָאמִי" ניטלה ממנו. הצגתי בפני פְּרַבְּהוּפָּאדַה ספר מהוצאה-לאור אִיסְקּוֹן בְּבוסטון שהדפסנו, וכאשר פתח את הספר אצה לה ופקעה הכריכה. כל זאת היה במקדש בשעה שהוצגה זאת באופן רשמי.

שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה חשד בזאת ומכאן תקריות לא-מכבדות נוספות נחשדו בחזקת "זיהום חתרני" המתפשט לו מהודו (שׂ.פּ.ל. 4:95-94):

כל עוד היו הסטיות מן-הכלל ומשקלן שְׁעוּנִים בכובד על שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, הוא למד על דברים מוזרים שתלמידיו בהודו כתבו במכתביהם, ונעשה מוטרד אף יותר. מכתב אחד לדבקים באמריקה דווח שאחיו הרוחניים של פְּרַבְּהוּפָּאדַה בהודו התנגדו לתואר פרבהופאדה. לִדברם, רק בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סְוָאמִי יקרא פְּרַבְּהוּפָּאדַה...

על אף שלעיתים חסרי-דעת, תלמידיו, הוא ידע, אינם זדוניים בכוונות. אמנם מכתבים אלה מהודו נשאו מחלה רוחנית שנישאה מפי מספר מאחיו הרוחניים של פְּרַבְּהוּפָּאדַה לתלמידיו שם...

פְּרַבְּהוּפָּאדַה היה רגיש לְכֹל איוּם על אִיסְקּוֹן... אמנם כעת כמה הערות שדוברו בחוסר-אחריות בהודו החלישו את אמונתם של כמה מתלמידיו. ייתכן וזיהום חתרני זה שעתה התפשט זירז את המחדלים בְּאִיסְקּוֹן הוצאה-לאור ואף את הכשלים בלוס אנג'לס.

להבא, נטל על עצמו שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה נדר להבטיח שאחר עמדותיו המבוססות לזיהוי מעמדו יעקבו בקפידה. אנו רואים עמדה נחרצת זו מבוטאת באופן ישיר במכתביו:

טוב הדבר עד מאוד שכבר פתחתם את המרכז ורשמתם את החברה. אינה התחלה זו אלא לטובה. דבר אחד, לגבי הרשמה, הוא שהנוהג הוא לשמור את שמו של המייסד-אָאצָ'ארְיַה חסדו השמיימי א.צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה על כל מסמכי הרישום, כמו גם ניירות ההתכתבות, ספרים ופרסומים. אז אני רואה את השם שם על ראש המכתב של סוּבַּלַדַס סְוָאמִי, כלומר שזה בסדר גמור. בדרך זו יש לעשות כך. אז אתם יכולים להתקדם ולרשום את החברה שלנו שם ולנקוט את כל הצעדים הראויים והנחוצים. לפני שמתרחש סיומה של ההרשמה אבקש מכם לשלוח לי עותק אחד של חוּקָת החברה שלנו על מנת שאוכל לאשר אותה סופית. שמי צריך להיות שם כמייסד-אָאצָ'ארְיַה, א.צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי. עליי להיות בעל סמכות מלאה בכל העניינים.

אנו יכולים לראות, מכאן, איך שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה רצה בפרט שמעמדו בְּאִיסְקּוֹן יירשם תמיד בתואר המדויק "מייסד-אָאצָ'ארְיַה." בהקשר מסוים זה, פְּרַבְּהוּפָּאדַה שפט את הכינוי "אָאצָ'ארְיַה", המופיע לבדו, כבלתי-מספיק ואף פוגע. הוא עמד בשמו של השימוש בצירוף זה שחלקו נאמר בסנסקריט. תואר זה "מייסד-אָאצָ'ארְיַה" הוא שטומן בחובו את הקשר האינטימי יוצא-הדופן השורה בין שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה וְאִיסְקּוֹן.

כמייסד-אָאצָ'ארְיַה שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מחזיק במעמד ייחודי בְּאִיסְקּוֹן. עלינו להבין זאת לעומק. כָּאָאצָ'ארְיַה, דוגמתו האישית למופת היא המודל-לחיקוי והנורמה עבור כל דבקי אִיסְקּוֹן. כמייסד, הסטנדרטים האישיים שלו ועקרונות הפעולה, רוחו המסויימת או "מצב הרוח", לוקחים צורה ואופן חברתיים בארגון שהוא יצר. כל חבר/ה אינדיוידואלי/ת מפנים/ה רוח זו, בשעה שהו/יא משלב/ת אותה לתוך בסיס עצמיותו/ה. רוחו שורה במוסד כתמצית התרבותית שלו, בזמן שהחברים נעשים להתגלמותו הנראית בעולם.

אָאצָ'ארְיַה, או במילים של פְּרַבְּהוּפָּאדַה, "מורה טרנסצנדנטלי של המדע הרוחני", משתייך לזן שונה מן האקדמאי המודרני שלכם. המורה הטרנסצנדנטלי לוקח אחריות על התלמידים ואחרי שהוא חונך אותם ללימודיהם הקדושים, מדריך אותם לעומק בידע וֵדי ומאמן אותם בהרגלים ובתקנות מתבקשות.

אָאצָ'אריה בא מֶאָאצָ'ארַה, מילה הבאה לתאר את חוקי הַשָּׂאסְתְרַה להתנהלות בעולם כמו גם את המעשה בהתנהלותו. אאצ'אריה מלמד התנהלות כזו לא רק ע"פ מרשם אלא גם ע"י דוגמא אישית. הָאָאצָ'ארְיַה הוא מופת. פְּרַבְּהוּפָּאדַה כותב, "אאצ'אריה הוא מורה אידאלי שיודע את משמעות הכתובים, מתנהג בדיוק לפי מסקנותיהם ומלמד את התלמידים שלו לאמץ כללים אלה." לימוד כזה מביט הרחק מעבר לתיאוריה; הוא מערב את התפתחות האופי על פי לתלמידים העושים עצמם בהתאם לאידאל שלפניהם באדם שהוא האאצ'אריה.

על הָאָאצָ'ארְיַה להישאר נאמן לָאָאצָ'ארְיוֹת הקודמים. "אדם לא יכול להיות אָאצָ'ארְיַה (מורה רוחני) מבלי ללכת בקפדנות בעקבות שושלת הָאָאצָ'ארְיוֹת. מי שהוא למעשה רציני באשר להתקדמות בשירות מסור - עליו לִרְצוֹת אך ורק לְרַצּוֹת את הָאָאצָ'ארְיוֹת הקודמים." באותו הזמן, על הָאָאצָ'ארְיַה לשלב נאמנות מעמיקה ומופלאה זאת עם יכולת להמציא בגמישות הוראות המתאימות לקהילות מגוונות של תלמידים. "לכל אאצ'אריה יש אמצעים מסוימים לקידום תנועתו הרוחנית," פְּרַבְּהוּפָּאדַה כותב. "אאצ'אריה צריך להמציא אמצעים לפיהם אנשים יוכלו בדרך זו או אחרת לבוא לתודעת קְרּישְׁנַּה." עם נסיונו האישי בראשו, הוא כותב:

על המורה (אָאצָ'ארְיַה) להתחשב בזמן, במועמד ובמדינה. עליו להימנע מעקרון הַנייַמָאגְרַהַה - הווה אומר, עליו להימנע מלנסות לעשות את הבלתי-אפשרי. מה שאפשרי במדינה אחת עלול לא להיות באחרת. החובה של הָאָאצָ'ארְיַה היא לקבל את מהות השירות המסור. עשוי להיות שינוי קטן פה ושם עד כמה שזה נוגע ליוּקְתַה-וַיְרָאגְיַה (פרישות לשמה).

היכולת להישאר נאמנים למסורת בקפדנות ובו בזמן נכונים להתאים את המסורת הזו לקהלים ומצבים משתנים היא, מסביר פְּרַבְּהוּפָּאדַה, סימן לידע מעשי.

הבנה מעשית אישית לא אומרת שעל אדם, מתוך יהירות, לנסות באמצעות למדנותו לעקוף בניסיונו את הָאָאצָ'ארְיַה הקודם. עליו להיות ניחן בבטחון מלא באאצ'אריה הקודם, ובאותו הזמן עליו מעשית להבין את הנושא באופן נחמד ביותר המאפשר לו להציג את העניין עבור הנסיבות המתאימות באופן הולם. יש להתאים למען המטרה המקורית של הטקסט. משמעות חשוכה אין לנסות לשאוב ולדלות ממנו, אמנם עליו להיות מוצג באופן מעניין עבור הבנת הקהל. זה נקרא הבנה מעשית.

הבנה מעשית נותנת לאאצ'אריה את "האמצעים המתאימים לקידום תנועתו הרוחנית."

אָאצָ'ארְיַה, לכן, נמצא בבעלות האמצעים להביא תלמידים קשובים לקרבתו (אוּפַּנִיתי) ובכך להחדיר ולהחיות אותם ברוחו עצמו, להעצים אותם בידע ובהבנה מעשית. הם נעשים נציגים אישיים שלו, יש להוסיף, אלו היכולים, במובן הראשיתי של המילה, לייצג מחדש - להציג מן ההתחלה בשנית - את הָאָאצָ'ארְיַה לאחרים.

"המייסד-הָאָאצָ'ארְיַה" - צירוף תואר זה שחציו בסנסקריט - הוא המונח שהציע וביקש שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה לציין את מעמדו ביחס לְאִיסְקּוֹן. ראינו שבהקשר זה פְּרַבְּהוּפָּאדַה שפט את התואר "אָאצָ'ארְיַה", כלשעצמו, כלא רק בלתי-ראוי אלא אף פוגע. אמנם אנו יודעים שהמילה "אָאצָ'ארְיַה" לבדה משמשת באופן מסורתי כתואר כבוד לראש מכובד של מוסד רוחני. כך, עלינו להסיק שמי שנושא את התואר "מייסד-אָאצָ'ארְיַה" קיבל הכרה רבת-משקל בהשוואה, כזו הקוראת להערכה מסוימת. שרילה פרבהופאדה הוא הָאָאצָ'ארְיַה הראשון בשושלת שלנו שעליו מונח (ומעבר לכך, דורש לזאת) התואר הרשמי. בהנחה ואדם יכול לצפות למצוא שֶׁשְּרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי אולי זכה להכרה רשמית בתואר זה, נוהג זה אינו ידוע או רשום.

כתב-העת של הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה בשפה האנגלית "המפייס" (The Harmonist) מסגיר שבשנים מוקדמות יותר בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה נוטה להיות מוכר בשני תארים שונים. מחד, הוא "נשיא שְׂרִי וישְְׂוַוַיְשְׁנַּוַה-רָאגַ'ה שַׂבְּהָא"; ומאידך, הוא "האאצ'אריה", מה שמופיע לבדו או כחלק מצירוף רחב יותר, כְּבָאָאצָ'ארְיַה "של קהילת הַגַּוּדִּיַה", של "קהילת הַמַדְהְוַה-גַּוּדִּיַה", של "הַגַּוּדִּיַה וַיְשְׁנַּוים", וכיוצא בזה. לעתים שני התארים באים יחדיו ועם זאת עצמאיים, כשם שרואים בדוגמאות כגון: "הָאָאצָ'ארְיַה (המשיח) של העידן הנוכחי ומי שעתה הינו הנשיא של וישְׂוַה וַיְשְׁנַּוַה רַג' שַׂבְּהָא ההיסטורית" (המפייס 28.2:58).10 קשורה בקשרים הדוקים עם הַוּישְׂוַה-וַיְשְׁנַּוַה-רָאגַ'ה שַׂבְּהָא המחודשת רשמית (שפעלה תחת מועצה של שלושה חניכים מובילים), היתה ההתאגדות המתרחבת-לעד של המקדשים - מרכזי נזירות לאימון, לימוד, הזמנה והסברה - שבאו להיקרא "הגַּוַּדִּיַה-מַטְהַה", ובתדירות גוברת, "משימת הַגַּוּדִיַה". באותו הזמן, הכינויים "אאצ'אריה" ו"נשיא" שודכו יחדיו לצורת צירוף שנעשה בהדרגה התואר התקני של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה: "נשיא-אָאצָ'ארְיַה". צירוף תואר זה שימש בהקשרו עם גם "שְׂרִי וישְׂוַה-וַיְשְׁנַּוַרָאגַ'ה שַׂבְּהָא" ו-"הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה" (או וריאציות כגון "משימת הַגַּוּדִּיַה" ו-"המשימה"). יתרה מזאת, התואר "נשיא-אאצ'אריה", כמו התואר "אָאצָ'ארְיַה", המופיע לעתים קרובות כתואר בפני-עצמו עבור בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה. מאידך זאת, השימוש בשם "מייסד" בתיאור בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה הינו נדיר ביותר. הפעם הבולטת בו נעשה היא במחוות הַוְּיָאסַה-פּוּגַ'ה ע"י "אֵבְּהֵי צַ'רַן דָאס, לָחֲבֵרִים, שְׂרִי גַוּדִּיַה מַטְהַה, בּוֹמְבֵּיי" בו מתייחס שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה לִבְהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי כ-"אָאצָ'ארְיַדֵוַה מורה-העולם, שהוא מייסד משימת הַגַּוּדִּיַה הזו ונשיא הָאָאצָ'ארְיַה של שְׂרִי שְׂרִי וישְׂוַה וַיְשְּׁנַבּ רָאג'-שַׂבְּהָא: אני מתכוון לאדון הרוחני הנצחי שלי..." (המפייס 32:291).

על אף שאיננו מוצאים את "המייסד-הָאָאצָ'ארְיַה" בשימוש כתואר עבור בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה, תואר כבוד זה ולא אחר עושה הופעה בולטת במפורסם מבין כתבי הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה בשפה האנגלית: שְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה, ע"י נישׂיקָאנְתַה סָאנְיָאל.

כבר ציינו שב-1927 סַגְ'גַ'נַה-תוֹשַׁנִי שינתה את צורתה לביטאון בשפה-האנגלית "המפייס" על מנת לשדר תודעת קְרּישְׁנַּה לעולם מעבר להודו - ניסיון הכנה לשליחתם לבסוף של "מסבירים ומזמינים למשימה" אל חופי נכר ב-1933 - "הכתר שבתהילה", מעיר בְּהַקְתי ויקָאשַׂה סְוָאמִי, "של כל פעולות הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה דאז" (ש.בּ.ו 1:108). לשלוח מסבירים ומזמינים אלו מצויידים היטב במשימתם, היה להכין קודם כל כְּתָב לשימושם, כזה שיעביר "את המסר של המשימה" באופן צלול דיו, שלם, ומחוכם על מנת לקלוע לטעם בני-התרבות של אומות מתקדמות. כְּתָב זה היה שְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה. המחבר שלו, נישׂיקָאנְתַה סָאנְיָאל, פרופסור להיסטוריה במכללת רֵיוֶונְשׁוֹ בְּקוּתָּאק, נשא את שם החניכה נָארָאיַנַה דָאסַה ואת התואר בְּהַקְתי סוּדְהָאקַרַה מִשְּׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה. הגורו ותלמידו נהגו לעבוד בשיתוף פעולה קרוב על מיזמי ספרות בשפה האנגלית, ומקרה זה לא יוצא דופן. בהקתי ויקאשה סואמי מתייחס לכך שֶׁבְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה בחר לשהות בתחנת הגבעה נילְגירי אוּתָקָמוּנד למשך חודשיים בקיץ 1932 כדי להתרכז בעריכה מחדש של שְׂרי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה (ש.בּ.ו 1:243). למראית עין, המסבירים והמזמינים לא יכלו לפתוח במשימתם למערב עד שהיה להם את הספר ביד (ש.בּ.ו 2:27):

כאשר המהדורה האנגלית של שְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה מאת פרופסור סָאנְיָאל פורסמה בְּגַוּרַה-פֻּוּרְנּימָא 1933, העריך שְׂרִילַה בְּהַקתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי שהזמן בא להפצת המסר של מַהָאפְּרַבְּהוּ באירופה. וב-10 באפריל חלומו התגשם לבסוף כאשר הפליגו שְׂרִימַד בְּהַקְתי פְּרַדִיפַּה תירְתְהַה מַהָארָאגַ'ה, שְׂרִימַד בְּהַקְתי הְרּידַיַה בּוֹן מַהָארָאגַ'ה, וְסַמְּוידָאנַנְדַה פְּרַבְּהוּ מִבּוֹמְבֵּיי לְלוֹנְדוֹן.

שלושים וחמש שנה מאוחר יותר, ב-14 במרץ, 1967, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה כתב מסן פרנסיסקו לִבְרַהְמָאנַנְדַה דָאסַה בניו יורק בשביל להציע את אישורו של הַכְּתָב:

אני שמח לגלות שדונלד רכש את הספר מאת פרופ' סָאנְיָאל, קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה. הפרופ' המנוח נ.ק. סָאנְיָאל היה אחי הרוחני וספרו קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה מאושר וסמכותי. שמרו עליו בזהירות ונוכל לפרסמו ב"לשוב הביתה לאלוהות" מאמרים מן הספר. זה יעזור לנו במידה רבה מפני שמורי הרוחני נתן את אישורו לספר הזה. שמרו נא עליו בזהירות וכשאחזור אערוב לכך. (14 במרץ 1967 - מכתב לברהמאננדה נכתב מסן פרנסיסקו)

זה בדפים של שְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה שתואר הכלאיים שחציו בסנסקריט "המייסד-אָאצָ'ארְיַה" מקבל את הופעתו הראשונה, תחילה בתוכן העניינים:

פרק שביעי - המייסדים-הָאָאצָ'ארְיוֹת
המערכות של שְׂרִי וישְׁנּוּסְוָאמִי, שְׂרִי נימְבַּדיתְיַה, שְׂרִי רָאמַנוּגַ'ה וּשְׂרִי מַדְהְוַה עומדות בסימן חידושו של הַוַּיְשְׁנַּויזְם אחריו ניתן לעקוב עד לתעודות פרה-היסטוריות. הן מגלמות את הסגידה רבת-הַיִרְאָה של וישְׁנּוּ. ערכן המשני הוא היותן מחאה בלתי-מתפשרת נגד הדעות של מנשרים ספקולטיביים. הסינתזה הרוחנית שלהם, חרף צלילותה, איננה שלמה.

המחבר מניע קדימה התסכלות פותחת על מסלול הזריחה והשקיעה של הרוחניות האנושית הבאה להתמקד בארבע שושלות המורים ההיסטוריות של הַוַּיְשְׁנַּויזְם. הריבון בעצמו חונך סַמְּפְּרַדָאיוֹת אלה באמצעות השראה ממי שפרופסור סָאנְיָאל מתייחס כאל "המורים הפרה-היסטוריים המקוריים". הוא מסביר:

ארבע הקהילות (סַמְּפְּרַדָאיוֹת) של עידן הברזל קשורות לימי קדם דרך הכרתם בסמכות-העל של המורים הקדומים הנצחייים, הווה אומר, לַקְשְׁמִי, בְּרַהְמָא, רוּדְרַה וארבעת הסַנוֹת (צְ'הַתוּהְסַנַהּ), בהתאמה. ארבעת המייסדים-אָאצָ'ארְיוֹת של עידן הברזל הודו בדבקותם לראיית המורים המקוריים האלה של הדת.

אנו רואים, איפוא, שבכל סַמְּפְּרַדָאיַה מבחינים בשני חברים מעל כל השאר למען ההשפעה המעצבת שלהם על יורשיהם. זה הראשון בכל צמד הוא אחד מן "המורים הקדומים הנצחיים" שנעשה "המורה הפרה-היסטורי המקורי" עבור הַסַּמְּפְּרַדָאיַה; החבר השני הוא "המייסד-הָאָאצָ'ארְיַה", מורה רוחני פרדיגמטי המחיה ומעצב מחדש את הקהילה בְּקַלי-יוּגַה, מה שמעניק לה סגנון חשיבה ופעולה ייחודי ומובחן משלה. התואר "המייסד-הָאָאצָ'ארְיַה", כפי שהשתמש בו נישׂיקָאנְתַה סָאנְיָאל, מוגבל לארבע פֶּרְסוֹנוֹת היסטוריות אלה, שאחרת נקראים לעתים קרובות "אָאצָ'ארְיוֹת-הַסַּמְּפְּרַדָאיַה". התואר "המייסד-הָאָאצָ'ארְיַה" היה סימן ההיכר המובהק שלהם. לאור זאת, זה מובן שֶׁשְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה לא נשא תואר זה בעצמו. נובע מכך, הרי זה יוצא דופן למצוא בדפים של המפייס את המילים "מייסד אָאצָ'ארְיַה" מופיעות, בצורה נקיה מרבב אך בוטחת, על מנת להתייחס לנשיא מוסד הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה בעצמו. הצירוף, בו השתמשו, עולה מתוך מאמר חשוב, ששמו "הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה", שראה אור בשלושה חלקים בהדרגה החל בגיליון אוקטובר 1930 של המפייס. פרסומו איפוא חפף לפתיחה החגיגית בנובמבר של המקדש המפואר שהושלם זה-מכבר הנקרא "שְׂרִי גַּוּדִּיַה מַטְהַה" בְּבָאג-בָּזָר, כַּלְכּוּתָה. מוסד זה, על הודו הטרי, הוא מה שמיוחס אליו בכותרת המאמר. פרסום ראשון של "הגודיה מטהה" מהווה את החלק המוביל של גליון אוקטובר, ואילו דף הכריכה נושא תצלום של גַ'גַדְבַּנְדְהוּ בְּהַקְתי רַנְֿגַ'נַה, שיזם והדריך את בניית המקדש. מאמר המפייס לא נשא את שם המחבר, מנהג שהעניק לחיבורים אלו חותם של אישור עריכה חזק (אם לא בעלות ישירה). בעוד הוא חוגג את הצעד כבד-המשקל של האגודה לקראת הזמנה והסברה עולמית, לוקח גם המפייס את ההזדמנות לסבר באופן יסודי את המבנה הרוחני (ועד מידה אזוטרי) והמטרה של ארגונו המתרחב. "הגודיה מטהה" מציג מאמר החלטי בָּאֶקְלֶזְיוֹלוֹגְיָה הַגַּוּדִּיַה וַיְשְׁנַּוית.

המאמר יוצר מראש דימוי שולט בה נעזרים חברי הקהילה על מנת להבין את הצורה והפעילות של מוסד הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה שלהם: זו של עץ הגדל בחוסנו שאיבריו וענפיו המשגשגים מתפשטים לכסות את העולם. דימוי זה, כאמור, גזור מן הפרק התשיעי של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה-צַ'ריתָאמְרּיתַה, אָאדִי-לִילָא, "עץ הרצון של שירות מסור". שם מַהָאפְּרַבְּהוּ מתואר כגנן המביא לכדור-הארץ עץ משאלה זה, הקרוי בְּהַקְתי-קַלְפַּה-תַרוּ, זורע את הזרע באדמת נַוַדְוִיפַּה, ומטפח את הצמח, הגדל להעניק את הפרי - קְרּישְׁנה פְּרֵמַה לכל בכל מקום. מַהָאפְּרַבְּהוּ אינו הגנן בלבד, אלא גם העץ עצמו (קְרּישְׁנַּה-פְּרֵמָאמַרַה-תַרוּהּ סְוַיַם) כמו גם הנהנה והמפיץ את פִּרְיוֹ.

מוסד הַגַּוּדִּיַה מטהה הוא התממשות של עץ זה. זרעו - כך הבינו החברים - נשתל והושקה בְּנַוַדְוִיפַּה, מקום הלידה של מַהָאפְּרַבְּהוּ, בידי הזורע שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה, אשר פרש למקום קדוש זה מ-1905 עד 1914, בזמרו 192 סיבובים ליום, וזאת על מנת למלא נדר לזמר מיליארד שמות. חלק ניכר מִיַּגְּ'נַֿה זו ביצע הוא בבקתה שבנה על אדמת רכוש בה, ב-27 במרץ, 1918, הוא לקח על עצמו סַנְנְיָאסַה. "ביום בו לקח סַנְנְיָאסַה", כותב בהקתי ויקָאשַׂה סְוָאמִי, "שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי גם הקים את שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה במאיאפור, ומגלה לפני העיניים שירות לצלמי שְׂרִי שְׂרִי גָאנְדְהַרְויקָא-גירידְהָארִי לצד צלם הריבון צַ'יְתַנְיַה לפניו ביצע נדרו לזמר את מיליארד השמות". בדרך זו, הכה עץ תנועת הַגַּוּדִּיַה שורש באדמה קדושה, ומהר החל לגדול לכל עבר, באופן הבולט ביותר בצורת שְׂרִי גַּוּדִּיַה מַטְהַה, שנוסדה ב-1920 ע"י בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה בדרך צומת אוּלְתָדִינְגי 1, כלכותה.

דימוי זה של המוסד מוצג למן הגליון הראשון של המפייס (יוני, 1927). "הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה: מסר ופעילויות", הפותח ברהיטות רטורית הנותנת קול לרוח הצמיחה הדינמית והחיה, בתיאור הגודיה מטהה עם הדימוי של עץ - שורשו בְּמָאיָאפּוּרַה ("אדמת ההתגלות" של מַהָאפְּרַבְּהוּ), מסתעף לְכַלְכּוּתַה, ומשם לכל רחבי הודו.

בחסד הריבון של הגודיות מסר הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה נכון להיום אינו בלתי-ידוע לאיש מכל גַוּדַה דֶש - ולא רק בְּגַוּדַה דֶש, אלא על נַיְמישַׂרַנְּיַה, אַיוֹדְהְיַה, פְּרַיַג, קַשׂי, שְרִי בְּרינְדַבַּן, מטהורה בצד אחד וגם על דַקְשׁינַתְיַה (דרום הודו) ובכל מקום ברחבי מסכתות אוֹרִיסַּה בצד השני, כך אישש זאת היטב את מסר הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה, הענף העיקרי של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה שהוא השורש שתול באדמת התגלות שְׂרִימַן מַהָאפְּרַבְּהוּ, - שְׂרִי מָאיָאפּוּר נַבַּדְוִיפַּה דְהַמַה. ברחבי גַוּדַמַנְדַלַה, קְשֵׁתְרַמַנְדַלַה וּבְרַגַ'מַנְדַלַה מסר הַגַּוּדִּיַה התפשט והגיע.

מן רגע הפתיחה באוקטובר 1930 של הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה המועברת לְבָאג-בַּזַר - שנבנתה במהירות כמפקדה להפצה עולמית של גַוּרַה-וָאנִי - המפייס של אותו חודש פתח בהבהרה של משמעות האירוע העמוקה (המפייס 28.5:129):

הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה היא התגלמות השירות הגבוה ביותר לִשְׂרִי שְׂרִי רָאדְהָא-גוֹוינְדַה שנעשתה למציאות בסביבה העירונית בת-זמננו בחסדו של הָאָאצָ'ארְיַה

זו התגלמות השירות האידאלית באינדיוידואל יחיד שאינו משתייך לגיל כזה או אחר, אף לא לעולם הזה. על ידי ... המשאלה המסתפקת-בעצמה של אינדיוידואל יחיד זה אידאל השירות לִשְׂרִי שְׂרִי רָאדְהָאגוֹוינְדַה התממש בעיר הסואנת ביותר במדינה זו בצורת מוסד לתרגול והפצה של השירות המושלם ביותר לריבון העליון ּ

מוסד זה ... חב את קיומו בבחינת יוזמה וגם צמיחה לחסדו השמיימי פרמהמסה שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי גוֹסְוָאמִי מַהָארָאג' ...

כך, הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה נועדה להופיע ולשגשג בחסדו של הָאָאצָ'ארְיַה. הנה מקורה (המפייס 28.5:130):

הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה [בכלכותה] היא הענף העיקרי של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה בִּשְׂרִידְהַם מָאיָאפּוּר. ההבחנה בין הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה וּשְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה דומה למנורה אחרת המוארת באחרת. הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה היא התרחבות של צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה בצורה נראית אל תוך לב העולם. שרי צ'יתניה מטהה ממוקמת לנצח כמקור גם כשהיא מתממשת לנגד עיני אנשי העולם, בסביבה הטרנסצנדנטלית של מעון האלוהות הנצחי. הפעילויות של הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה ושל אחיותיה הַמַּטְהוֹת כענפים הן, עם זאת, זהות לאמיתו של דבר עם אלה של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מטְהַה ושונות מהותית מן הפעילויות השגורות של עולם זה.

כאן, השימוש בדימוי-המנורה מגלה את האמת. לקוח מִשְׂרִי בְּרַהְמַסַמְּהִיתָא 4.46, בו הוא עמד על היחד בין הריבון קרישנה והתרחבותו, הדימוי אשר בשימוש כאן פירושו שהמוסד עצמו טרנסצנדנטלי וניחן באותה תכונה כמו הריבון עצמו, שהתרחבויותיו המרובות והנגזרות של אלה אינן שונות ממנו. לפיכך, הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה וְהַמַּטְהוֹת האחרות כענפים זהות מבחינה רוחנית עם הַמַּטְהה האם אשר בְּמָאיָאפּוּרַה ועם כל אחת גם כן.

ועתה (המפייס 28.5:131):

הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה זהה גם היא למייסד-אָאצָ'ארְיַה שלה. השותפים, העוקבים והמעון של חסדו השמיימי הם גפיים של עצמו. איש מהם אינו טוען להיותו דבר מלבד גף כפוף לחלוטין לאינדיוידואל יחיד זה. ההתמסרות הבלתי-מותנית, נטולת-סיבה וכנועה לראש, מוצאת את עצמה לא כתואמת בלבד, אלא הכרחית לחופש המלא ביותר של הגפיים הכפופים.

לאורך מאמר זה, בְּהַקְתיסידְְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה מכונה "הָאָאצָ'ארְיַה", אמנם במקום אחד זה, המבאר את הטבע של היחסים הרוחניים עם המוסד (הרוחני גם הוא), הוא מתייחד באופן מפורש בתור "המייסד אָאצָ'ארְיַה". הוא האחד, "הראש", לו המוסד, על כל המשאבים החומריים והאנושיים המקודשים לשירותו, "חב את קיומו מבחינת יוזמתו וגם קיומו". תחת תנאים אלה, המוסד אינו שונה ממייסדו-הָאָאצָ'ארְיַה.

בפרק השני, "הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה" שבה להצגה תיאולוגית של המבנה והתפקיד של המוסד (המפייס 28.6:165):

כל הפעילות של הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה נובעת מחסדו השמיימי פַּרַמַהַמְּסַה שְׂרִילַה בְּהַקְתי סידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי גוֹסְוָאמִי מַהָארָאג', היורש הרוחני של שְׂרִי רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי שהיה מאושר במקור ע"י שרי צַ'יְתַנְיַדֵוַה בשביל להסביר את תהליך המסירות הרוחנית והאוהבת לתועלת כל הנשמות. המציאות של הפעילות השלמה של הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה תלויה ביוזמת הָאָאצָ'ארְיַה. שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה של שְׂרִידְהַם מָאיָאפּוּר מגלה את המקור של הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה. האאצ'אריה שוכן לנצח עם הריבון העליון שְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה במעונו הטרנסצנדנטלי בִּשְׂרִידְהַם מָאיָאפּוּר, האי הלבן של הכתובים. משם האאצ'אריה ממש את הופעתו על מישור החולין לגאולת הנשמות מאחיזתה של האנרגיה המשלה ומקנה להם מסירות אוהבת לרגלי שְׂרִי שְׂרִי רָאדְהָא-גוֹוינְדַה. הענפים המסתעפים של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה הם הרחבה למרכז הענקת החסד לתועלת הנשמות בכל רחבי העולם. ההכרה בחיבור עם שְׂרִידְהַם מָאיָאפּוּר חיונית לתפיסת הטבע האמיתי של הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה וחסדו של הָאָאצָ'ארְיַה.

ראוי לציין שהשימוש בתואר מייסד-אָאצָ'ארְיַה כדי להתייחס לִבְהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה מתרחש בשנית בדפי המפייס. בגיליון זה ב-24 בדצמבר, 1936 (המפייס 33.4:96-90) מאמר שכותרתו "הַגַּוּדִּיַה-מַטְהַה" - הפעם מיוחס בפירוש "לפרופ' ניסי קַנְתַה סַנְיָאל מ.א." - כולל מילים אלו: "הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה היא ידו הנוכחה של חסדו השמיימי פַּרַמַהַמְּסַה פַּריבְרַגַ'קָאצָ'ארְיַה שְׂרִי שְׂרִימַד בְּהַקְתי סידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי גוֹסְוָאמִי מַהָארָאג'. היא קיימת ומתנועעת בַּמּייסד-הָאָאצָ'ארְיַה." שבוע לאחר פרסום מילים אלה, בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה עזב את העולם.

לסיכום, רואים אנחנו שהמונח המדויק והמפוסק במקף "מייסד-אָאצָ'ארְיַה" עושה את הופעתו בִּשְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה על מנת לבדל ארבעה מורים רשמיים אשר, משירשו את הלימוד העתיק הקמאי שהוענק באופן מקורי מן האל עצמו, היו יכולים להחיות ולערוך אותו עבור הפצה בת-קיימא, ללא כל עיוות או הקטנה, בסביבה מדורדרת ומדרדרת זאת של קַלי-יוּגַה. בהחדירם במדרשיהם את הידע המובן שלהם, הם העניקו לדורות הבאים מודל נורמטיבי לחשיבה, הרגשה ופעילות, כמו גם כוח גאולתי מסויים. מקדש כלכותה דמוי-הארמון המפואר נחנך כבר בזמן שפרופסור סָאנְיָאל עמל על עריכת שְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה. המקדש, כמו הספר, הופיע כרכיב מרכזי במשימת הזמנה והסברה חובקת-עולם. כחלק מטקסי חנוכתו, המפייס נשא מיצג סמכותי אֶקְלֶזְיוֹלוֹגי של המוסד של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה. זה משמעותי, לאור המעמד הזה, שהמחבר של שְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה עשה שימוש במילים "מייסד אָאצָ'ארְיַה" לאפיין את שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה. בייחוד לאור מערכת היחסים האינטימית שלהם בעבודה, ייקח התלמיד צעד כה רב-השלכה רק בהסכמה ובתיאום עם המורה הרוחני שלו והעורך-בפועל.

הקווים הדומים בין "ארבעה המייסדים-אָאצָ'ארְיוֹת של עידן הברזל", וְהָאָאצָ'ארְיַה של משימת הַגַּוּדִּיַה הם ברורים, על אף ההבדלים הבולטים. במקרה של ארבעת הַסַמְפְּרַדָאיַה-אָאצָ'ארְיוֹת, יחסי החניכה ההיסטוריים התרחשו בזמן הפרה-היסטורי. במקרה של הַגַּוּדִּיַה-סַמְפְּרַדָאיַה, עם זאת, התרחשה ההתגלות השמיימית שהעניק הריבון צַ'יְתַנְיַה בזמן היסטורי קצר יחסית. עם זאת "המורים הפרהיסטוריים המקוריים", שהתברכו בהארה ישירה מן הריבון, להם יש את מקבילת הַגַּוּדִּיַה שהיא בראש ובראשונה ששת הַגּוֹסְוָאמִים. ההקבלה בין ההארה של הַשַּׁדּ-גוֹסְוָאמִי על ידי הריבון צַ'יְתַנְיַה וזה של הַצַּ'תוּרְמוּקְהַה בְּרַהְמָא על ידי קְרּישְׁנַּה הריבון היתה ברורה לִשְׂרִילַה קְרּישְׁנַדָאסַה קַוירָאגַ'ה גוֹסְוָאמִי:

לפני הבריאה של עולם תופעות קוסמי זה, האיר הריבון את ליבו של בְּרַהְמָא בפרטי הבריאה ומימש את הידע הַוֵּדי. בדיוק באותה הדרך, הריבון, אשר היה חרד להעיר לחיים את עלילות וְרּינְדָאוַנַה של קְרּישְׁנַּה, עיבר את ליבו של רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי באון הרוחני (ניגַ'שַׂקְתי). באון זה, שְׁרִילַה רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי יכול היה להעיר לחיים את פעילויות קְרּישְׁנַּה בִּוְרּינְדָאוַנַה, פעילויות שכמעט אבדו אל הזכרון. בדרך זו הוא הפיץ תודעת קְרּישְׁנַּה בכל רחבי העולם. (צ'.צ'. מדהיה 19.1)

אף בהקתיסידדהאנתה סרסותי טהאקורה עצמו פעל באופן המשול לארבעת המייסדים-אָאצָ'ארְיוֹת משהעיר לחיים ועיצב צורה חדשה למסורת שנחלשה, והוליד חברה אשר, מעוצבת וחדורה ברוחו שלו, גילמה את הנחישות הבלתי-נלאית של המייסד לספק את רצונותיו מלאי-החמלה של הריבון. ארבעת הַסַּמְפְּרַדָאיַה-אָאצָ'ארְיוֹת נַגְדוּ בעוצמה את הַמּוֹנִיזם הבלתי-אישי, שחזרו את השלמות התאיסטית האמיתית של הַוֵּדוֹת, והפיצו סידְדְהָאנְתַה זו באופן גורף בכל רחבי הודו. כך עשה גם בְּהַקתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה. יתרה מזאת, בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה ריכז את כל משאביו בהליכה אף קדימה: להפצת אַצ'ינְתְיַבְּהֵדָאבְּהֵדַה-תַתְתְוַה - המסקנה המשולבת של מדרשי ארבעת הַסַּמְפְּרַדָאיַה-אָאצָ'ארְיוֹת - בכל רחבי כוכב-הלכת.

עם זאת, בעקבות אבידת נוכחותו הפיזית של שְׂרִילַה בְּהַקתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה, המוסד שלו סבל גם הוא לרוע המזל את האבידה הגדולה אף לאין ערוך של נוכחותו הרוחנית. כתוצאה מזאת, ניטלה מאת משימת הַגַּוּדִּיַה העוצמה להיות "שלוחת של מרכז הענקת החסד לתועלת הנשמות בכל רחבי העולם."

כתוצאה מזאת, המשרת של שְׂרִילַה בְּהַקתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה, על מנת לבצע את הוראת אדונו, בכדי להמשיך במשימתו כנותן התוקף לרצונו ולממש את שאיפתו, משרת זה נעשה המייסד-אָאצָ'ארְיַה של החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה. הוא יישאר פעיל באופן נוכח איתנו, דור אחר דור אחריו, כל עוד אנו נשארים משרתיו הבלתי-מעורערים בכל המצבים, כשם שהראה הוא עצמו בדוגמא הזוהרת שלו.

אנחנו מלאי יראת-כבוד ורצון ללמוד מן הָאָאצָ'ארְיוֹת הרבות הגדולות בשושלת שלנו, אמנם כַּמְּייסֶד-אָאצָ'ארְיַה של אִיסְקּוֹן, שרילה פרבהופאדה נעשה ייחודי מביניהם עבורינו. באיסקון, פרבהופאדה עצמו נשאר נוכח, דור אחרי דור, כַּשּׂיקְשָׁא גוּרוּ הבולט והנוכח בחיי כל אחד ואחד מדבקי איסקון - נוכחות מתמדת ופעילה המנחה, מכוונת וְדָרָה בִּפְנִים. הוא אם כן הנשמה של אִיסְקּוֹן. ככזה, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה עצמו ממשיך לנהוג באפקטיביות בעולם הזה כל עוד אִיסְקּוֹן ממשיכה כביטוי הקוהרנטי והכלי המאוחד של רצונו. בדרך זו שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה נשאר הנשמה של אִיסְקּוֹן, ואיסקון גופו.

שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה נשאר נוכח. בזמן שֶׁשְּׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה היה בינינו, הוא ברך אותנו בהוראות ברורות כיצד להישאר בחברתו תוך כדי היעדרותו הפיזית העתידית. אנו מוצאים הוראות אלה מבוארות ביסודיות בפרק הרביעי של שְׂרִימַד בְּהָאגַוַתַם, שם פְּרַבְּהוּפָּאדַה שופך אור על תגובתה של המלכה וַיְדַרְבְּהִי למות בעלה המלכותי, תקרית מן הסיפור האלגורי של נָארַדַה בנוגע למלך פּוּרַנְֿגַ'נַה. פְּרַבְּהוּפָּאדַה מסביר:

באופן פיגורטיבי המלכה אמורה להיות החניך של המלך; כך כשהגוף בר-החלוף של המורה הרוחני עומד לעבור, התלמידים שלו בוכים ממש כמו שהמלכה בוכה כאשר המלך עוזב את גופו. עם זאת, החניך והמורה הרוחני לעולם לא נפרדים כיוון שהמורה הרוחני תמיד נשאר עם התלמיד כל עוד זה עוקב בקפדנות אחר הוראותיו. זו נקראת התרועעות של וָאנִּי (מילים). נוכחות פיזית נקראת וַפּוּהּ (גוף). כל עוד המורה הרוחני נוכח פיזית, על התלמיד לשרת את הגוף הפיזי שלו, וכאשר זה איננו בין החיים, על החניך לשרת את הוראותיו.

המלכה מתכוננת להטות עצמה אל תוך מדורת בעלה. מטרתה, מסביר פְּרַבְּהוּפָּאדַה, מדגישה את ההחלטיות של התלמיד לבצע בנאמנות את הפקודה של המורה הרוחני. לפיכך בְּרָאהְמַנַּה מלומד מופיע - "כחבר ישן נושן" של המלכה - ומתחיל לנחם ולהדריך אותה. על דרך המשל, אומר פְּרַבְּהוּפָּאדַה, הבְּרָאהְמַנַּה מקביל עבור נשמת-העל. פְּרַבְּהוּפָּאדַה ממשיך:

כאשר אדם נעשה רציני דיו לעקוב אחר המשימה של מורהו הרוחני, נחישותו שוות-ערך לראייה של מי שחוזה באישיות אלוה העילאי. כפי שהוסבר לפני כן, זה אומר לפגוש את אישיות אלוה העילאי בהוראה של המורה הרוחני. דבר זה נקרא באופן טכני וָאנִּי-סֵוָא. שְׂרִילַה וישׂוַנָאתְהַה צַ'קְרַוַרְתִי טְהָאקוּרַה מציין בביאור הַבְּהַגַוַד-גִיתָא שלו על הפסוק וְיַוַסָאיָאתְמיקָא בּוּדְדְהיר אֵקֵהַה קוּרוּ-נַנְדַנַה (ב.ג. 2.41) שאדם צריך פשוט לשרת את מילותיו של המורה הרוחני. על החניך לדבוק לכל דבר שהמורה הרוחני מוֹרֶה. פשוט מלעקוב באופן הזה, ניתן לראות את אישיות אלוה העילאי... למסקנה, אם תלמיד מאוד רציני לבצע את משימת המורה הרוחני, הוא מיד מתרועע עם אישיות אלוה העילאי על ידי וָאנִּי או וַפּוּהּ. זהו הסוד היחיד להצלחה בראיית אישיות אלוה העילאי.

מעיר על המובאה הבאה, ממשיך ומאיר שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מערכת יחסים בלתי ניתנת-להפרה זו בין העוקב הנאמן והמורה הרוחני:

מי שהינו כן וטהור מקבל הזדמנות להוועץ באישיות אלוה העילאי היושב בלב כל כְּפַרַמָאתְמַא. הַפַּרַמָאתְמָא הוא הַצַ'יְתְיַה-גוּרוּ תמיד, המורה הרוחני שֶׁבִּפְנים, ואילו הוא מבחוץ כַּחונך והמורה הרוחני. הריבון יכול לשכון בתוך הלב, והוא יכול גם לצאת לפני מישהו ולתת לו הוראות. לכן המורה אינו שונה מנשמת-העל היושבת בתוך הלב... כְּשֶׁהַבְּרָאהְמַנַּה שאל את האישה מיהו האיש השוכב על הרצפה, היא ענתה שהוא היה המורה הרוחני שלה ושהייתה נסערת לגבי מה לעשות בהיעדרו. בזמן כזה נשמת-העל מיד מופיע, בהנחה והדבק מטוהר בלבו מעקבו אחר הוראות המורה הרוחני. דבק כן העוקב אחר הוראות המורה הרוחני ודאי מקבל הוראות ישירות מִלִּבּוֹ מִנֶי נשמת-העל. כך דבק כן תמיד מקבל עזרה באופן ישיר או עקיף מן המורה הרוחני ומנשמת-העל.

עלינו בזהירות לרשום זאת על פנינו שנוכחותו של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּהאַדה בְּאִיסְקּוֹן מותנית על פני דבר אחד: ההתקדשות של עוקביו המסורים לביצוע משימתו. שרילה פרבהופאדה חשף בפנינו כאן את "סוד ההצלחה". עלינו לקבל וְלֶאֱצוֹר מתנה זו.

נִשְׁמָתָה של אִיסְקּוֹן. בנתנו הרצאה על הפסוק הראשון של שְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם בְּקָרָקַס ב-21 בפברואר, 1975, השתמש שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה בדוגמא חושפת. לא הייתה זו הנקודה העיקרית, אלא פשוט אנקדוטה חולפת. בכל זאת, שובה היא את תשומת-הלב:

כאן זה נאמר שמקור הינו חיים, מפני שפה זה נאמר, יַתוֹ 'נְוַיָאד איתַרַתַשׂ צַ'ה אַרְתְהֵשׁוּ אַבְּהיגְ'נַֿהּ סְוַרָאט. (הוא מודע באופן ישיר ועקיף לכל התופעות מחד, ומאידך הוא עצמאי). ממש כפי שאם אלקח כמקור של תנועת תודעת קְרּישְׁנַּה זו, הווה אומר שאני יודע הכל באופן ישיר ועקיף על התנועה. אם אינני יודע באופן ישיר ועקיף כל דבר בתנועה, אינני יכול להיקרא המייסד-אָאצָ'ארְיַה. ומרגע שהמקור נעשה ליודע, הוא החיים. אז לפיכך חומר משולל-תודעה איננו איכול להיות היודע של הכל.(הרצאה שׂ.בּ. 01.01.01 - קָרָקַס - 21 בפברואר 1975)

כשם שֶׁשְּׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה הוא הנשמה של איסקון, כך אִיסְקּוֹן היא גופו. כיוון שהזיקה היא גם רוחנית, הגוף אינו שונה מן המתגלם בו. בהקשר זה, העקרון (כפי שצוין לעיל) כבר הוסבר בַּמְפייס:

הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה אינה אלא... זהה עם המייסד אָאצָ'ארְיַה שלה. השותפים, עוקבים והמעון של חסדו השמיימי הם גפיים של עצמו. אף לא אחד מהם טוען ליותר מהיותו גף כפוף לחלוטין לרצון פרט יחיד זה.

כמעט ארבעה עשורים מאוחר יותר, אנו מוצאים שֶׁשְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מקדם את אותו עקרון במכתב לְרָאיַרָאמַה (ו.ב: התכתבות - 11 בינואר, 1968):

ציינת באופן חביב מאוד שאני חייך. זה אומר שאתה גופי ובכך לא חיים ולא גוף ניתן להפרדה כיוון שבמישור הרוחני אין הפרדה כזו. במישור החומרי לעתים חיים נפרדים מן הגוף, אמנם במישור המוחלט אין כזאת הבחנה.

מונשמת מרוחו השוכנת פנימה של המייסד-אָאצָ'ארְיַה, אִיסְקּוֹן היא בעולם הזה התגלמות האון הרוחני של צַ'יְתַנְיַה. כישות שכך מקבלת את נשמתה משרילה פרבהופאדה, אִיסְקּוֹן עצמה נעשית ישות חברתית בת-קיימא. באופנו של יצור חי, היא מחבקת ומקפלת לתוכה את מגוון היסודות שבתוכה - חבריה ותתי-הקבוצות שביניהם - לחזון אשר מעבר, בו כל חלק ייחודי מעגן את האחדות המתומצתת של הכלל, בעוד השלם המאוחד מעניק ערך לאישיות המובחנת של כל אחד ואחד מחלקיו. באופן זה, איסקון משמשת כמופת לעקרון זה של שמיימיות הנחווית במסורות הַוַּיְשְׁנַּוַה: "אחדות מתוך הריבוי". חוזר ומדגיש את הצורך העליון ביישומו בתוך אִיסְקּוֹן, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מסביר כיצד "הצלחתו תהיה תלויה ועומדת בהסכמה" (ו.בּ: מכתב לְקִירְתַנָאנַנְדַה, 18 באוקטובר, 1973):

הטבע החומרי פירושו מחלוקת ושסע, במיוחד בעידן זה של קַלי-יוּגַה. מאנם, עבור תנועה זו לתודעת קְרּישְׁנַּה הצלחתה תהיה תלויה בהסכמה, על אף שישנם סוגים רבים ושונים של פעילויות. בעולם החומרי קיימים מִגְוונים, אך אין הסכמה. בעולם הרוחני ישנם מגוונים, אמנם ישנה הסכמה. זהו ההבדל. החומרני בלי יכולת לווסת את המגוונים ואי-ההסכמות מוריד הכל לטימיון ולאפס. הם אינם יכולים לבוא לידי הסכמה עם מגוונים, אמנם אם נשאיר את קְרּישְׁנַּה במרכז, אז תהיה הסכמה במגוונים. זה נקרא אחדות מתוך הריבוי. אני לפיכך מציע שכל אנשינו ייפגשו בְּמָאיָאפּוּר כל שנה במהלך יום לידתו של צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ. בנוכחות כל הַגּ'י. בּי. סי והאנשים הבכירים עלינו לשוחח כיצד לעשות אחדות מתוך הריבוי. אמנם, אם נילחם על רקע הריבוי, אזי זהו המישור החומרי. בבקשה נסו לשמור את הפילוסופיה של אחדות מתוך הריבוי. דבר זה יעשה את תנועתנו למוצלחת.

סיבות ליסוד פְּרַבְּהוּפָּאדַה את איסקון

כאשר שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ייסד בהצלחה את תנועתו של צַ'יְתַנְיַה כמשימת הזמנה והסברה עולמית, הוא קיבל את ההחלטה כבדת-המשקל ליצור מוסד חדש, החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה, עם עצמו כמייסד-אָאצָ'ארְיַה. הוא עשה זאת על בסיס הידע המעשי שלו. עיקר ידע זה בא מן המורה הרוחני שלו. לרוע המזל, אחרי שֶׁהַגּוּרוּ מַהָארָאגַ'ה של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה נפטר, ידע זה ותובנותיו חדלו להיות מבוטאים במוסד של הגורו שלו - המקוטע כעת. מכאן, פרבהופאדה ייסד מוסד חדש, אשר כשלם ובכל חלקיו, יגלם ויפתח תובנה זו - כזו שמממשת עצמה כמחויבות בלתי-מעורערת, שאינה מתעייפת להעניק אהבת אלוהים טהורה לאנושות הסובלת בכל מקום.

מוסד חדש. המאמץ שהביא את שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה לאמריקה מילא את ההוראה הישירה של המורה הרוחני. שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה בשני מקרים בפרט ביקש מתלמידו אַבְּהַיַה צַ'רַנָּארַוינְדַה דָאסַה להזמין ולהסביר עבור קהל דוברי-האנגלית. אבהיה קיבל חניכה זו בפגישתו הראשונה עם שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה ב-1922. וב-1936 הוא קיבל אותה שוב בדואר במה שהיה המגע האחרון ביניהם. באותו הזמן, שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה ראה את ההדרדרות בתנופה המרוכזת והממושכת של הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה אשר שלחה מזמינים ומסבירים לאנגליה ב-1933. הוראתו לתלמיד מראה בבירור שלא נעה דעתו. במסלול הארוך והמגוון של מילוי הוראתו השמיימית של מורו הרוחני, עיצב שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה את מאמציו היצירתיים על הדגם שהתבסס בידי שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה עם הגודיה מטהה בשנות העשרים והשלושים. מסלול הרפתקאות זה סומן על ידי אבני דרך כגון ההופעה ב-1944 של "השיבה לאלוהות" באנגלית, הפרסום של הקנטו הראשון בשלושה כרכים של שְׂרִימַד בְּהָאגַוַתַם ב-1965-62, הייסוד ב-1966 של אִיסְקּוֹן בעיר ניו יורק, הביסוס של התנועה באנגליה וגרמניה ב-1969, וההשבה להודו ב-1970 של תנועת הריבון צַ'יְתַנְיַה, משוקמת ומחודשת. הרישום ההיסטורי מעניק עדות מניעה ומטלטלת לכל אורכו באשר למסירות הנפש והנאמנות עד כדי כאב בה שְׂרִיַלה פְּרַבְּהוּפָּאדַה תרם מעצמו למופת של מורו הרוחני.

התפוקה הספרותית של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מדגימה נאמנות זאת: ב-1927 שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה התחיל בחזרות להזמנה והסברה עולמית בכך שהפך את סַגְ'גַ'נַה-תוֹשַׁנִּי למפייס. בעקבות צעדים אלה, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה החל להתכונן לכניסתו בבוא הזמן לבמה העולמית בכך שהתחיל את "השיבה לאלוהות". .

שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה עבד בצמוד עם נישׂיקָאנְתַה סָאנְיָאל על ספר סמכותי בשפה האנגלית - שְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה בשלושה כרכים - על מנת להרשים את האירופים המחונכים בעומק ובטעם הנעלה של מדרשי הַגַּוּדִּיַה וַיְשְׁנַּוים. עבודה זו נחשבה כה חיונית שהמזמינים והמסבירים של 1933 לא יצאו ליעדם עד שעותקים של הכרך הראשון היו בידם. שלושה עשורים מאוחר יותר כתב זאת שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מחדש - ועבד הפעם כמעט בכוחות עצמו - ופעל בשנים 1960-65 בחיבור, גיוס-הון, הדפסה, עריכה, והפצת הקנטו הראשון של הַבְּהָאגַוַתַם בשלושה כרכים - 1,100 עותקים מכל כרך. הוא לא עזב את כלבותה עד שלא היתה בידו ספינת קיטור עם תא-מטען מלא בעותקים של הַבְּהָאגַוַתַם ללוותו.

שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה הגיע לניו יורק בגפו וחסר כל-פרוטה, ועם זאת החל מיד לעמול על מנת לרכוש שטח נאה למקדש במנהטן. העדיפות שנתן למאמץ זה תואמת את זו של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה, שהוביל מאמץ ניכר - שאמנם לא נתן פרי - להקים מקדש מרשים בלונדון. בכך, כמו במקרים רבים נוספים, התיעוד מציע שפע של עדות עד כמה שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה הונחה על ידי תקדים ההתנהלות של מורו הרוחני.

על רקע נאמנות זו, בחר שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה בחירה בולטת על פני השאר: החלטתו להמשיך במאמציו מחוץ לחסות של ארגונו המבוסס של מורו הרוחני בממנו את התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה. בהמשך הדרך - בתוך שנתיים מייסוד אִיסְקּוֹן - המייסד שלה קיבל את אותו תואר מכבד שנשא מורו הרוחני: "שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה". שתי בחירות אלה נשאו לעתים תגובות ארסיות מאחים רוחניים. עם זאת, בדיקה מקורבת של הליכה בכיוון זה - סוג של שיקום וחיבור-מחודש למשימתו של מַהָאפְּרַבְּהוּ - חושף אותה כבאה ממקום של נאמנות למופת. לא יכלה להיות זאת אחרת.

למעשה, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה הציע לראשונה לשים את מאמץ ההזמנה וההסברה עד לאותה העת במערב תחת מעטה הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה. במכתב מניו יורק שתאריכו 8 בנובמבר, 1965, הוא הפציר לשיתוף פעולה באחיו הרוחני בְּהַקְתי וילָאסַה תירְתְהַה מַהָארָאגַ'ה, אז ראש שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה בְּמָאיָאפּוּרַה. קיבל חניכה תחת השם קוּנְֿגַ'ה בּיהָארִי דָאסַה, זוהה בעבר עם משימת רָאמַקְרּישְׁנַּה, ואילו כישורי הניהול שלו בעולם הובילו את את שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה לבסס אותו כמזכיר ומפקח על כל מוסד הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה המכתב של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ראוי לציטוט נרחב:

אני כאן ורואה אני שדה טוב לעבודה אמנם אני בגפי ללא אנשים וכסף. בשביל לפתוח מרכז פה אנחנו זקוקים לבניינים משלנו. למשימת רָאמַקְרּישְׁנַּה או אחרת מאלו שפועלות כאן יש בניינים משלהן. אז אם אנחנו רוצים לפתוח פה מרכז אנו זקוקים גם לבניין משלנו. בניין כזה דורש לפחות 500,000 לַק רוּפּי או מאה אלף דולר. ובשביל לרהט את הבית עם חפצים מעודכנים אצטרך עוד שני לָק. אפשר שכסף זה יושג מחד אם נסיון יעשה. מאידך אני חושב שלביסוס הַמַּטְהַה ומקדשים כאן תוכלו לקחת אחריות ואני אעשה אותם עצמאיים. יש קושי בחילופי הדברים ואני חושב שאלא אם כן יש לך סידור מיוחד להתחלת ענף של צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה העברת הכספים תהיה קשה. אמנם אם יהיה בידיכם לעשות זאת בעזרת הממשלה המרכזית או של בנגל, פה יש הזדמנות טובה לפתוח מיד מרכז בניו יורק... בלי בית משלנו לא יהיה זה אפשרי לפתוח מרכז. עבורי ייקח זה זמן ארוך אמנם בשבילך יהיה זה קל מאוד. הַמַּרְווַרים של כלכותה הינם בידך בחסדו של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה. אם תרצה תוכל מיד לגיס הון של מיליון רופי - עשרה לָקים לפתיחת מרכז בניו יורק... עם מרכז אחד שיפתח, אוכל לפתוח עוד מרכזים רבים. אז פה יש סיכוי לשיתוף פעולה בינינו ואהיה שמח לדעת אם אתם מוכנים אליו. באתי לפה ללמוד את המצב ואילו בעיני הינו חביב מאוד ואם גם יהיה לך נעים לשתף פעולה יהיה הכל לתפארת ברצונו של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה... אם אתה מסכים אז קבל זאת כעובדה שאני אחד מן העובדים של שרי מָאיָאפּוּר צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה. אין לי שאיפה של בעלות על מַטְהַה או מַנְדיר כלשהם אלא אני רוצה אמצעים לעבודה. אני עובד יומם וליל למען פרסום מהדורת הַבְּהָאגַוַתַם שלי מחד ומאידך אני צריך מרכזים בארצות המערב. אם הצלחה תהיה בידי בפתיחת מרכז בניו יורק, ניסיוני הבא יהיה להתחיל עוד אחד בקליפורניה וּמוֹנְטְרֵאָל... יש מקום רב לעבודה אלא שלרוע המזל בזבזנו את זמננו במריבה אחד עם השני בזמן שמשימת ראמקרישנה אשר הציגה את הדברים לא נכון עשתה הופעה ברחבי העולם כולו. על אף שהם לא כה פופולאריים בארצות זרות אלה עשו הם אלא רק תעמולה בקול גדול וכתוצאה הם משגשגים מאוד בהודו בזמן שאנשי הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה רעבים. עלינו עתה להתעשת. אם זה אפשרי הצטרף עם עוד מאחינו הרוחניים ונעשה לנו מאמץ משולב להזמין ולהסביר למענו של גַוּרַה הַרי בכל הערים והכפרים של ארצות המערב. (8 בנובמבר 1965 - מכתב לְתירְתְהַה מַהָארָאג' שנכתב מניו יורק)

אם אתה מסכים לשתף פעולה איתי כפי שהצעתי לעיל, אאריך את הויזה שלי... אחרת אשוב להודו. זקוק אני לעוזרים טובים לעבודה איתי מיידית. עליהם להיות מחונכים ובעלי אנגלית שוטפת כשם שאני דובר סנסקריט. להזמנה והסברה פה שתי שפות אנגלית וסנסקריט תהיינה בעלות עזר רב מאוד. אני חושב שתחת מנהיגותך על כל מחנה של אחינו הרוחניים לספק איש מתאים למטרה זו שעליו להסכים לעבוד תחת הכוונתי. אם זה אפשרי אז תראו כמה יהיה שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה האהוב שלנו מרוצה מכולנו. אני חושב שעל כולנו לשים בעבר את מלחמת האחים שלנו ואילו עתה לצעוד קדימה למען מטרה טובה. אם עינם אינה יפה לכך עשה זאת בעצמך ומאידך אני לשרותך.

ב-23 בנובמבר, כיתב שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה את תירְתְהַה מַהָארָאגַ'ה שוב, הפעם בתיאור של רכוש נקוב וסכום לתשלום בפועל, כך רושם: "...סבורני שסכום זה יכול אתה לארגן מיד ופשוט לפתוח ענף של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה משלך או לנקוב את שמו כַּגַּוּדִּיַה מַטְהַה של ניו יורק." (23 בנובמבר 1965 - מכתב לְתירְתְהַה מַהָארָאג' שנכתב מניו יורק)

כשהיה לִשְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה את ההבטחה לסכום גדול הבא בתרומה מהודו בשביל להבטיח מקדש, כתב הוא לְבוֹן מַהָארָאגַ'ה וּלְתירְתְהַה מַהָארָאגַ'ה בתחינה שייקח גישה מסויימת, מבטיחה על מנת לשריין את הסכמת הממשלה המבוקשת להעברה של סכום לאמריקה. "הכל מוכן", כותם הוא לְתירְתְהַה מַהָארָאגַ'ה:

נאמר שהבית מוכן, התורם אף הוא וכך גם שירותי הצנוע בהתראה על המקום. עתה הינך מוכן לתת את המגע האחרון כיוון שאתה התלמיד החביב של חסדו השמיימי. אני חושב ששרילה פרבהופאדה רוצה שבניסיון גדול זה עתה בשמי הצנוע שירותך המוערך יבוא גם הוא לידי ביטוי. (4 בפברואר 1966 - מכתב לְתירְתְהַה מַהָארָאגַ'ה שנכתב מניו יורק)

באירוע, מאמצים מתוחים אלו לדלות שיתוף פעולה משני אחים רוחניים אלה לא נתנו פרי. בניגוד מוחלט, תלמיד צעיר של אח רוחני, ברהמצ'ארי ושמו מַנְגַלְנילוֹי, כתב לִשְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ברצונו לבטא את הערצתו למאמץ של פְּרַבְּהוּפָּאדַה ולנחישותו לסייע לו. יתרה מזאת, מורו הרוחני של מַנְגַלְנילוֹי, מָאדְהַוַה מַהָארָאגַ'ה, לא היה שתף להתלהבות של תלמידו. פרבהופאדה ביקש מִמַּנְגַלְנילוֹי לרתום ולדחוף את מָאדְהַוַה מַהָארָאגַ'ה לקחת את המאמץ בהודו להבטיח את שחרור ההון. עם זאת התגובה שקיבל פְּרַבְּהוּפָּאדַה מִמַּנְגַלְנילוֹי הסגירה שלא במכוון את טינתו כלפי אי איזה עוד אח רוחני. פה היא תגובתו של פְּרַבְּהוּפָּאדַה שנאמרה בגילוי לב:

בקשתי לגבי עניין זה (עזרה בשחרור ההון) מִשְּׂרִיפַּדַה בּוֹן מַהָארָאגַ'ה נענתה בשלילה, ותוך כך ביקשתי מִשְּׂרִיפַּדַה תירְתְהַה מַהָארָאגַ'ה לראות את הנשיא ושר האוצר אמנם מאוחר יותר ניסה הוא להימנע מכך. אז עלי לבקש מִשְּׂריפַּדַה מַדְהַוַה מַהָארָאגַ'ה דרכך עמל בעל חשיבות עליונה זה לראות את הנשיא ואת שר האוצר מיידית עם התייחסות להצעתי כפי שזו מוכרת על ידי שגרירות הודו בוושינגטון.

כתבת לאמור במכתבך תחת התגובה שאתה רוצה להצטרף תחילה אלי אז לדבר עם שְׂרִיפַּדַה מַהָארָאגַ'ה על שיתוף פעולה אחרת המסע שלך לארץ זו תתבטל על ידו. לא יכולתי לעקוב אחר המסקנה שבהצעה. אתה חושב ששיתוף פעולה איתי טרם הצטרפותך אלי פה איננה אפשרית? מדוע הלך-רוח זה. כלום עסק זה פרטי שלי?

שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה רצה לבנות מקדשים בארצות חוץ כמרכזי הזמנה והסברה למסר של שְׂרִילַה רֻוּפַּה רַגְהוּנַתְהַה ואילו אני מנסה זאת בחלק עולם זה. הכסף מוכן וההזדמנות פתוחה. אם בראות את שר האוצר עבודה זאת יכולה להיות בטיפול נוח מדוע שנמתין זמן מה שאינך יכול לדבר עם גוּרוּ מַהָארָאג' אודות שיתוף פעולה כלשהו מפני שאתה מפחד שמסעך כאן עלול להתבטל. אנא אל תחשוב באופן הזה. קח הכל כעבודה של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ונסה לשתף פעולה ברוח זו. מוסד הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה ניכר בו כי כָּשָׁל.

שני המשפטים האחרונים לעיל נשארים בעלי משמעות רבה לנו בְּאיסְקּוֹן כיום. אלה מזכים בהתבוננות. במשפט הראשון, פְּרַבְּהוּפָּאדַה נותן שני כיוונים חיוניים להצלחה רוחנית: להתייחס לכל מאמץ כאל "עבודה של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה" (ולא כאל "שלי" או "שלך"). הַחיוּת שבהלך-רוח זה - מתוכה יש לשתף לפעולה. המשפט הבא של פְּרַבְּהוּפָּאדַה שוטח ללא כחל וסרק את ההשלכות של אי-מילוי ההוראות שכרגע ניתנו: כישלון מוכח.

קרה זאת ב-1966 בה שרילה פרבהופאדה קיבל תובנה בלתי-מוזמנת: הפגמים הרוחניים שנחו מעל כשלון הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה נשארו באיתנם שלושה עשורים מאוחר יותר.

לאחר שהתבדו כל תקוותיו לשיתוף פעולה מתורמים, ממשלה, ואחים רוחניים, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה היה להתחיל מאפס - רק הוא, בגפו. נחוש בכוחו, כתב לְמַנְגַלְנילוֹי, "אין שוב צורך בעזרה מכל אחד אחר."

זאת, איפוא, חלק מהותי בהקשר בו החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה נולדה. החלק האחר הוא המימוש העצמי הרוחני שהעניק פְּרַבְּהוּפָּאדַה לחלק הולך וגדל של אמריקאים צעירים שנתנו את תשומת-ליבם הכנה והנחושה למדרשיו של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה.

מה היה על פְּרַבְּהופָּאדַה לעשות? בתחינתו הראשונה לשיתוף פעולה ששלח לְתירְתְהַה מַהָארָאגַ'ה בנובמבר 1965, מיד אחרי הגעתו לעיר ניו יורק, פְּרַבְּהוּפָּאדַה הציע לעבוד בגבולות מוסד אחיו הרוחני:

אז פה יש סיכוי לשיתוף פעולה בינינו ויהיה לי לעונג לדעת אם אתם מוכנים אליו. באתי לפה ללמוד את המצב ואילו בעיני הינו חביב מאוד ואם גם יהיה לך נעים לשתף פעולה יהיה הכל לתפארת ברצונו של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה... אם אתה מסכים אז קבל זאת כעובדה שאני אחד מן העובדים של שְׂרִי מָאיָאפּוּר צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה. (8 בנובמבר 1965 - מכתב לְתירְתְהַה מַהָארָאג' שנכתב מניו יורק)

משהוכיחו עצמם - הנמען - ואחרים רבים - כבטלים בעניין זה, ביסס שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מוסד משלו.

בעבור מעשה זה, או אז נפל גינוי בחלקו של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה. כותב שנתיים וחצי מאוחר יותר למזכיר של משימת הַגַּוּדִּיַה בכלכותה, שרילה פרבהופאדה לוקח לידיו שוב את מושכות שיתוף הפעולה, חוזר ומדגיש צירוף סמיכות זה, שוב ושוב כמו תוף פועם. הוא אף מצטט את היעדרו לא בלבד כדי לנזוף באחיו הרוחניים אלא גם בשביל לנמק בחוכמה את הייסוד מטעמו של איסְקּוֹן:

... בעניין פעילויותי להפצת מטרתו של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי גוֹסְוָאמִי מַהָארָאגַ'ה, אני מוכן לשתף פעולה עם משימת הַגַּוּדִיַה בכל המובנים, אמנם אינני יודע תחת איזה מצב מוכן אתה לשיתוף הפעולה עימי. אלא אני מוכן לקבל כל מצב עבור קבלת שיתוף פעולתך המלא. לכן יהיה לי לרצון לדעת תחת איזה מצב שיתוף הפעולה בינינו אפשרי. ברם אני מוכן בכל היבט ואמתין לתגובתך בחפץ לב.

עד כמה שזה נוגע לפתיחתי ארגון נוסף הידוע בשם החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה, היה זה בלתי-נמנע כיוון שאיש מבין אחינו הרוחניים אינם משתפים פעולה אחד עם השני. כל אחד מאיתנו מוביל מוסד משלו, ולכן ישנו הבדל דעים אף בין משימת הַגַּוּדִּיַה וְהַגַּוּדִּיַה מַטְהַה.

אז אם עתה זה אפשרי לשלב את כוחותינו, אהיה האיש הראשון לברך הזדמנות טובה זאת. להבדיל מאחרים, אם משימת הַגַּוּדִיַה מוכנה לשתף פעולה איתי, אהיה מוכן לקבל שיתוף פעולה זה בכל מצב. נא הודיע לי את תנאיך לשיתוף הפעולה, ויהיה לי לעונג לשקול זאת. (מכתב לַגּוַדִּיַה מַטְהַה מִוְּרּינְדָאבַּן החדשה, ארצות הברית)

שלושה ימים לאחר שכתב תגובתו, הסגיר שרילה פרבהופאדה את דעתו במכתב לתלמידו בְּרַהְמָאנַנְדַה דָאסַה:

בעניין מכתב משימת הגודיה של ד"ר שְׂיָאמַה סוּנְדַר בְּרַהְמָאצָ'ארי, עניתי וביקשתי מהם עבור תנאי שיתוף הפעולה שהוא הזכיר. הבה נראה את תנאיהם, על אף שזהו עסק שאבד עליו הכלח. עדיין, כפי שאתם יודעים, לעולם לא נעשתי מיואש בשום מצב. אז אני מנהל עימם מגעים בתקווה לראות את שיתוף הפעולה בינינו ממשמש ובא.(26 במאי 1969 - מכתב לִבְרָאהְמָאנַנְדַה מִוְּרּינְדָאבַּן החדשה, ארצות הברית)

יש לציין כי שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה הלך והתאמץ בשיתופי פעולה עם חברי הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה עד נשימתו האחרונה. עמידתו על המטרה היא עדות למחויבותו להוראה הבאה ממורו הרוחני. זוהי רוחו, הניתנת להעברה באימרה: "עסק זה אבד עליו הכלח, אמנם אני לעולם איני מתייאש."

הקריאה המתמדת לרעיון שיתוף הפעולה מצד שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה במכתבים אלה מסגירה שצירוף מילים זה נושא משמעות מיוחדת עבורו. עלינו להקדיש זמן מה לתפוס זאת. המילה האנגלית באה משורש לטיני שפירושו פשוט "לעבוד ביחד עם", אמנם במדרשי פְּרַבְּהוּפָּאדַה המונח נטען במשמעות רוחנית עמוקה. בהרצאה (סיאטל, 1968), שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ביטא משמעות זו בפשטות אופיינית: "כשאתה עושה דבר מה בשיתוף פעולה עם הריבון, דבר זה נקרא בְּהַקְתי." שיתוף פעולה זה עם קרישנה, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מדגיש, הוא רצוני במהותו (9 באוקטובר, 1968 - הרצאה - סיאטל):

אנו אנשים ואף קְרּישְׁנַּה הוא איש, ויחסינו עם קְרּישְׁנַּה פתוחים תמיד כהסכם התנדבותי. גישה התנדבותית זאת - "כן, קְרּישְׁנַּה, אשתף פעולה ברצון. כל מה שתגיד" - נכונות מוכנה זו לציית אפשרית רק אם ישנה אהבה. הכרחה לא תגרום לי להסכים. אבל אם ישנה אהבה, הו, אעשה זאת ברצון. זה בְּהַקְתי. זו תודעת קְרּישְׁנַּה.

שיתוף פעולה הוא העקרון החיוני בכל מערכת יחסים חברתית בריאה, והוא משיג את היישום הגבוה שלו במימד השמיימי. הריבון הוא אישי בעליון. לפיכך הוא חברתי בעליון, מפני שאישיות מקבלת תוקף רק ביחסים עם אנשים אחרים. מסיבה זו, כפי שאמר פְּרַבְּהוּפָּאדַה פעם רבות, "קְרּישְׁנַּה לעולם אינו לבד." בהזדמנות אחת, הוא ציין: "כאשר אנו מדברים על קְרּישְׁנַּה, 'קְרּישְׁנַּה' פירושו קְרּישְׁנַּה עם הדבקים שלו" (ו.בּ.: הרצאה, לוס אנג'לס, 10 בינואר, 1969). דבקיו של הריבון נעשים אף מהותיים לזהותו שלו עצמו. השמות של קרישנה בעצמם מדגימים עובדה זאת בכך שהם כוללים שמות של דבקיו הקרובים והאינטימיים: יַשׂוֹדָאנַנְדַנַה, רָאמַנוּגַ'ה, רָאדְהָארַמַנַּה, וכו'. כך, העליון המוחלט הוא בו זמנית עליון יחסי - ונכנס לתוך יחסים עם כל המגוון של דבקים כפרטים לשמם. כתוצאה, מגוון הצורות נעשה משולב עוד ועוד באיחוד מושלם יותר. באופן זה, יחסיות טרסצנדנטית מתממשת כחברה הניחנת בשיתוף הפעולה ההרמוני ביותר, ודרך הפעולה של יחסים אלו הריבון - ושותפיו - גוברים לעד ביופי, שפע, חדווה וידע.

גאולה עבור דבק גַוּדִּיַה וַיְשְׁנַּוַה פירושו חיברות לתוך חברה גבוהה ביותר זו - להתקבל, למשל, לחברה של ששת הגוסואמים או לתוך מעגל הגופיות שאפשר המשרתות את רַתי-מַנְֿגַ'רִי או לַליתָא-סַקְהִי. גינוי הוא ההיפך: בידוד והוצאה מן הכלל. אנו כישויות חיים זרים-לעצמנו, לא משתפי-פעולה - חיים פה בגלות, מבודדים בבידוד חברתי על ידי החומות הבלתי-חדירות של האנוכיות שלנו - תמיד מזומנים לשוב כחברים משולבים באופן מלא של מציאות טרנסצנדנטית זו. אף בְּהַקְתי-יוֹגַה היא התרגול לפיו אנו נעשים כשירים להצטרף לשם. באמצעות בהקתי, אנו נעשים משולבים באופן הולך ומתגבר לתוך החברה השמיימית, קרוב יותר לִקְרּישְׁנַּה ולשותפיו, ומאידך באותו הזמן, אנו מנסים להביא אחרים איתנו. "הרי זו היוגה הגבוהה ביותר," אמר שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ב-1968 בסן פרנסיסקו.

אם תדחפו תנועה זו של תודעת קרישנה, אז תבצעו את הסוג הגבוה ביותר של יוגה. אל תהיו מולכים שולל על ידי מה שבא לכאורה בשם 'יוגה'. זוהי יוגה. יוגה פירושה שיתוף פעולה, עם העליון.(17 במרץ, 1968 - הרצאה על בּ.ג. 7.1 - סן פרנסיסקו)

בהקתי הוא היוגה של שיתוף פעולה. מכל החברות הרוחניות בעולם הזה, תנועת הַסַּנְֹקִִירְתַנַה מובילה אותנו באופן המלא ביותר לשיתוף פעולה טרנסצנדנטי זה. מאחר וְסַנְֹקִִירְתַנַה היא הַיּוּגַה-דְהַרְמַה, בעידן זה של מריבה, אנו נשוב לממלכה של קְרּישְׁנַּה לא כפרטים מבודדים אלא כולנו יחדיו. "תמיד יהיה לנו איסקון נוסף שם," כתב שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה.

הייסוד של פְּרַבְּהוּפָּאדַה את איסְקּוֹן היה "בלתי נמנע" עקב כשלון שיתוף הפעולה בתוך הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה. המוסד החדש, אבל הבלתי נמנע, תוכנן לפרטי פרטים ע"י שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּהאדַה, שקיבל באמונה כדגם הָאֶקְלֵזְיוֹלוֹגי את המוסד של המורה הרוחני שלו - מנופץ ללא כל תקווה דאז. ייסוד אִיסְקּוֹן ביולי 1966 הוכיח את עצמו כצעד ראשון בלבד בחמישה הכרחיים למען כינון מחודש לתנועתו של צַ'יְתַנְיַה. בקיץ 1966, הנושא של התואר הגדול - אם לא גדול ביותר - "החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה" לא היה אלא איש כבן שבעים, בעל מקום חנות שפשטה את הרגל, וחבורת אספסוף של ילדים. עם זאת הזרע נשתל וייתן את פירותיו. זה לקח ארבע שנים נוספות לערך עבור כל היסודות המבוקשים להתממש, כך שֶאִיסְקּוֹן נעשתה כשירה להיות הפריון והמימוש של מוסד הַגַּוּדִּיַה-מַטְהַה.

החברה הבינלאומית לתודעת קרישנה. שם זה חדש לחברה חדשה, עם ראשי תיבות באורח קצר, קולע ועדכני. למרות חדשנותו של השם, מהדהדים בו שני שמות ישנים, אשר מסגירים שהחברה, על אף החידוש בה, מנציחה את שורשיה העתיקים והמודרניים. שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּהאדַה מתאר בעצמו את מטבע הלשון "תודעת קְרּישְׁנַּה" כתרגום של הצירוף בסנסקריט קְרּישְׁנַּבְּהָאוַנָאמְרּיתַה. הוא כותב: "התנועה שלנו לתודעת קְרּישְׁנַּה נקראת לכן קְרּישְׁנַּה-בְּהָאוַנָאמְרּיתַה-סַנְֹגְהַה, או חברתם של אנשים המסופקים פשוט במחשבות על קְרּישְׁנַּה" (שׂ.בּ 9.9.45, התעמקות). במידה והקורא תוהה בנקודה זו היכן מופיעה המילה "בינלאומי" בצירוף קְרּישְׁנַּה-בְּהָאוַנָאמְרּיתַה-סַנְֹגְהַה, פְּרַבְּהוּפָּאדַה מעיד, בפועל, שהיא קיימת בִּקְרּישְׁנַּה-בְּהָאוַנָאמְרּיתַה.

למי ששקוע בִּקְרּישְׁנַּה-בְּהָאוַנָאמְרּיתַה אין טובת הנאה חומרית לבקש מִקְרּישְׁנַּה. במקום זאת, אדם כזה מתפלל לריבון לברכה שיוכל להפיץ את תהילותיו ברחבי העולמות.

תודעת קְרּישְׁנַּה נותנת לא רק אושר לדבקים הניחנים בה אלא דוחפת אותם גם להעניק זאת לאחרים, ובכך מפיצים אותה "על פני כל העולמות".

עם זאת במחשבה, רואים אנו שהביטוי קְרּישְׁנַּבְּהָאוַנָאמְרּיתַה מרמז על פסוק חשוב בַּצַּ'יְתַנְיַה-צַ'ריתָאמְרּיתַה (צ'.צ' אָאדי-לִילָא 16.1):

וַנְדֵא שְׂרִי-קְרּישְׁנַּה-צַ'יְתַנְיַםּ קְרּישְׁנַּה-בְהָאוָאמְרּיתַםּ הי יַהּ

אָאסְוָאדְיָאסְוָאדַיַן בְּהַקְתָאן פְּרֵמַה-דִיקְשָׁאםּ אַשׂיקְשַׁיַת

הלל וברכות לְצַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ, שטעם בעצמו מן הנקטר של אהבה אקסטטית לִקְרּישְׁנַּה והורה אז לדבקיו כיצד לטעום ממנה. כך האיר אותם אודות אהבה אקסטטית לִקְרּישְׁנַּה בשביל לחנוך אותם לידע טְרַנְסְצֶנְדֶנְטָלי.

כאן הטבע של "האהבה האקסטטית לִקְרּישְׁנַּה" של צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ הוא כזה שהוא נהנה ממנו בעצמו וכך גורם לאחרים גם כן. דבקים אלה המקבלים כך קְרּישְׁנַּה-בְּהָאוָאמְרּיתַה בעצמם נעשים טועמים וגם מעניקים. בדרך זו, החברה לתודעת קרישנה באופן טבעי נעשית "בינלאומית".

שני שמות לְמַהָאפְּרַבְּהוּ מופיעים בשורה הראשונה לפסוק זה: קְרּישְׁנַּה-צַ'יְתַנְיַה וּקְרּישְׁנַּה-בְּהָאוָאמְרּיתַה. אלה כמעט נרדפים, ומציינים שניהם אדם שתודעתו שקועה בִּקְרּישְׁנַּה. שני המושגים, אם כך, מבוטאים היטב ובאופן שווה במונח "תודעת קְרּישְׁנַּה". כך, שם הריבון צַ'יְתַנְיַה - המבוטא בשפה האנגלית "כתודעת קְרּישְׁנַּה" - שוכן בשם החברה שנוסדה על ידי שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה.

האב הקדמון האחר של "החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה" הוא "וישְׂוַה-וַיְשְׁנַּוַה-רָאגַ'ה-סַבְּהָא." מילים אלה מופיעות בתוך ההכרזה החגיגית הסוגרת כל ספר של הַבְּהָאגַוַתַה-סַנְדַרְבְּהַה מאת שְׂרִילַה גִ'יוַה גוֹסְוָאמִי. המילה סַבְּהָא פירושה "חברה". המילה וישוה פירושה "כלל-עולמי", אשר במקומו יכול לעמוד "בינלאומי". אנו יכולים לקחת את הנמען של "וַיְשְׁנַּוַה-רָאגַ'ה" - מילולית "מלך הוישנוים" - בתור הריבון צַ'יְתַנְיַה, כפי שאנו מוצאים במאמר הַסַּגּ'גַ'נַה-תוֹשָׁאנִּי המדווח על "ייסודה מחדש" של החברה מפי שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה ב-1919: "שְׂרִי צַ'יְתַנְיַדֵוַה הוא קְרּישְׁנַּצַ'ינְדְרַה בעצמו, מלך כל הַוַיְשְׁנַּוים בעולם, וישְׂוַה-וַיְשְׁנַּוַה-רָאגַ'ה. התקהלות דבקיו היא הַשְּׂרִי וישְׂוַה-וַיְשְׁנַּוַה-רָאגַ'ה-סַבְּהָא."

אם המילים "תודעת קְרּישְׁנַּה" בשם החברה של פְּרַבְּהוּפָּאדַה טומנות בחובן את שם שְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה, ואם "וַיְשְׁנַּוַה-רָאגַ'ה" מציין את שְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה, אז הכינוי "החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה" גם נושא מחווה לְוישְׂוַה-וַיְשְׁנַּוַה-רָאגַ'ה-סַבְּהָא. אם, לחלופין "וַיְשְׁנַּוַה-רָאגַ'ה" מתפרש כדבקים המובילים שהשיגו שלב מתקדם של תודעת קְרּישְׁנַּה, כוחו של שמו האנגלי שנתן שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה למוסד שלו יפה באותה המידה. מכל מקום, אנו רואים שהם "החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה" מציין, על רשת הרמיזות וההשגות שבו, שהחברה שזו שמה נשארת מחוברת באופן עמוק ומטופחת בידי מורשת הַגַּוּדִּיַה, אפילו, באותה המידה, מחיה החברה מורשת זו על מנת לשאתה קדימה, מחודשת ביעילות רב-תרבותית בזירה הבינלאומית.

בעשותו כן, נשאר שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה נאמן לקודמיו הגדולים במסורת. ב-1919, מורו הרוחני כינן מחדש באופן רשמי את הַוּישְׂוַה-וַיְשְׁנַּוַה-סַבְּהָא של בְּהַקְתיוינוֹדַה טְהָאקוּרַה, ומשקם את השם הישן וישְׂוַה-וַיְשְׁנַּוַרָאגַ'ה-סַבְּהָא. במעמד זה, בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה ציין שֶׁוּישְׂוַה-וַיְשְׁנַּוַה-רָאגַ'סַבְּהָא שמעמדה נצחי, ושירדה לעולם עם מַהָאפְּרַבְּהוּ ושותפיו, התכסתה לעתים באנרגיה המשלה; עם זאת, דבקים עוצמתיים עולים ומציתים אותה מחדש וכך מדבירים את עלטת העולם.

כך זה קרה, שאחר זמנו של שְׂרִילַה וישְׂוַנָאתְהַה צַ'קְרַוַרְתִי טְהָאקוּרַה וּשְׂרִילַה בַּלַדֵוַה וידְיָאבְּהֻוּשַׁנַּה, נעשתה הַוּישְׂוַוַיְשְׁנַּוַה-רָאגַ'ה-סַבְּהא כמעט בלתי-ניתנת לגילוי, עד "שבשנת 399 לגאורה (1885 לס' הנוצרים), כוכב נוצץ בשמי הַוַּיְשְׁנַּוַה הכלל-עולמיים האיר מחדש את הַשְׂרִי וישְׂוַה-וַיְשְׁנַּוַה-רָאגַ'ה-סַבְּהָא." "כוכב נוצץ" זה היה שְׂרִילַה בְּהַקְתיוינוֹדַה טְהָאקוּרַה, "המשרת של מלך הַוַּיְשְׁנַּוים הכלל-עולמיים", אשר העניק לַסַּבְּהָא הערוכה-מחדש חיים, אנרגיה רוחנית והישגים. ב-1919, בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה יצק מחדש והפיח רוח חיים בַּוישְׂוַה-וַיְשְׁנַּוַה-רָאגַ'ה-סַבְּהָא, מציג לתוך מסורת הַגַּוּדִּיַה מסדר הזמנה והסברה מאורגן של סַנְנְיָאסִים וּבְרַהְמָאצָ'ארִים שמרכזו במקדשים. המשימה התפשטה במהרה ברחבי הודו ועשתה גיחה ראשונית לאירופה, רק כדי שאורה ייכבה שוב לשלושים שנים ארוכות. אז, ב-1966, בניו יורק - ביססה באופן בלעדי את מסורתו במערב, וגילתה שמה שנשאר מן הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה נעשה "חסר שימוש" - שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, בעקבות קודמיו המהוללים, גרם שוב להארה-מחדש של הַוּישְׂוַה-וַיְשְׁנַּוַה-רָאגַ'ה-סַבְּהָא, כעת משוקמת ובעלת רוח-חיים חדשה בשם והסגנון העונים לשם החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה.

שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה. עוקבים קיבלו חניכה, מספרם גדל, והחלו לפתוח מקדשים בקצב זריז: סן פרנסיסקו, אז מונטראול, לוס אנג'לס, בוסטון, וכן הלאה. דבקים המתקדמים במיומנות החניכה שלהם, ועם שכך עשו, נעשו מסוגלים יותר ויותר להבין את מורם ורבם. ממש כשם שהמהא-מנתרה חושפת עצמה בהדרגה בפני אלה המזמרים באופן הראוי, כך המורה הרוחני מתגלה לפני התלמידים העוקבים כראוי. כתוצאה, "הַסְוָאמִי" וּ"סְוָאמִיגִ'י" נעשו "שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה". דבר זה קרה בְּבוסטון, בחילופי דבר בלתי-מתוכננים. גוֹוינְדַה דָאסִי כותבת מזכרונה.

בינות כולם היה ידוע כְּסְוָאמִיגִ'י. זה היה עד מאי 1968. אז גַוּרַסוּנְדַר (הבעל של גוֹוינְדַה דָאסִי) החליט שהוא רוצה לקרוא לי גוֹוינְדַגִ'י, וכך ביקש מִפְּרַבְּהוּפָּאדַה וּפְרַבְּהוּפָּאדַה אמר, "לא, למעשה 'ג'י' הוא סוג ג' של פניה. מוטב לא לקרוא לה גוֹוינְדַגִ'י." אז מצאתי לנכון לשאול, ישבתי ממש מולו ואמרתי, "ובכן, אם זו צורת פנייה סוג ג', למה אנחנו קוראים לך 'ג'י'? מדוע אנו קוראים לך סְוָאמִיגִ'י? והוא אמר, "זה לא מאוד חשוב." אני אמרתי, "הו, לא, זה חשוב ביותר. אם זהו סוג ג' של פניה, אז איננו רוצים לקרוא לך כך. אנחנו רוצים לקרוא לך בסוג א' המוצלח ביותר. אז אמור לנו מה יהיה שם טוב עבורנו לקרוא לך בשמו." והוא היה צנוע מאוד, נחבא אל הכלים, אמנם לחצתי עליו, "עלינו לשנות זאת", והוא אמר, "תוכל לקרוא לי גוּרוּדֵב או גוּרוּ מַהָארָאגַ'ה או פְּרַבְּהוּפָּאדַה." אז אמרתי, "ובכן, אלה שלושה. אנו צריכים רק אחד." אז אמרתי, "ובכן, איזה מהם הוא הטוב ביותר?" והוא ענה, "שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה הוא נחמד, זה הטוב ביותר." אז אמרתי, "מהיום אתה תקרא שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה." כך אמרתי לכל הדבקים. חלקם לא אהבו זאת כיוון שהוא סוג של ביטוי קשה להגייה, בעוד "פְּרַבְּהוּפָּאדַה" ו"סְוָאמִיגִ'י" זורמים ביתר קלות. אמנם בהדרגה התחלנו לקרוא לו שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מאותו הזמן הלאה.

דרכו של השינוי היה בנמיכות-רוח, קליל; השינוי עצמו, מהפכני. לא היה זה כך אלמלא "גוּרוּדֵוַה" או "גוּרוּ מַהָארָאגַ'ה" היו בנמצא - מאחר ושניהם ככינויים היו בשימוש רחב היקף. אמנם "פְּרַבְּהוּפָּאדַה" הינו יוצא-דופן.

המילה מופיעה בַּצַּ'יְתַנְיַה-צַ'ריתָאמְרּיתַה (צ'.צ' מַדְהְיַה 10.23), מקום בו קָאשִׂי מישְׂרַה מתייחס לריבון צַ'יְתַנְיַה בעצמו כאל "פְּרַבְּהוּפָּאדַה." שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מעיר:

בפסוק זה המילה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, המתייחסת לשרי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ, היא משמעותית. בהתייחסו לזה, שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי גוֹסְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה מעיר, "שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ הוא אישיות אלוה העילאי בעצמו, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה, וכל משרתיו פונים אליו בשם פְּרַבְּהוּפָּאדַה. זה אומר שישנם הרבה פְּרַבְּהוּ שמוצאים מקלט בכפות רגלי הלוטוס שלו." הַוַיְשְׁנַּוַה הטהור מכונה פְּרַבְּהוּ, ופניה זו היא אבן-פינת נימוס בין וַיְשְׁנַּוים. כְּשֶׁפְּרַבְּהוּ רבים חוסים תחת כפות רגלי הלוטוס של פְּרַבְּהוּ אחר, הפניה פְּרַבְּהוּפָּאדַה משמשת. אל שְׂרִי ניתְיָאנַנְדַה פְּרַבְּהוּ וּשְׂרִי אַדְוַיְתַה פְּרַבְּהוּ פונים גם כן כִּפְרַבְּהוּפָּאדַה. שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ, שְׂרִי אַדְוַיְתַה פְּרַבְּהוּ וּשְׂרִי ניתְיָאנַנְדַה פְּרַבְּהוּ הם כולם וישְׁנּוּ-תַתְתְוַה, אישיות אלוה העילאי, הריבון וישְׁנּוּ. לפיכך כל ישויות החיים חוסות בכפות רגלי הלוטוס שלהם. וישְׁנּוּ הוא הריבון הנצחי עבור כולם, ואילו נציגו הינו משרתו הכמוס. אדם כזה נוהג כמורה הרוחני עבור וישנוים טירונים; לפיכך המורה הרוחני הינו מכובד כִּשְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה או הריבון וישנו בעצמו. מסיבה זו פונים אל המורה הרוחני כְּאוֹםּ וישְׁנּוּפָּאדַה או פְּרַבְּהוּפָּאדַה.

בתוכי שושלתנו "פְּרַבְּהוּפָּאדַה" משמש בפרט לחלוק כבוד למאורות בהם נכללים ששת הַגּוֹסְוָאמִים, ואז - מאות שנים לאחר מכן - שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה. הכותרת אם כן שמה את מייסד איסקון בחברה נדירה ביותר. יתרה מזאת, שיתוף כינוי זה ("שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה") בין גוּרוּ ותלמיד יוצר זיקה מעמיקה ויוצאת דופן כאחד בין שתי האישויות והישגיהן.

כמעט שנה לאחר השיחה עם גווינדה דאסי, מגזין השיבה הביתה לאלוהות מס' 23 (18 באפריל, 1969) הקדיש עמוד שלם תחת הכותרת הבולטת "פְּרַבְּהוּפָּאדַה" כדי לבשר אודות התואר. "פְּרַבְּהוּפָּאד" נותן הופעה נוספת רק במס' 25 (ספטמבר 1969) (1969 השיבה הביתה לאלוהות מספר 25), ואחרי כן הוא נעשה תקני באופן זריז. אף בגליון מס' 27 (ללא תאריך) (1969 השיבה הביתה לאלוהות מספר 27) "סְוָאמִיגִ'י" עושה את הופעתו הראשונה בדפי השיבה הביתה לאלוהות.

תיארנו על רצף זמני את הצעדים החיוניים או השלבים או על פיהם עוצבה איסקון תחת השגחת פְּרַבְּהוּפָּאדַה:

➊ הקמת מוסד הנושא את השם "החברה הבינלאומית לתודעת קרישנה."

➋ הכרה במייסד זה תחת הכותרת "פְּרַבְּהוּפָּאדַה".

שלושה יסודות מהותיים טרם מומשו בבסיס-תורת צורתה של אִיסְקּוֹן. כולם מצאו את מקומם הסופי בְּהַשְׁכֵּם 1971. אלו הם:

➌ ההכרה היתרה בִּפְרַבְּהוּפָּאדַה באמצעות התואר "המייסד-אָאצָ'ארְיַה".

➍ רכישת אדמה בִּשְׂרִידְהָאמַה מָאיָאפּוּרַה למען "המפקדה העולמית" של אִיסְקּוֹן, וחנוכה טקסית של מקדש הַפְּלָנֵטָרְיוּם הַוֵּדי במקום.

בזאת, כל אבני היסוד של אִיסְקּוֹן באו לידי מקומן בידי המייסד-הָאָאצָ'ארְיַה.

מייסד-אָאצָ'ארְיַה. זמן-מה עבר עד שתואר רב-חשיבות זה של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה נעשה עניין שבשגרה. מאותו רגע, ב-1970 התואר "אָאצָ'ארְיַה" לכשעצמו נתפס כלא-ראוי ובלתי-מכבד. אך ברור הדבר שֶׁשְּׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ידע בדיוק את אשר רצה מן ההתחלה.

אף-על-פי-כן, מיד לאחר שהכריז על איסקון ב-1966, מציג נייר המכתבים של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה את מעמדו פשוט בתור "אָאצָ'ארְיַה: סְוָאמִי א.צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה." באותו האופן, קיבלה שורת המילים "אָאצָ'ארְיַה: א.צ' בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי" תפוצה פומבית בעלון (פלָיֶיר) המפורסם "הישאר מעלה לנצח!" של ספטמבר, 1966. כאשר אנו בוחנים את מעט השנים הראשונות של "השיבה הביתה לאלוהות", איננו מוצאים בשום מקום מכתב רשמי או שורות בסגנון ראש-התורן המורות על שם ומעמד שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה בתוך אִיסְקּוֹן - להוציא שני יוצאי דופן בולטים. אלה מתרחשים רק בגיליונות השני (12 בספטמבר, 1966) והרביעי (15 בדצמבר, 1966) - שניהם אשר בסגנון, האופי והבולטות שלהם מצביעים על היד המכוונת של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, על אף היעדרותם הבולטת דבר שבמיסתורין.

בגליון השני והרביעי של השיבה הביתה לאלוהות, השער הקידמי והפנימי מציג תמונה כמעט במלוא העמוד של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה. (ישנן שתי תמונות שונות, כל אחת מראה את פְּרַבְּהוּפָּאדַה מול עץ הַבּוּקִיצָה החסונה בפארק כיכר תומפקינס, שניהם מאותו המאמר "בָּאָחֵר של אִיסְט וילֶג'".) ברווח מעל כל תמונה עומדות המילים:

חסדו השמיימי
ומתחת:
סְוָאמִי א.צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה
מייסד אָאצָ'ארְיַה
החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה, בע"מ.

מיד אחרי שני גליונות מוקדמים אלו, נעלם התואר "מייסד-אָאצָ'ארְיַה" עד למס' 28 (בשלהי 1969), ומשם הוא מופיע מחדש כטיפול כמעט זהה לשני אלו של שלהי 1966. בגליון 1969, תצלום של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה לוקח את כל הדף הראשון, ומשאיר מקום רק לכותרת תחתיו:

שְׂרִי שְׂרִימַד א.צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי
המייסד-אָאצָׁ'ארְיַה של אִיסְקּוֹן וגדול הנציגים
של תודעת קְרּישְׁנַּה בעולם המערבי.

עם זאת, כמעט שונה חולפת עד שנראה שוב טיפול כזה למעמדו של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה. אז, עם השיבה לאלוהות מס. 36 (בשלהי 1970) (1970 השיבה הביתה לאלוהות מס' 36) אנו מוצאים את ההתחלה של הצגה תקנית וסדירה של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה כפי שאנו רגילים לראותה כיום - ולה אבטיפוס בשני הגיליונות הראשונים של השיבה הביתה לאלוהות - תמונה גדולה מעל שמו ומעמד מובא במלואו:

חסדו השמיימי א.צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה
המייסד-אָאצָ'ארְיַה של החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה

על אף שלקח זמן עד שהכותרת מייסד-אָאצָ'ארְיַה נעשתה לדבר שבשגרה, ברור הדבר שֶׁשְּׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה שמר זאת בדעתו זה זמן רב. הצגותיו המסוימות של פְּרַבְּהוּפָּאדַה כמייסד-אָאצָ'ארְיַה בשלושה גליונות מוקדמים אלה הן ללא ספק מעטות ולא-סדירות. עם זאת כל השלושה דובקות כולן כאחת בדוגמא משותפת - כְּאִם הודרכו באמצעות גליון של עריכה סגנונית אחידה - שניתן לראות את היד המנחה של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מאחוריהן.

המשבר החמור של 1970 - שנגענו בו בראשית התעמקות זו בטקסט - הנחה את שרילה פרבהופאדה לנקוט באמצעים שיקומיים לחיזוק תנועתו. ביניהם נכלל ייסוד מוצק של תקנים לשימוש ב"מייסד-אָאצָ'ארְיַה" כתוארו ביחס לאיסקון. בעושו כן, פְּרַבְּהוּפָּאדַה התכוון להרשים על פני כל חברי אִיסְקּוֹן את הצורך לעמיק את הבנתנו של מעמדו ולהמשיך להגות בזה בדעתנו.

מה עושה זאת כה חשוב? הכוח הרוחני של אִיסְקּוֹן תלוי בכך. און רוחני זה, בראשיתה של אִיסְקּוֹן, נשען לחלוטין על שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה. תלמידיו, בעוקבם אחר הוראותיו - אפילו באופן גולמי ומתנדנד לעתים - נעשו בעצמם מועצמים מאונו. עם דבקים טירונים בלבד כסוכניו היעילים והפעילים, ב-1971 הפיץ שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה את תודעת קְרּישְׁנַּה בכל רחבי העולם.

נוסף על הגדלת מספר המקדשים בצפון אמריקה, מרכזי איסקון נוסדו בלונדון, פריז, המבורג וטוקיו, והתנועה הלכה והתחזקה. כיצד יכול היה שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה להשיג זאת? בהוקירו את ההוראה של המורה הרוחני כאוצרו הגדול ביותר ודבקות בה ללא השגות, איפשר שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה - חרף היותו לבד וללא סיוע - להרים ולשאת את תנועת הַרֵא קְרּישְׁנַּה בדיוק היכן שֶׁבְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה עזבה, ואז להניע אותם קדימה באותו דחף נחוש שהניע את מורו הרוחני שלו. יש בכך כדי להדהים, שאותה מטרה אותה קידשו וריכזו הכוחות המאוחדים של "מוסד גדול" במשך קרוב לשני עשורים, התגשמה מידי סוכן אחד ויחיד של שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה הפועל לבדו.

כך שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה חזה בכך בעצמו - והוכיח בפעולה - את כוחה של חניכות, של הווית שירות. הודות לנכונות זאת בלבד, נראה הדבר שאותה אנרגיה אלוהית - גַוּרַשַׂקְתי - פעלה ללא-ליאות, ללא הפרעה, ואך מעבירה את עצמה מכלי נכון אחד לבא אחריו. עתה האתגר של פרבהופאדה היה לטעת את אותה אומנות של שירות רוחני בתלמידיו. והיה אם יצליחו, יעבירו זאת בתורם הלאה, כמורשת תרבות חיה של אִיסְקֹּון. אם מסוגלים חניכיו לקבל ולהיות ראויים למורשתו, לפתח ולשפר אותה ממש כפי שעשה זאת הוא, ואף לשמור על שירות הניתן בשיתוף פעולה בבסיס כל פעולה - או אז עבודתו כמייסד-אָאצָ'ארְיַה באה לידי הגשמת מטרתה.

כך ראה זאת שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה למען עצמו - את אשר הוכיח בפעולה - את עוצמתה של החניכות, של הוויית השירות. בזכות זו האחרונה בלבד, נראה שהאנרגיה השמיימית כולה - גַוּרַשַׂקְתי - הייתה פועלת ללא לאות, בלי הפרכה, פשוט אל נכון מעבירה עצמה מכלי אחד לבא אחריו. עתה האתגר של פְּרַבְּהוּפָּאדַה היה להחדיר את אותה אמנות של שירות רוחני בתלמידיו שלו עצמו. במידה והצליח, יעבירו זאת הם בתורם הלאה, כמורשת החיה של אִיסְקּוֹן. אם מסוגלים נאמניו לקבל ולהיות ראויים למורשתו, לפתחה ולשפרה כפי שעשה זאת, ובתוך כך לשמור את שירות שיתוף הפעולה בלב כל פעולה - אז עבודתו כמייסד-אָאצָ'ארְיַה באה לידי מילוי מטרתה.

במהלך אותה תקופה, נענה שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה לבקשה מכמה מתלמידיו להיות מסוגלים להללו באמצעות פְּרַנָּאמַה-מַנְתְרַה מיוחדת, או אישית. מן הראוי שדבר זה ייפול על חניך מן המניין לחבר מַנְתְרַה כזו לכבודו של גוּרוּדֵוַה. כיוון שבאותו הזמן, לא היה תלמיד של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מוכשר דיו רוחנית ולשונית לעשות כן, פְּרַבְּהוּפָּאדַה היה במעמד שאינו מן השגרה לחבר את המנתרה בעצמו. כתוצאה, ניתן לנו את הייצוג של פרבהופאדה עצמו מאת עצמו, כיצד חשב על עצמו, והדרך בה רצה מאיתנו לזוכרו תוך שהכרנו בנוכחותו במהלך היומי:

נַמַס תֵא סָארַסְוַתֵא דֵוֵא גַוּרַה-וָאנִּי-פְּרַצָ'ארינֵּא

נירְוישֵׂשַׁה-שֻׂוּנְיַוָאדי-פָּאשְׂצָ'אתְיַה-דֵשֲׂה-תָארינֵּא:

סָארַסְוַתַה הוא השם בפסוק זה בו מבקש שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה להיזכר, שמו על רקע המורה הרוחני. נקרא הוא סָארַסְוַתַה על שם האב; פירושו "בן (או תלמיד) של (בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה) סַרַסְוַתִי". כפי שמסביר פְּרַבְּהוּפָּאדַה (צ'.צ' אָאדי 10.84, התעמקות): כחברים בתנועה לתודעת קרישנה אנו משתייכים למשפחה, או שושלת המורים של סַרַסְוַתִי גוֹסְוָאמִי, וכך ידועים כְּסָארַסְוַתַה. הוקרות מוצעות לפיכך למורה הרוחני כֶּסָארַסְוַתַה-דֵוַה, או חבר במשפחת הַסָארַסְוַתַה..." לכן, שמו בִּפְרַנָּאמַה-מַנְתְַרה זו הוא פשוט שם מורו הרוחני, אשר, בהחל כללים פשוטים - הפיכת הא' הראשונה לארוכה (או פתח - לקמץ), ושינוי סיומת המילה - נעשית שלו. באופן זה, "סָארַסְוַתַה" מוליך את תשומת-הלב לזיקה העמוקה ביניהם ומעיד על הישגי הבן - הבאים על ידי מילויים בשם האב - והשייכים לאב, יוצרו ומכוון דרכו. בצורה הזאת, הבן מייצג את האב באופן המילולי: (מאנגלית) "לייצג" הוא להציג זאת שוב ומחדש (את המיוצג).

הַפְּרַנָּאמַה-מַנְתְרַה של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מכירה בו כמי שמפיץ (פְּרַצָ'ארינַּה) את מדרשי הריבון צַ'יְתַנְיַה (גַוּרַוָאנִּי) למערב (פָּאשְׂצָ'אתְיַה-דֵשַׂה). הישגו היה מטרתה בימים עברו של הגודיה מטהה, אשר תקעה יתד באירופה ב-1933 אמנם לא מעבר. והיה ויעד זה הושג - למשל על ידי בנייה של מקדש בלונדון - בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה היה נוסע למערב בעצמו. באופן נסיבתי, כוונתו נראתה ולא היה לה מענה. אף כך, בחלוף הזמן, היה לו סָארַסְוַתַה נאמן אחד שמילא את רצון ליבו הַמּוּקָר.

השם סָארַסְוַתַה-דֵוַה מורה שנושאו ממשיך את סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה בצורה אחרת. בצורה זו, בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה הצליח במילוי רצון ליבו. כשמשרתו הנאמן ביותר והמסור גילה שההצלחה עלתה בידו, ואשר נשאה את השם והצורה "החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה," שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה קיבל את הכותרת "מייסד-אָאצָ'ארְיַה". פעולה בוטחת, שלמה מבפנים זו מאת שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה רומזת שהוא ידע טוב מאוד שכותרת זו הוכנה על מנת להכיר בהצלחה המפוארת של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה בביסוס תודעת קְרּישְׁנַּה כתנועה גלובלית, וּשֶׁשְּׂרִילַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה השיג הצלחה זאת דרכי אותו סָארַסְוַתַה שלו.

הַפְּרַנָּאמַה-מַנְתְרַה של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מכירה בשני סוגים של הישגים: הפצה רחבת-היקף של שירות מסור לריבון העליון, והשלכת הניהיליזם והאימפרסונליזם. אלה היו גם מטרות מוסד הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה תחת בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה ואות ההישגים של אָאצָ'ארְיוֹת שושלת המורים.

יש לציין שֶׁשְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה היה מסוגל להכיר בהישגו שלו, ולקבל את הכבוד שהיה משוייך עימו, ללא שמץ גאווה. היה זה גלוי שבזמן מסויים, הבין שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה שעל אף כל המכשולים, הוא היה מסוגל להוציא לפועל את הוראתו של מורו הרוחני. הוא הכיר בכך שהיה מועצם. זו תכונה טבעית של בתורת הנפש הרוחנית, שנצפית בדבקים גדולים ובקדושים, שחויית ההעצמה ללא ספק מלווה בחוויה של ענווה קיצונית, וככל שזאת הראשונה נושאת פרי, זו השנייה גדלה. תערובת קרובה זו של הישגים וענווה גדולים היא מעבר להיקף החוויה של אנשים חומרניים רגילים. הם אינם מסוגלים אף לדמיין זאת.

כאשר הצלחה נראית לעין החלה לבוא לקראת מאמציו של שרילה פרבהופאדה, הוא זנח את אלה שלו, נתן אזכור לחלק של אחרים, ונמלא הכרת-תודה.

בכמה הזדמנויות ראויות לציון, הוא הסגיר את דעתו בפניות פומביות. לדוגמא, בפנייתו לתלמידיו שנאספו בלונדון לחגוג את שְׂרִי וְיָאסַה-פֻּוּגָ'א ב-22 באוגוסט, 1973, אמר שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה:

כל מי שקשור עם התנועה שלנו, הוא אינו ישות חיים רגילה. למעשה, הוא נשמה משוחררת. אני אף מלא תקווה שתלמידיי אשר משתתפים היום, גם לו אמות, תנועתי לא תחדל, כך כולי מלא איחולים... הַגּוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלי, חסדו השמיימי בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי גוֹסְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה - גם הוא ניסה לשלוח את חניכיו להזמין ולהסביר למען התנועה של צַ'יְתַנְיַה בעולם המערבי... בפגישה הראשונה, אולי אתם יודעים, הוא ביקש ממני להסביר ולהזמין. באותה תקופה הייתי איש צעיר, בן עשרים-וחמש בלבד, ואף איש משפחה. אז היה עלי להצטרף ולבצע את רצונו באופן מיידי, אמנם לרוע מזלי נבצר ממני להוציא לפועל את הוראתו, אך זאת שבלבי היה על כך להיעשות ומיד. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, הוצאתי לפועל את הוראתו כשמלאו לי שבעים שנה, אמנם לא בגיל עשרים-וחמש. אז למעשה בזבזתי זמן כה רב, אני יכול להבין זאת... שהמסר היה שם בשעה שהייתי בן עשרים-וחמש, אמנם התחלתי בגיל שבעים שנה. מן הסתם לא שכחתי את המסר. אחרת, כיצד יכולתי לקום ולעשות? הייתה זאת, לא אלא עובדה. אני פשוט הייתי בחיפושים אחר ההזדמנות, כיצד לעשות זאת. מכל מקרה, על אף שהתחלתי מאוחר מאוד, בגיל שבעים שנה, בעזרה היקרה של תלמידי תנועה זו מכה שורש ומתפשטת בכל רחבי העולם. אז לפיכך עלי להודות לכם. זה הכל בזכותכם. השבח לא בשבילי, אלא לכם שאתם עוזרים לי להוציא לפועל את פקודתו של הַגּוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלי. (22 באוגוסט 1973 - הרצאה לכבוד חג יום ההופעה, שְׂרִי וְיָאסַה-פֻּוּגָ'א - לונדון)

מאוחר יותר בשנה זו בלוס אנג'לס, ביטא שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מחשבות דומות, עם רגש נוכח יותר, ביום העזיבה של מורו הרוחני (ו.בּ: הרצאה, 31 בדצ', 1973):

אז בדרך זו, בהדרגה, נעשתי קשור לפעילויות גַוּדִּיַה מַטְהַה אלה, ובחסדו של קְרּישְׁנַּה, העסק שלי לא התנהל על מי מנוחות. (צוחק) כן. קְרּישְׁנַּה אומר יַסְיָאהַם אַנוּגְהְרּינָּאמי הַרישְׁיֵא תַד-דְהַנַםּ שַׂנַיְהּ. אם מישהו רוצה להיות דבק גדול בפועל של קרישנה, ובו זמנית, שומר על ההתקשרות החומרית, אזי העסק של קְרּישְׁנַּה הוא לקחת לו את נכסיו החומריים, כך שהוא נעשה במאת האחוזים, אני רוצה לומר, תלוי בִּקְרּישְׁנַּה. למעשה קרה כך דבר זה בחיי. הייתי מחוייב לבוא לתנועה זו על מנת לקחתה כך מאוד ברצינות.

אף חלמתי: "בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה קורא לי, 'בבקשה בוא איתי!'" (הפסקה) אז הייתי לעתים מזועזע, "הו, מה זה? עלי לוותר על חיי המשפחה? בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה קורא לי? עלי לקחת סַנְנְיָאסַה?" הו, הייתי מזועזע. אמנם ראיתי מספר פעמים, שהוא קרא לי. מכל מקום, זה בחסדו שהייתי מוכרח לוותר על חיי המשפחה, חיי העסק-לכאורה שלי. הוא העניק לי מצידו דרך כזו או אחרת להזמנה והסברה בבשורתו.

אז יום זה בלתי-נשכח. מה שהוא רצה, אני מנסה מעט, וכולכם עוזרים לי. אז עלי להודות לכם יותר. אתם למעשה נציגים של הַגּוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלי (מתחיל לבכות) מפני שאתם עוזרים לי לשאת לפועל את רצונו של גוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלי...

כאשר הודים מלאי-הערכה החלו לשבח את שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה משל היה קוסם או עושה ניסים, הוא הכחיש מכל כל כוחות כאלו. הנה ציטוט מתאים מבומביי, 9 בינואר, 1973:

כן, עלינו לא להיות גאים "יצרתי משהו נפלא." מדוע? ... לעתים אנשים, הם מגלים כלפיי כל כך הרבה כבוד: "סְוָאמִיגִ'י, יצרת משהו נפלא." אני לא מרגיש שיצרתי דבר-מה נפלא. מה עשיתי? אני אומר שאינני קוסם, אינני יודע כיצד לבנות פיתום ורעמסס. הצגתי פשוט את בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא, זה הכל. אם מגיע לי איזשהו קרדיט, אז על זה בלבד. כל אחד יכול לעשות זאת. בְּהַגַוַד-גִיתָא שם, וכל אחד יכול להציגה כפי שהיא. אז היא תפעל בצורה נפלאה. אינני מכשף. אינני יודע את להטוטי הקסם וְיוֹגַה-סידְדְהי... אז הקרדיט היחיד שלי הוא, אינני רוצה לערבב לתוך מדרש הַבְּהַגַוַד-גִיתָא הטהורה, סִכְלוּת כלשהי, זה הכל. זה מה שנזקף לזכותי. וכל נס קטן שנעשה, הריהו רק על פי עקרון זה. זה הכל. (27 בנובמבר 1972 - הרצאה בּ.ג. 2.23 - הַיְדֵרָבָּאד)

ועד הגוף המנהל. התהפוכות של 1970 בְּאִיסְקוֹן העניקו את הנסיבות עבור שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה לספק עוד רצון בלתי-ממולא של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה: היצירה של גוף מנהל למען המוסד כולו. ההוראה היתה בין ההנחיות הסופיות שניתנו בידי בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה לתלמידיו בימיו האחרונים. אי-ציות להוראתו, על פי שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, הוביל לפירוק הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה (צ'.צ' אָאדי 12.8):

בהתחלה, בימיו של אוֹםּ וישְׁנּוּפָּאדַה פַּרַמַהַמְּסַה פַּריוְרָאגַ'קָאצָ'ארְיַה אַשְׂטוֹתְתַרַה-שַׂתַה שְׂרִי שְׂרִימַד בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, כל החניכים עבדו בהסכמה; אמנם מעט אחר עזיבתו, דעתם נעשתה חלוקה. קבוצה אחת עקבה בקפדנות אחרי הוראותיו של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה, אמנם קבוצה אחרת יצרה תרקיח משלהם לגבי ביצוע רצונותיו. בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה, בזמן עזיבתו, ביקש מכל תלמידיו ליצור ועד מנהל ולערוך פעילויות הזמנה והסברה בשיתוף כוחות. הוא לא הורה לאיש מסוים להיות הָאָאצָ'ארְיַה הבא. אמנם קצת אחרי פטירתו, היה ועשו מזכיריו תוכניות, ללא סמכות, לתפוס את עמדת הָאָאצָ'ארְיַה, ואף נתפצלו לשני מחנות ("משימת הַגַּוּדִּיַה" בכלכותה "וְהַגַּוּדִּיַה מַטְהַה" בְּמָאיָאפּוּר) שעמדתם יריבה לגבי מי הוא הָאָאצָ'ארְיַה הבא. כתוצאה מכך, שתי הסיעות נעשו אַסָארַה, או חסרות שימוש, כיוון שלא היתה להם סמכות, מעצם אי-הציות להוראת המורה הרוחני. למרות הוראת המורה הרוחני ליצור ועד מנהל ולהוציא לפועל את פעילויות ההסברה וההזמנה של הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה, שתי הסיעות הלא-מאושרות החלו התדיינות אשר עדיין מתרחשת לאחר ארבעים שנה ללא הכרעה.

לפיכך, איננו משתייכים לאף סיעה. אמנם כיוון ששני המחנות, עסוק בחלוקת הנכסים החומריים של מוסד הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה, עצרו את ההסברה וההזמנה, לקחנו את משימתו של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה להפיץ את בשורת צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ בכל רחבי העולם, תחת הגנת כל הָאָאצָ'ארְיוֹת הקודמים, ואילו אנו מוצאים שמאמצנו הצנוע נתן פרי.

אנו עקבנו אחר העקרונות שהוסברו במיוחד מאת שְׂרִילַה וישְׂוַנָאתְהַה צַ'קְרַוַרְתִי טְהָאקוּרַה בביאורו לפתיחת פסוק הַבְּהַגַוַד-גִיתָא וְיַוַסָאיָאתְמיקָא בּוּדְדְהיר אֵקֵהַה קוּרוּ-נַנְדַנַה (בּ.ג. 2.41). לפי הוראה זו של וישְׂוַנָאתְהַה צַ'קְרַוַרְתִי טְהָאקוּרַה, זו החובה של תלמיד ללכת בעקבות הוראותיו של המורה הרוחני. הסוד להצלחה בהתקדמות בחיים רוחניים הוא אמונה איתנה של החניך בהוראות המורה הרוחני... עליו לשפוט כל פעולה לפי התוצאה. החברים של סיעת הָאָאצָ'ארְיַה הממונה מטעם-עצמו שתפס את רכוש הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה מרוצים, אמנם לא יכלו הם להתקדם בהסברה ובהזמנה. לפיכך לפי התוצאה של פעולותיהם על אדם לדעת שהם אַסָארַה, או חסרי-שימוש, ומאידך ההצלחה של אִיסְקּוֹן, החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה, אשר עוקבת בקפדנות אחרי גוּרוּ וְגַוּרָאנְֹגַה, גדלה מדי יום בכל רחבי תבל.

הכינון של ועד הגוף המנהל ב-28 ביולי, 1970 היה אמצעי-הנגד בעל-האון השני נגד שד אי-האחדות שהסתובב חופשי בְּאיסְקּוֹן. ג'י בּי סי הוא סוג המוסד - ועדה - אשר גם דורשת וגם מטפחת שיתוף פעולה. המנהיגים של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה מיאנו לתפוס ועד מנהל כזה. והיה והגודיה מטהה לא התפרקה בגלל חוסר-הציות מצידם, היו כיום חניכים רבים של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה העובדים יחדיו במערב. במאורע, שרילה פרבהופאדה הגיע בגפו, ולבדו החיה שנית את התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה. כאשר אחים רוחניים באופן פעיל או סביל סלדו מלשתף פעולה, לא נשארה לו ברירה אלא להיות האאצ'אריה היחיד בראשה של אִיסְקּוֹן.

עם זאת המורה הרוחני שלו בעצמו קרא לועד מנהל להמשיך את דרכו בראש המוסד שלו. שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה לקח בקשה זו לליבו. הנה היה רצון נוסף של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה שלא בא לכדי סיפוקו, וּשְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, הַסָּארַסְוַתַה הנאמן, לקח על עצמו למלאו: הוא ביסס ועד כזה, פיקח על פיתוחו, ושם זאת ביד שינהג בתור המשך דרכו בראש אִיסְקּוֹן.

זה המנהג בהודו עבור לְאָאצָ'ארְיַה לעזוב את מוסדו לטובת יורש נבחר למורשת על פי רצונו. הפעולה שנקט שרילה פרבהופאדה ב-1970 - כינון הג'י. בּי. סי - איפשרה לו ב-1977 לקבע זאת כאספקה ראשונה בפועל למען "הכרזת רצונו": "ועד הגוף המנהל (ג'י.בּי.סי) יהיה לבסוף הסמכות המנהלת העליונה של כל החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה." בכך שהקים כך את הג'י.בי.סי ועזב אותו כיורש הנבחר בראש איסְקּוֹן, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה הבטיח שההוראה של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה תמשיך לעבוד ביעילות בעולם ולתת פרי.

השלב האחרון בהתקנת הרכיבים העיקריים במורפולוגיה של אִיסְקּוֹן החל בערך סביב זמן זה. לאחר קושי גדול והרבה תהפוכות, רובן בגלל התנגדות סבילה ופעילה של אחים רוחניים,עם זאת, בידו של שרילה פרבהופאדה, עלה לרכוש אדמה בְּמָאיָאפּוּרַה למען איסְקּוֹן, והוא חשף במהירות את תוכניותיו לבניית מקדש מפואר שם. כותב לְגוֹוינְדַה דָאסִי מכלכותה (28 במאי, 1971), הוא אומר:

אתם תשמחו להיווכח שרכשנו חמישה אקרים לערך של אדמה בְּמָאיָאפּוּר, מושב מולדתו של הריבון צַ'יְתַנְיַה והצענו להחזיק שם פסטיבל חביב מִגְַ'נְמָאשְׁטַמי ואילך במשך שבועיים. באותו הזמן אבן הפינה (עבור המקדש) תונח. אני מאחל שכל התלמידים המובילים יבואו להודו באותו הזמן. ישנם 50 ענפים, אז לפחות אחד מכל ענף אמור להשתתף באירוע... (28 במאי 1971 - מכתב לְגוֹוינְדַה דָאסִי מכלכותה)

בעצם ביצוע הטקס לביסוס יסודות המקדש, התחייב שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה להשלמת המבנה. כפי שזה יצא, התעכבה הנחת היסודות עד גַוּרַה פֻּוּרְנּימָא של 1972, ובשנים שלאחר מכן עוד הרבה תהפוכות שילחו את מנהיגי איסְקּוֹן חזרה ללוח השרטוט. עם כך מחויבותו של שרילה פרבהופאדה, שהתבססה ש-1972 כנדר, הוכיחה עצמה כבעלת-און שהניע את המאמץ המתוזמר שוב, תחת ומסביב לכל המכשולים, ומקדש הפלנטריום הודי עלה על אדמת הסחף של אַנְתַרְדְוִיפַּה.

שרילה פרבהופאדה נתן עדיפות גבוהה לרכישת אדמה במאיאפורה למען "המפקדה העולמית" של איסקון ובנייתה על מקדש יוצא-דופן. בהדרגה, המנהיגים של שרילה פרבהופאדה החלו לתפוס את חשיבותו עבורו. לדוגמא (שׂ.פּ.ל 5:9):

במהלך ביקור זה לכלכותה (נובמבר, 1971), פרבהופאדה דיבר על תוכניותיו לְמָאיָאפּוּר. נַרַה-נָארָאיַנַּה בנה דגם מוקטן של הבניין שאיסקון תבנה על הרכוש הטרי, ופרבהופאדה הראה אותו לפני כל האורחים וביקש מהם לסייע. בראותו את פרבהופאדה שקוע בפרויקט הזה, גירירָאגַ'ה התנדב לעזור בכל דרך שנדרש. "נראה ששני הדברים שאתה רוצה יותר מכל", אמר גירירָאגַ'ה, "הם הפצת הספרים ובניית המקדש בְּמָאיָאפּוּר". כן, פרבהופאדה אמר, מחייך. "כן, תודה לך".

אנו תופסים עמוק יותר את עדיפותו של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה כאשר אנו מבינים את מקדש זה לאור האקלזיולוגיה הַגַּוּדִּיַה וַיְשְׁנַּוית השוכנת, כשם שראינו, בבסיס המוסד של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה. כבר ציינו ששרילה פרבהופאדה בנה את איסְקּוֹן על בסיס אותה הָאֶקְלֶזְיוֹלוֹגְיַה. במוסד הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה, שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה בְּמָאיָאפּוּרַה היא המרכז או מקדש "הָאָב" ואילו כל האחרים ענפים שלו: "ההבחנה בין הגודיה מטהה (בכלכותה) וּשְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה דומה לזו של מנורה אחת המוארת בידי אחרת," מתאר מאמר המפייס (עם אזכור לִבְרַהְמַסַמְּהִיתָא 5.46). המקדש המרכזי, שמקומו בְּמָאיָאפּוּרַה, המעון הרוחני על הארץ (שְׂוֵתַדְוִיפַּה), הוא למעשה המשלים הנראה לעין למקור הטרנסצנדנטלי שנמצא היכן שהריבון וְהָאָאצָ'ארְיַה שוכנים לנצח זה לצד זה. הענפים השונים הם מקומות לאימון השואפים לשירות במעון האאצ'אריה בְּמָאיָאפּוּרַה הנשגבת. המקדש המרכזי או האב של המוסד, בהיותו ממוקם על הגבול, כפי שהיה, בין שני העולמות, משמש כסוג של שער-מעבר. ענפיו המשויכים, על אף שרחוקים זה מזה ברחבי העולם הארצי, מטעם קשריהם עם המרכז גם מתפקדים בעצמם כשערים כאלה.

מקומה במרכז, שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה מלמדת בעצם אדריכלותה על עיטוריה ואביזריה, את המדע הרוחני ששם קדימה את העקרון המאוחד שעושה שער-מעבר כזה אפשרי: אַצ'ינְתְיַה-בְּהֵדָאבְּהֵדַה-תַתְתְוַה. שביל הפריקראמה סביב לכיפה המרכזית מביא את המבקר העולה להקיפה סביב להביט, אחד אחרי השני, בצורות של ארבעה מייסדי-האאצ'אריה הוישנוים, כל אחד בתוך מתחם קדוש משלו המשיק לגוף החיצוני של הכיפה. הם מרווחים באופן שווה סביב בסיס הכיפה, אמנם המבנה עצמו שואב אותם יחדיו סביב שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה.

כל אחד מהמייסדים-אָאצָ'ארְיותֹ הללו כיננו מדרש מסוים הנוגע ליחסים בין הריבון ואוניו. בעוד כל דוקטרינה הינה צלולה, היא אינה אלא גם בלתי-שלמה, מעיד על כך נישׂיקָאנְתַה סָאנְיָאל בִּשְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה. אמנם המדרש של הריבון צ'יתניה - בשמו הרשמי אַצ'ינְתְיַה-בְּהֵדָאבְּהֵדַה-תַתְתְוַה - "מפייס, מלכד ועושה אותם מושלמים" (שׂ.ק.צ' 164). המקדש מגלם את מדרש הַגַּוַדְּיַה וַיְשְׁנַּוַה וכך מציג את המקרה - הכה מתקדם לאורכו ולרוחבו בִּשְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה - שֶׁמַּהָאפְּרַבְּהוּ, הַיּוּגַה-אַוַתָארַה, מציע למעשה את ההגשמה ומימוש האתאיזם.

מדרש איסְקּוֹן של הפלנטריום הַוֵּדי מציג את אותו המדרש אשר פרשה שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַטְהַה בצורה מפורטת ויותר ניתנת-להבנה. בקנה-מידה קוסמולוגי, הוא ממפה, מדגם, וממחיש את האמת ברת-התפיסה של אַצ'ינְתְיַה-בְּהֵדָאבְּהֵדַה-תַתְתְוַה: שדבר אינו נפרד מִקְרּישְׁנַּה, אמנם קְרּישְׁנַּה נפרד מהכל. בתוך הכיפה המרכזית של המקדש אנו רואים את הקוסמוס כשם שהוא נגלה לעיני אלה החווים אותו בתפיסה שאינה כלולה: כשם ששורים בו ומחוברים אליו אוני הריבון השונים. המקדש כך נוגד את שתי התפיסות הכוזבות הנפוצות, שתיהן מפרידות את קְרּישְׁנַּה מאוניו. אחת מהן היא המוניזם או אימפרסונליזם (נירְוישֵׂשַׁה-וָאדַה), המכחישה את מציאות האונים השמיימים ומייחסת גם את אישיות אלוה ואף את בריאתו לאשליה. השנייה היא מטריאליזם או ניהיליזם (שֻׂוּנְיַה-וָאדַה), המכירה רק באונים עצמם, להם כביכול אין מקור או ביסוס.

מציג את הקשרים בין הריבון ובריאתו, המקדש יכול לספק סוג של מפה לדרך אל האלוהות (יחד עם תחנות בדרך, מעקפים, והסחות-דעת). בנוי לתוך הקיר הפנימי של הכיפה, יציעים חד-מרכזיים עולים מאפשרים למבקר מבט רצוף על תצוגה אומנותית של איזורים על נתיב המסע הקוסמי של גוֹפַּה-קוּמָארַה, שעוברים דרך עולמות רוחניים וחומריים לִשְׂרִי קְרּישְׁנַּה בִּוְרּינְדָאוַנַה, כמתוארים על ידי סַנָאתַנַה גוֹסְוָאמִי בַּבְּרּיהַד-בְּהָאגַוַתָאמְרּיתַה. כך המקדש שופך אור על העליה הסופית אשר מושכת את כל החיים התבוניים אליה קדימה.

זהו האחרון מבין חמשת הצעדים של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, שהושגו כולם ב-1972, אשר שם את כל מרכיבי הליבה של איסְקּוֹן במקום. המקדש משלים את כל המבנה הרוחני של איסקון הנראת לעין. המרכזים והמקדשים המפוזרים לאורכו ולרוחבו של העולם מצטרפים יחדיו לרשת המתכנסת במרכזה בִּשְׂרִידְהָאמַה מָאיָאפּוּרַה. כמו השורשים הגדלים לרוחבו של עץ השואב מים לגזעו המרכזי, מביאה איסְקּוֹן נשמות מותנות לְמָאיָאפּוּרַה, היכן שהמקדש המרכזי פותח שער-מעבר למימד האנכי, אשר, כמו גזע-העץ, מתנשא אל-על ומכה ענפים לתפארת בעולם הרוחני.

זו העבודה של המייסד-אָאצָ'ארְיַה. המייסד-אָאצָ'ארְיַה פותח שדרה המובילה דרך מן היקום וחוצה עד לנשגב. משהניח את הנתיב המהולל - מקצה השורש התחילי ועד לקצה העלה הסופי - המייסד-אָאצָ'ארְיַה מניח יסודות לתחזוקתו השוטפת ולמדריכים המאומנים אשר ידריכו, יגנו, ויעודדו את אלה החוצים אותו. הוא מפקח כל-העת על תפקודו כל עוד ישנם אלה הפועלים תחת הדרכתו. במובן, נתיב זה לארץ החיים זהה עם איש-מלאכתו. בקראו למושא-בנייתו איסְקּוֹן, שרילה פרבהופאדה הינדס אותו כך כך שישות רוחנית לחלוטין זו תהיה גלויה לא רק לפני החכם (המזהה את מה שהוא רואה), אלא גם לשוטים (שאינם יכולים). במיוחד עבורם, הוא הרכיב רשת עצומה של כניסות גלויות-לעין לנתיב, המפוזרים ברשת המכסה את העולם כולו. הכל מתכנס למרכז בְּאַנְתַרְדְוִיפַּה, היכן שהמפה של הנתיב המואר - בּקַרְטוֹגרפיה קוסמולוגית - מוצג להפליא, ואילו כל צעד במסע לנשגב מתואר בפרוטרוט. כך המקדש מתגלה כשער-מעבר קוסמי המוביל דרכו אל השמיים ואל העולמות הנצחיים של קְרּישְׁנַּה.

במקדשי ומרכזי איסקון, הַמֻּוּרְתִים שמוקמו בתשומת-לב מיוחדת מורים על חסותו על גבי מעברי הכניסה לנתיב. בנקודת ההתכנסות בְּנַוַדְוִיפַּה-דְהָאמַה, הנוכחות של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה השורה על כל איסקון הארצית מוכרזת על ידי צלמו המוזהב והקורן בַּפּוּשׁפַּה-סַמָאדְהי; מקרן-זוית של תצפית זו הוא סוקר את הכניסה של המקדש הגדול, שער למעבר הסופי. או אז, בסיפא של המעבר בְּשְׂוֵתַדְוִיפַּה, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה עצמו שורה נוכחות לברך ולאסוף את הנכנסים החדשים לָאיסקון הנגשבה והקיימת-לעד שהיא גַוּרַה-לִילָא. בדרך זו, רחוב-המעבר הרוחני נושא את הַגִּ'יוֹות ששוקמו והוצלו ליעד הגבוה ביותר.

המייסד-אָאצָ'ארְיַה שלנו סימן את התחלת המיזם שלו בספרו הראשון, מסע קל לכוכבים אחרים, והוא המשיך את מאמצו דרך הכתיבה, ההדפסה והפצת הספרים והבנייה בו-זמנית של מוסד עולמי. עבודתו מכף-ידו ממשיכה ועתה מוכתרת לבסוף בשיאה המגבש, מקדש הפלנטריום הַוֵּדי, המאחד גם את הַבְּהָאגַוַתַם ואף את הַבְּהָאגַוַתַה, הספר מחד והאדם מאידך. היא מסמלת את הליבה והמרכז פרי יצירתו של המייסד-אָאצָ'ארְיַה, ומעידה על מיקומו של ציר-העולם האמיתי בִּשְׂרִידְהָאמַה מָאיָאפּוּרַה המקודשת, המעון הרוחני עלי-אדמות.

כל אחד מן "ארבעת המייסדים-אָאצָ'ארְיוֹת של עידן הברזל" ניסח ביאור לַוֵּדָאנְתַה ששיקם את ההבנה התאיסטית, וַיְשְׁנַּוית של וֵדַוְיָאסַה, ואף לימד זאת באופן נלהב ואימן אחרים לעשות כן. בדרך זו הפנים החמקמקות של אימפרסונליזם פורקו, וְהַסּידְדְהָאנְתַה הודית הנטועה בָּאמת נעשה נפוצה בכל רחבי הודו. בתיאורו של בְּהַקְתיוינוֹדַה טְהָאקוּרַה, הארבעה הכינו את הקרקע לַיּוּגַה-אַוַתָארַה שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ, שעמד לגרום לגילוי הסודי ביותר של הודות להיות פתוח ונגיש לכל דרך סַנְֹקִירְתַנַה. מהאפרבהו נתן השראה למקורבים ביותר אליו לנסח שיטתית את מדרשו כְּאַצ'ינְתְיַה-בְּהֵדָאבְּהֵדַה-תַתְתְוַה, שכללה והשלימה את מערכות המייסדים-אָאצָ'ארְיוֹת. שותפים אינטימיים אלה של מַהָאפְּרַבְּהוּ נשאו את התואר המיוחד "פְּרַבְּהוּפָּאדַה".

עתה שני הולכים נוספים בדרכו של מַהָאפְּרַבְּהוּ הופיעו אשר גם נשאו את התואר "פרבהופאדה" - בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה וא.צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה. הראשון ניסח מעשית את האסטרטגיה והטקטיקות להפצה שיטתית עולמית של תנועתו של מהאפרבהו; השני נשא את תוכנית הראשון להשלמתה. בתוך מוסד הגודיה מטהה, הכותרת "מייסד-אאצ'אריה" הוכנה לִבְהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה לשאתה, אך הנסיבות הובילוהו לאי-השלמת תוכניותיו בעצמו לרבות ביסוס תודעת קְרּישְׁנַּה בארצות המערב. בשמו, עם זאת, א.צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה, משהבין לליבו של מורו הרוחני, המשיך היכן שֶׁבְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה עזב ובשתים-עשרה שנים הרות-אירועים ביסס את הַיּוּגַה-דְהַרְמַה ברחבי העולם. באופן זה, מאמציהם מלאי-החמלה של ארבעת המייסדים-אָאצָ'ארְיוֹת, בחסדו של שרי צ'יתניה מהאפרבהו וכלי-הפעולה שלו, זכו להרחבה והשלמה מטעם אחד נוסף הנושא כותרת זו.

הישגיו יוצאי-הדופן של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ללא ספק עשו אותו ראוי לתואר, אמנם אין זה, במקרה זה, בא לרמז שהוא פתח "סַמְפְּרַדָאיַה חדשה". בכך שהעביר בנאמנות את המדרשים והמנהגים כפי שקיבל אותם בַּגַּוַדִּיַסַמְפְּרַדָאיַה, הוא המשיך את המסורת. עם זאת, העביר שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה את המסורת שקיבל ברהיטות ייחודית והחלטית, שכולה שלו, כִּפְרִי הַיֶּדַע המעשי שלו. כתוצאה מזאת, תחת הדרכתו הַגַּוַדִּיַה-סַמְפְּרַדָאיַה, בגלגולה-מחדש רעננה ומחודשת, היתה יכולה להרחיב מעבר לקרקע-הלידה שלה, להכות שורשים ברחבי תבל, וכך לשגשג בכל מקום.

הַגַּוּדִּיַה-סַמְפְּרַדָאיַה מופיעה היסטורית כענף של בְּרַהְמָא-מַדְהְוַה-סַמְפְּרַדָאיַה כיוון שהריבון צַ'יְתַנְיַה - במציאות אבן-שואבת אחת לכל הַסַּמְפְּרַדָאיוֹת - הופיע כדבק (בְּהַקְתַה-רֻוּפַּה). ככזה, הוא חיפש וקיבל חניכה וַיְשְׁנַּוית לתוך אחד מארבע סַמְפְּרַדָאיוֹת מאושרות. עם זאת, מדרשיו, שנכנסו לתוך מערך ופותחו בידי ששת הַגּוֹסְוָאמִים, נותרו כל כך בעיניהם אל מול המדרשים הסטנדרטיים של קהילת הַמַּדְהַוים לתוכה נחנך, שעוקביו של מַהָאפְּרַבְּהוּ נעשו באופן טבעי מוכרים כקהילה ייחודית או סַמְפְּרַדָאיַה. מאותגרים, ככאלה, לבסס את נכסי צאן הברזל שלהם, נענה בַּלַדֵוַה וידְיָאבְּהֻוּשּׁנַּה בהצלחה ביצירת התעמקות גַוּדִּיַה-וַיְשְׁנַּוית על הַוֵּדָאנְתַה-סֻוּתְרַה, גוֹוינְדַה-בְּהָאשְׁיַה. כך היתה הכרה רשמית של הַגַּוּדִּיַה-סַמְפְּרַדָאיַה כנבדלת מן האחרות מוקדם במאה השמונה-עשרה.

חרף זאת, היה לַגַּוּדִּיַה-סַמְפְּרַדָאיַה מעמד מיוחד, ואיננו יכולים להסתכל עליה פשוט כעל סַמְפְּרַדָאיַה חדשה, הנוטלת את מקומה בינות לרבות אחרות. ברם, הגודיה-סַמְפְּרַדָאיַה, מובנת כהלכה, צריכה להיות מוכרת כהשלמה מאוחדת ומיצוי של ארבע הַסַּמְפְּרַדָאיוֹת המוקדמות יותר של קַלי-יוּגַה. כזו היא ההבנה שהציע לנו בתפיסתו - ובהתגלותו - של שְׂרִילַה בְּהַקְתיוינוֹדַה טְהָאקוּרַה, שתועדה על ידו בכתב-החזון שְׂרִי נַוַדְוִיפַּה-דְהָאמַמָאהָאתְמִיַה של 1890. שם בְּהַקְתיוינוֹדַה טְהָאקוּרַה נותן תיאור מפורט - כעד-ראייה - של שְׂרִילַה גִ'יוַה גוֹסְוָאמִי מבצע (מיד אחרי עזיבתו של הריבון צַ'יְתַנְיַה) נַוַדְוִיפַּפַּריקְרַמָא תחת הדרכתו של פְּרַבְּהוּ ניתְיָאנַנְדַה. במהלך יציאתם המשותפת, ניתְיָאנַנְדַה פְּרַבְּהוּ מתייחס לשרי גִ'יוַה כיצד כל אחד מארבעת המייסדים-אָאצָ'ארְיוֹת של קַלי-יוּגַה, בעודם ובעצמם עולים-לרגל לְגַ'גַנְנָאתְהַה פּוּרִי או נַוַדְוִיפַּה, מורעפים בהתגלות סודית לגבי המהלך העתידי של הַיּוּגַה-אַוַתָארַה. קושר אותם בסודיות, הריבון צַ'יְתַנְיַה מרומם ונותן לכל אחד מהם השראה לעבוד על מנת להכין את הדרך להופעתו בעתיד לבוא. לדוגמא, הריבון מופיע בחלום לְמַדְהְוָאצָ'ארְיַה ואומר לו (נ.ד.מ 68):

כל אחד יודע שאתה משרתי הנצחי. כשאופיע בְּנַוַדְוִיפַּה, אקבל את הסמפרדאיה שלך. עתה, לך לכל מקום ועקור מן השורש את כל הכתבים הכוזבים של המאיאואדים. גלה את התהילות שבסגידה לצלם האל. מאוחר יותר, אני אפיץ את מדרשיך הטהורים.

כשהריבון צַ'יְתַנְיַה מתגלה לְנימְבָּאדיתְיַה (או נימְבָּארְקַה), הריבון מסגיר כיצד בעתיד הוא יסיר את הלוט מעל מדרש מוגמר אשר יכלול, ישטח, יאחד וישלים את המדרשים של כל אחד מארבעת המייסדים-אָאצָ'ארְיוֹת (נ.ד.מ 73):

מאוחר יותר, כשאתחיל את תנועת הַסַּנְֹקִירְתַנַה, אני בעצמי אזמין ואסביר את המהות של ארבע הפילוסופיות הַוַּיְשְׁנַּויוֹת. ממדהוה אקבל שני פריטים חשובים: תבוסתו המוחלטת לפילוסופיית המאיאואדה, ושירותו לצלם האל של קְרּישְׁנַּה, בקבלו כישות רוחנית נצחית. מִרָּאמָאנוּגַ'ה אני אקבל שני מדרשים גדולים: מושג הַבְּהַקְתי שאינו מזוהם על ידי קַרְמַה וּגְ'נָֿֿאנַה, ושירות לדבקים. ממדרשיו של וישְׁנּוּסְוָאמִי אקבל שני אלמנטים עיקריים: רגש התלות הבלעדית בִּקְרּישְׁנַּה, ונתיב רָאגַה-בְּהַקְתי. וממך אקבל שני עקרונות מצויינים: הנחיצות בקבלת מקלט בְּרָאדְהָא, וההערכה הגבוהה לאהבת הַגּוֹפִּיוֹת לִקְרּישְׁנַּה.

לחתום זאת, ההתגלות של הריבון צ'יתניה היא בעצמה הפרק המסכם של ארבע הַסַּמְפְּרַדָאיוֹת. פרק מסכם זה נושא בגאון התחלה חדשה, כְּשֶׁמַּהָאפְּרַבְּהוּ המקור להתגלות אצילת-נפש באופן חסר-תקדים, עם ששת הַגּוֹסְוָאמִים כמקבלים ראשונים ונשאים של התגלות זו, וּשְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפּׁאדַה כָּאָאצָ'ארְיַה אשר ביסס ופיתח קהילה כלל-עולמית של דבקים בִּקְרּישְׁנַּה, אשר קידשו קהילה זו בתור "החברה הבינלאומית לתודעת קְרּישְׁנַּה", נתנו לה דחיפה משנולדה בכוח-החיים של הידע המעשי, וביססו את המקדש שבחזית כמפקדה העולמית בְּאַנְתַרְדְוִיפַּה, שְׂוֵתַדְוִיפַּה שירדה עלי-אדמות, ממנה החברה נושאת את ההתגלות של שְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה לעולם, ושל העולם בחזרה אליו.

הידע המעשי של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה. זה ממזלנו הטוב שֶׁשְּׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה היה פתוח למדי לשתף איתנו איך זכה בידע המעשי וכיצד הדבר איפשר לו למלא את רצון המורה הרוחני ולבסס את התנועה של הריבון צַ'יְתַנְיַה כיוזמה עולמית. שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה העניק לנו גילוי אחד ב-1968 במקדש בלוס אנג'לס, על רקע יום עזיבתו של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה. כשהוא מסתכל על שורות הפנים האמריקניות הצעירות המורמות לעברו, תהה שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה בקול:

נולדתי במשפחה אחרת; גוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלי נולד במשפחה שונה. מי ידע שאבוא תחת הגנתו? מי ידע שאבוא לאמריקה? מי ידע שאתם נערים אמריקנים תבואו אלי? כל אלה סידור של קְרּישְׁנַּה. איננו מסוגלים להבין כיצד דברים מתרחשים.

אמנם אז, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ממשיך לתאר כיצד נוכחותו באותו יום בלוס אנג'לס ביקרה אותו.

ב-1936 - היום הוא התשעה בדצמבר, 1968 - זה אומר לפני שלושים-ושתיים שנים, בבומביי, אז הייתי עושה עסקים: לפתע - אולי בתאריך הזה, לעתים בין התשעה או העשרה לדצמבר (באותו הזמן, גורו מהאראג'ה לא היה בקו הבריאות, והוא שהה בְּגַ'גַנְנָאתְהַה פּוּרִי, על חוף הים) - אז, כתבתי לו מכתב: "אדוני היקר, תלמידיך האחרים - בְּרַהְמָאצָ'ארִי, סַנְנְיָאסִי - הם מעניקים לך שירות ישיר. אמנם אני איש משפחה: אינני יכול לחיות איתך, גם לא לשרת אותך בצורה חביבה. אז אינני יודע. כיצד אוכל לשרת אותך?" פשוט רעיון: חשבתי לשרת אותו, "איך אוכל לשרת אותו ברצינות?"

הזרע ממנו כל השאר גדל היה "פשוט רעיון". חסר-סיפוק בעיסוקו, מרגיש נכה ממחויבויותיו בָּאָאשְׂרַמַה, בלהט ("בן רגע") כתב פרבהופאדה לְגוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלו בתחינה, קריאה הבאה מן הלב. הוא חש עצמו נעול במצב שגרם לשירות ראוי לשמו להיות בלתי-אפשרי, ועם זאת עדיין הרצון לעשותו היה שם. אז הוא התוודה על רצונו ותסכולו בפני מורו הרוחני.

פרבהופאדה ממשיך:

אז התגובה תוארכה ל-13 בדצמבר, 1936. במכתב זה הוא כתב, "כה וכה היקר, אני שמח מאוד לקבל את מכתבך. אני חושב שעליך לנסות לדחוף את התנועה שלנו באנגלית." זו הייתה כתיבתו. "וזה יעשה לך טוב ולאנשים אשר יעזרו לך." זו היתה הוראתו. אז ב-1936, בשלושים-ואחד בדצמבר - זה אומר רק אחר כתיבת מכתב זה שבועיים אחרי עזיבתו - הוא נפטר. אמנם אני לקחתי את הוראתו של מורי הרוחני מאוד ברצינות, אך לא חשבתי שאצטרך לעשות כך וכך. באותו הזמן הייתי איש משפחה. קל וחומר סידור זה של קְרּישְׁנַּה. אם ננסה בקפדנות לשרת את המורה הרוחני, הוראתו, אז קְרּישְׁנַּה ייתן לנו את כל הנחוץ. זה הסוד. על אף שלא היתה אפשרות - לא חשבתי אחרת.

מפתיעה, לא-צפויה, לא-מתאימה, לגמרי לא סבירה הייתה ההוראה. "דחוף קדימה את תנועתנו באנגלית": זה היה, למעשה, השיא שאליו הגיעה ההזמנה וההסברה של הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה. פירושה: לך למערב - לאירופה, לאמריקה. היתה זו הוראה ידועה היטב, שכבר הושמה לפני מנהיגים רבים, סַנְנְיָאסִים וּבְרַהְמָאצָ'ארִים, בַּגַּוּדִּיַה מַטְהַה. ברם עתה הנמען היה איש משפחה שעושה עסקים בבומביי, סבוך בענייני בית ומסחר, מסייע למקדש עד כמה שיכול. הוא היה, כפי שנאמר כיום, "חבר אסיפה". פרבהופאדה מתוודה שלא יכול היה לחזות נסיבות מוצקות כלשהן בהן יכול זאת להיות למציאות. ("לא חשבתי שיהיה עלי לעשות דבר כזה וכזה," "על אף שלא היתה אפשרות - מעולם לא הודיתי -"). אף על פי כן, הוא לקח זאת "מאוד ברצינות". באותה העת, היתה זו האמרה האחרונה ששמע מפי מורו הרוחני. דבר זה נתן לכך משקל רב אף יותר. (בוודאות הוא זכר שהוראה זו הדהדה בקרבה את הבקשה אשר באה בפניו בפגישתו הראשונה עם בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה, ארבע עשרה שנים אחורנית). או אז הבין שעליו לקחתה ברצינות, אף שהיה בתחילה נסער: איך וייתכן שדבר כזה יתרחש? כשם שזה יצא, קרה זאת "על פי הסידור של קְרּישְׁנַּה".

עם זאת דבר-מה נוסף עודנו נדרש. מה אם כן עומד לפני קְרּישְׁנַּה להוציא לפועל כזה סידור? הרי זאת רצינותו של התלמיד. "אם ננסה בקפדנות לשרת את המורה הרוחני, הוראתו, אז קרישנה ייתן לנו את כל הנחוץ. זהו הסוד." זה היה "הידע המעשי" של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה.

עתה פרבהופאדה הולך לומר לנו כיצד - שוב על פי סידור קְרּישְׁנַּה - הוא למד סוד זה:

על אף שלא היתה אפשרות - מעולם לא חשבתי - אמנם לקחתי זאת ברצינות מעטה כלשהי כשלמדתי ביאור מאת וישְׂוַנָאתְהַה צַ'קְרַוַרְתִי טְהָאקוּרַה על הַבְּהַגַוַד-גִיתָא. בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא ישנו הפסוק, וְיַוַסָאיָאתְמיקָאבּוּדְדְהיר אֵקֵהַה קוּרוּ-נַנְדַנַה. בהקשר לפסוק זה, וישְׂוַנָאתְהַה צַ'קְרַוַרְתִי טְהָאקוּרַה נותן את ביאורו שעלינו לקחת את המילים של המורה הרוחני כחיים והנשמה שלנו. עלינו לנסות להוציא לפועל את ההוראה, זו המסויימת של המורה הרוחני, באופן איתן, ללא דאגה לרווח האישי או הפסד.

הנה מקור השראה המיידי של פְּרַבְּהוּפָּאדַה: התובנה שהוא קיבל מקריאה בביאור של וישְׂוַנָאתְהַה צַ'קְרַוַרְתִי טְהָאקוּרַה לִבְהַגַוַד-גִיתָא 2.41. היה זה המפתח עבור הוראת מורו הרוחני. היה זה ליסוד חייו והישגיו, "הסוד היחיד" להצלחתו. שוב ושוב, פרבהופאדה באופן ישיר ועקיף מתייחס לרגע משמעותי זה של חייו, כאשר נפתחה דרכו לתובנה לקחת את ההתחייבות הכוללת, שכל אשר יבוא, יעשה הוא את הוראתו של המורה הרוחני לחייו ונשמתו. בזכות התחייבות זאת לבדה, קְרּישְׁנַּה הביא אותו לאמריקה ונתן לו הצלחה:

אז ניסיתי מעט ברוח זו. הרי נתן לי כל הדרוש לשרתו. דברים באו לשלב זה, שבגילי המתקדם באתי למדינתכם, ואף אתם לוקחים תנועה זו ברצינות, מנסים להבינה. יש לנו מספר לא מבוטל של ספרים עתה. מכאן שיש לתנועה קורטוב של אחיזת רגל.

עתה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מבקש מתלמידיו שלו לפעול על פי אותה ההתחייבות להוראתו שהציג מפי גוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלו:

אז לכבוד אירוע עזיבתו של מורי הרוחני, כפי שאני מנסה לעשות את רצונו, באופן דומן, אני אבקש מכם לבצע את אותה ההוראה דרך רצוני. אני איש זקן, ויכול לעבור מן העולם בכל רגע. זו דרכו של הטבע. איש איננו יכול לעצור זאת. אז אין זה מדהים ביותר, אמנם בקשתי לכם ביום בעל-משמעות זה של עזיבת גוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלי, שלפחות עד מידה מסויימת הבנתם את התמצית של תנועת תודעת קְרּישְׁנַּה. עליכם לנסות לדחפה קדימה. (9 בדצמבר 1968 - הרצאת מועד יום העזיבה, בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי - לוס אנג'לס)

"לעשות את רצונו" הינו משחק מילים. הביטוי פירושו, כמובן, לשאת את ההוראה של מישהו, אמנם זה גם המונח החוקי הרשמי להתייחס לתהליך בו נכסיו של אדם נעשים לאלו של יורשו. על פי התחייבותו לעשות את רצונו של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי, ירש שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ממנו את האון המסוים על מנת להפיץ תודעת קְרּישְׁנַּה. על רקע זה שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה עתה עושה את רצונו: "אני גם אבקש מכם לבצע את אותה הוראה בדיוק דרך רצוני. אני איש זקן." על פי רצונו, פְּרַבְּהוּפָּאדַה עשה אותנו ליורשיו. הוא מעניק, כמורשתו, את ההוראות, שאם תתקבלנה, תיקחנה אותנו אל אותו האון המסוים לגאול אנשים דרך כפות רגלי הלוטוס של קְרּישְׁנַּה.

"אני גם אבקש מכם לבצע את אותה ההוראה דרך רצוני:" רגע זה יוצא דופן; בו מועבר האון הרוחני, על פיו יכולים כולנו להעשות מועצמים כמו שֶׁשְּׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה היה בעצמו. אז אומר לנו שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מהי "אותה הוראה בדיוק":

... לפחות עד מידה מסויימת הבנתם את תמצית התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה. עליכם לנסות לדחוף אותה קדימה. אנשים סובלים ממחסור בתודעה זו. כפי שאנו מתפללים באופן יומיומי אודות הדבקים:

וָאנְֿצְ'הָא-קַלְפַּתַרוּבְּהְיַשׂ צַ'ה קְרּיפָּא-סינְדְהוּבְּהְיַה אֵוַה צַ'ה

פַּתיתָאנָאםּ פָּאוַנֵבְּהְיוֹ וַיְשְׁנַּוֵבְּהְיוֹ נַמוֹ נַמַהּ

וישנוה, או דבק של הריבון, חייו מוקדשים לתועלת האנשים. אתם יודעים - רובכם שייכים לקהילה הנוצרית - איך ישוע, הוא אמר שלמען פעילויותיכם החטאות הוא הקריב את עצמו. כזו היא החלטיות של דבק של הריבון. להם לא איכפת מנוחות חומרית. מפני שהם אוהבים את קְרּישְׁנַּה או אלוהים, לפיכך הם אוהבים את כל ישויות החיים כיוון שכל ישויות החיים הן ביחסים עם קְרּישְׁנַּה. אז באופן דומה עליכם ללמוד. תנועה זו לתודעת קְרּישְׁנַּה פירושה להיעשות וַיְשְׁנַּוַה ולהרגיש עבור האנושות הסובלת.

ההוראה שהוא קיבל באופן הזה "לדחוף את התנועה באנגלית" כעת מתגלגלת חזרה אלינו בצורה הזו "היעשו וַיְשְׁנַּוים והרגישו למען האנושות הסובלת." שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה לקח זאת לליבו, כפי שמורה השיר:

גוּרוּ-מוּקְהַה-פַּדְמַה-וָאקְיַה, צ'יתְתֵתֵה קַרִיָא אַיְקְיַה,

אָארַה נָא קַריהַה מַנֵא אָאשָׂא

"עשה את המילים מפי הלוטוס של שרי גוּרוּדֵוַה לאחד עם ליבך; שאף לא לדבר מֶעֶבֶר."

ההישג של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה הוא הוכחה לאון שבהוראות אלה. אחרים רבים קיבלו את אותה ההוראה מִבְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה, אמנם במאורע, ההדגמה של וְיַוַסָאיָאתְמיקָא-בּוּדְדְהי הייתה שלו לבדו.

מכאן, ייסד פְּרַבְּהוּפָּאדַה ארגון חדש אשר, כשלם ובכל חלקיו, יגלם וִיפַתֵּחַ תובנה זו - אשר מממשת עצמה כמחויבות שאינה סוטה ובלתי-נדלית לְשַׁלֵּחַ אהבת אלוהים לאנושות הסובלת בכל מקום.

האנושות הסובלת. החיבור המיידי לסבל אנושי - שכל כך נוכח בירושתו של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה מִבְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה - נובע ממנו צורך טבעי: לקבץ ולרתום את כל המשאבים יחדיו - חומריים, אישיים, פיננסיים, תשתיות, ארגון - על מנת להקל כמה שיותר בזמן הקצר ביותר. החידוש של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה היה ליצור מוסד מתואם, מאוחד שיכול להוציא זאת לפועל. מששירותם אשר תרמו הדבקים היה מסודר רציונאלית ומתואם, אונו היעיל, כך מגובש ומרוכז, הכפיל עצמו שבעתיים.

המוסד אשר יכול לפעול על מחויבות זו בכוח מאוחד על פני פרקים רחבים של חלל וזמן זקוק לצורה ייחודית. שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי גוֹסְוָאמִי לפיכך קרא לארגון בו הסמכות העליונה תשכון לא באדם שהינו אָאצָ'ארְיַה שולטת יחידה אלא במטה של מנהלים, לו קרא "ועד הגוף המנהל." במהלך העניינים, כשלה הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה בהבנתה את מבנה זה, וכך, אמר פְּרַבְּהוּפָּאדַה, נעשתה "חסרת שימוש."

ועד של מנהלים. ועד של מנהלים הוא מוסד מערבי מודרני לניהול משותף ופיקוח מלמעלה. שרילה פרבהופאדה שם במקומו את היסודות התקניים, המוכרים על פי רוב של מוסד כזה: הפגישה השנתית הכללית, החלטות המאומצות על פי רוב בהצבעת החברים, הליכה בעקבות כללים של הליך פרלמנטרי רשמי (כמופיעים בספר של רוברט ברוק), הפיתרונות המאומצים נרשמים על ידי המזכיר/ה, וכו'.

"הָאָאצָ'ארְיַה השלטת היחידה" מדגים סוג של ארגון ישן, בסיסי יותר, ואף טבעי באופן אינסטינקטיבי. הוא הפך, כמובן, לסדר תקני בתרבות ההודית, והתפתח באופן מקורי מתוך, נאמר, סַנְנְיָאסִי ותלמידיו הַבְּרַהְמָאצָ'ארִים.

כאשר לאורך זמן מוסדות גדלים סביב מורה או מנהיג חזק, כריזמטי, התוצאה של הצבירה ההדרגתית של עוקבים, אדמה, מקדשים, בתים, ותורמים עשירים, היא שהאדם בראשה צריך להיות מתקדם מבחינה רוחנית על מנת לא ליפול קורבן לפיתויי העוצמה, התהילה ודומיהן. באותו הזמן, מראית העין שבשליטה ובהנאה נכסים מעין אלה עלולה למשוך בדיוק את הטיפוס מן הסוג הלא נכון - אשר מן ההכרח מעמיד חזות של שוויון נפש לדברים אלו. במקרים אלה, צביעות, מציאת פגמים, בוגדנות, מגעים עקלקלים, וכו', עשויים להוות לריקבון פנימי, ואילו מוסדות לנטייה להתפרקותם.

היתרון של ועד מנהל הוא שהכוח מפוזר יותר, ואילו החברים פועלים על מנת לבדוק ולאזן האחד את השני. אף מעצם מהותו המוסד יציב יותר: אם ברגע מסויים אין מנהיג כריזמטי בולט יחיד מחד, ממשיך המוסד בדרכו. מאידך, הקיום של שניים או יותר מנהיגים מוכשרים לעילא יכול אף הוא לבוא לידי ביטוי בניחותא. עם ועד מנהל נעשים הם לנכס - והשמחה גדלה עם כל אחד מהם. אמנם אם ישנו ראש בודד, שניים או יותר מנהיגים מוכשרים ביותר יהיו מלבד אחד חסרי-מעש או לא-מוגשמים, מצב הנוטה להוליד שסעים.

כך ועד מנהל הינו יציב יותר, חזק ואיתן מֶאָאצָ'ארְיַה בודדת. אמנם מה אם ישנו מספר של אָאצָ'ארְיוֹת מועצמים באופן יוצא דופן - הבה נקרא להם "קורנים-מעצמם" - בועד זה? האם הם יגרמו לדברים להתפרק? לא: אם הם באמת מרוממים בתודעת קְרּישְׁנַּה, אז יהיו הם בטוחים כמופת לעקרון השירות בשיתוף-הפעולה בכפות רגלי הלוטוס של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ויעשו את הועד המנהל אף חזק יותר.

האתגר המרכזי שלנו

שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ביסס מבנה כזה עבור איסְקּוֹן, ששם את ועד הגוף המנהל במקומו ב-1970 ופיקח על פיתוחו ושטף עבודתו ההדרגתי. מציין שהוא רצה שיהיו "מאות ואלפים של מורים רוחניים" בתוך איסקון, הוא רמז שמערכת היחסים גוּרו-תלמיד תונצח בתוך המוסד המאוחד תחת הדרכת הג'י. בּי. סי. בתוך ארגון כזה, גורו רבים יוכלו לפעול בכוח מתוזמר, יחדיו עם מנהיגים אחרים ומנהלים בהסכמה שבין-עמיתים.

מאות ואלפים של מורים רוחניים. בניו יורק, 17 באוגוסט 1966, בזמן שדיבר על בהגוד-גיתא 4.38-34, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה אמר:

מכאן אין מניעה לאיש, שהוא איננו יכול להיות המורה הרוחני. כל אחד יכול להיעשות מורה רוחני, בהנחה והוא יודע את המדע של קְרּישְׁנַּה... אז זהו המדע של קרישנה, בְּהַגַוַד-גִיתָא זו. אם מישהו יודע באופן מושלם, אז הוא הופך למורה הרוחני... אם כן דורשים אנחנו מאות ואלפים של מורים רוחניים אשר הבינו את מדע קְרּישְׁנַּה זה. יזמינו ויסבירו הם בכל העולם... לפיכך יצרנו חברה זאת ואנו מזמינים את כל הנשמות הכנות לקחת בה חלק ולהיות למורה רוחני, ולהזמין ולהסביר מדע זה בכל רחבי העולם. (15 באוגוסט, 1966 - הרצאה ב.ג. 4.38-34 - ניו יורק)

שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה פירט את ציפייתו לפני תוּשְׁטַה-קְרּישְׁנַּה (ו.ב: התכתבות, 2 בדצ', 1975):

מצופה שכל תלמיד יהיה אָאצָ'ארְיַה. אָאצָ'ארְיַה פירושו מי שיודע את מסקנות כללי הכתובים ועוקב אחריהם מעשית בחייו, ומסבירם לתלמידיו... הישארו מאומנים היטב וביסודיות ואז אתם תהיו גוּרוּ מוסמך, ותהיו מסוגלים לקבל תלמידים על אותו עקרון. אמנם כעקרון זה המנהג שבזמן חיי מוריכם הרוחני הביאו את חניכיכם המועמדים אליו, ובהיעדרו או עזיבתו תוכלו לקבל תלמידים ללא כל הגבלה. עקרון זה חוק בשושלת המורים. אני רוצה לראות את תלמידי נעשים למורים רוחניים מוסמכים ומפיצים תודעת קְרּישְׁנַּה באופן נרחב ביותר, וזה יעשה אותי ואת קְרּישְׁנַּה שמחים מאוד ומאושרים.

שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ציין בנסיבות אלו ורבות אחרות את הצורך במספרים גדולים של גוּרוּ, ואת רצונו "שכל תלמיד" יסייע לצורך הזה. מאחר והוא רצה מאוד מתלמידיו ומעוקביו שיישארו בתוך איסְקּוֹן, הוא חזה גידול עצום בכוח רוחני וחומרי שייווצר מיעילות ומחיזוקים הדדיים של שירות בשיתוף-פעולה. בעבודה והזמנה והסברה משותפות באורח מתוזמר, מאורגן, כוחינו הפנימי והחיצוני ייעשה הרבה יותר מן הסכום של החלקים הנפרדים.

אחרי הכל, מעשינו הוא הַסַּנְֹקִירְתַנַה, לא רק קִירְתַנַה, ואילו המינוח המלא של התחילית סַםּ - שפירושה לא רק איחוד, אלא גם יסודיות, עוצמה ושלמות - קורא לתובנה.

עם זאת כל עוד פְּרַבְּהוּפָּאדַה היה נוכח כָּאָאצָ'ארְיַה היחיד וְהַדִּיקְשָׁא גוּרוּ, המבנה נשאר בהכרח בצורה עוברית, ילד שעדיין ברחם בימו, צורתו ופועלו עדיין לא מפותחים לגמרי. בזמן נוכחותו הגשמית של פְּרַבְּהוּפָּאדַה, מעצם טבע הנסיבות, הג'י. בּי. סי לא יכול היה ליטול את תפקידו המלא "כסמכות המנהלת העליונה", וּפְרַבְּהוּפָּאדַה נשאר הגורו היחיד. לפיכך היה על המוצר המוגמר של עבודתו של פְּרַבְּהוּפָּאדַה לחכות לעיתו ולהתממש.

כתוצאה מזאת, פְּרַבְּהוּפָּאדַה השאיר לנו את המשימה, לאחר עזיבתו, לפתח לפרטי פרטים את הצורה ופועליה של אִיסְקּוֹן לפיעלות יעילה בעולם. אחד הוא אתגר מרכזי לאחד את מערכת היחסים גוּרוּ-תלמיד - הנושאת דרישה משלה בחובה לצידוד עמוק ומחויבות לאדם שבגורו - על רקע חברה גדולה הדורשת, במובן מסוים, נאמנות גבוהה יותר, חובקת-כל. נאמנות זו היא הצידוד הנפוץ שלנו במייסד-אָאצָ'ארְיַה שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, נאמנות מוכחת במעשה על ידי שיתוף הפעולה שלנו האחד עם השני, בתוך מבנה שהוריש לנו, למילוי רצון-ליבו העמוק ביותר.

שיתוף הפעולה שלנו האחד עם השני. היסוד לשיתוף-הפעולה הוא אהבה. "חברה שלמה נושאת את פקודתי, לא מפני שאני אדם נעלה יותר," אמר שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה (דיון פילוסופי על ארתור שופנהאואר)

יש אהבה. אלמלא האהבה, אינך יכול לעשות כך. יש בך קורטוב אהבה מסויים אלי, לפיכך אתה נושא את פקודתי. אחרת אין זה אפשרי כלל. אף אינני יכול. אתם זרים, אתם אמריקנים; באתי מארץ אחרת. אין לי חשבון בנק. אינני יכול גם לפקוד עליכם: "עליכם לעשות זאת, או שאנזוף בכם." כיוון שישנה אהבה. חיבור זה בא מאהבה. יכולתי גם להיעשות אמיץ דיו לנזוף בכם, אמנם גם אתם, בכך מצב אתם נושאים את הוראתי הודות לעקרון הבסיסי והוא אהבה. הפילוסופיה שלנו כולה היא אהבה.

ב-23 במאי, 1977, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה העיד בהצהרה גלויה-לכל על המבחן לאהבה שלנו.

כך הוקלט ע"י תַמָאלַה קְרּישְׁנַּה גוֹסְוָאמִי:

שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה הדגיש, "אהבתכם אלי תיבחן בכיצד לאחר עזיבתי תנהלו מוסד זה. יש לנו זוהר לצידנו ואנשים קל-וחומר מרגישים את משקלנו. כך דבר זה צריך להישאר. לא כדוגמת הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה. לאחר עזיבתו של גוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלי כל כך הרבה אָאצָ'ארְיוֹת באו."

בְּהַקְתי צָ'ארוּ סְוָאמִי היה נוכח בשעה שֶׁשְּׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה נתן הצהרה זאת. הוא נזכר:

כאשר שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה היה בִּוְרּינְדָאוַן בימיו האחרונים, תַמָאל קְרּישְׁנַּה מַהָארָאגַ'ה נהג לקרוא את המכתבים שדבקים כתבו לִשְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, ואילו חסדו השמיימי היה מכתיב את תגובותיו, ולעתים אף נהג להעיר הערות. פעם אחת דבק אחד כתב כיצד הוא רצה להציע את אריכות ימיו לִשְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה כך שיוכל להמשיך להיות איתנו על כוכב-לכת זה. היה זה מכתב נוגע מאוד ללב, ספוג ברגשות. עם זאת, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה הגיב בדרך בלתי-צפויה והעיר שאהבתנו האמיתית אליו תיראה בדרך בה נשתף פעולה אחד עם השני להמשך משימתו. תקרית זו השאירה חותם עמוק בלבי, והייתי מודע לזאת שהדרך הטובה ביותר להראות את אהבתי לִשְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה היא דרך שיתוף הפעולה שלי עם דבקי אִיסְקּוֹן אשר משרתים את חסדו השמיימי בכנות כה רבה להמשך משימתו.

בימיו האחרונים, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ביקש מאיתנו הוכחה נטועה ומשכנעת יותר לאהבה מאשר ביטויים נוגעים ללב, כנים ככל שיהיו. זאת, הוא אמר, ישכנע אותו: שיתוף הפעולה שלנו אחד עם השני לקדם את משימתו לאחר עזיבתו.

רף זה שהעמיד שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה - פעולות המסגירות הרבה יותר מאשר מילים נועזות - קל וחומר מבטא את מהות הַוָּאנִּי-סֵוָא - על פיו אנו משיגים ושומרים על התרועועתנו עם שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה.

יתרה מכך, השיתוף פעולה יחדיו להפצת תודעת קְרּישְׁנַּה אינו אלא מהות הַסַנְֹקִירְתַנַה. שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה הסביר זאת בנפלאוּת:

מהות הפסוק הוא שֶׁאַף הריבון צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ - הריהו בעצמו אלוהים, קְרּישְׁנַּה - חש, לבדו, בלתי-מסוגל לבצע מטלה זו. הוא חש. אז זה הוא המצב. אתם משתפים פעולה ביניכם; לפיכך אני מקבל את הקרדיט. אחרת מה יכולתי לבד לעשות? אֵקָאקִי אָמָארַה נָאהי פָּאיַה בּוֹלוֹ. צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ עצמו רצה בשיתוף הפעולה שלנו. הוא אלוהים, קְרּישְׁנַּה. ולפיכך שיתוף הפעולה הוא דרך מאוד חשוב. איש לא רשאי לחשוב "יש לי יכולת כה גדולה. אני יכול לעשות." לא. זה פשוט בשיתוף הפעולה שאנו יכולים לעשות דבר מאוד גדול. "מאוחדים אנו עומדים; מפולגים אנו ניפול." זו ה.... אז היו חזקים בלדחוף קדימה את תודעת קְרּישְׁנַּה, וּקְרּישְׁנַּה יעזור. הוא החזק ביותר. עדיין, עלינו להיות משולבים יחדיו. סַנְֹקִירְתַנַה. סַנְֹקִירְתַנַה פירושה הרבה אנשים משולבים יחדיו מזמרים. זו סַנְֹקִירְתַנַה. אחרת קִירְתַנַה. סַנְֹקִירְתַנַה. בַּהובְּהיר מיליתְוָא קִירְתַיַתִיתי סַנְֹקִירְתַנַם. בַּהוּ: בַּהוּ פירושו רבים, הרבה משולבים יחדיו. זו המשימה של צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ, משולבים יחדיו.

אחרי ששני מנהיגים רבי השפעה עזבו את אִיסְקּוֹן, נתן שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה עצה זו לְבַבְּהְרוּ דָאסַה ב-9 בדצמבר, 1973. מי ייתן ותישאר בליבנו לעד:

עתה, בנינו בחסדו של קרישנה משהו משמעותי בצורת איסקון זו ואנו כולנו משפחה אחת. לעתים עלולים להתגלות חילוקי דעות ומריבות אמנם מן המוטב שנישאר. צרויות אלה תוכלנה לבוא על פתרונן האישי ברוח שיתוף הפעולה, הסובלנות והבגרות ומכאן אני מבקש מכם להישאר בחברתם של הדבקים שלנו ולעבוד יחדיו. המבחן להתקדשותנו בפועל וכנותנו לשרת את המורה הרוחני יהא ברוח שיתוף הפעולה ההדדי לדחוף קדימה את התנועה ולא ליצור סיעות וכך לסטות מן הישר. (9 בדצ' 1973 - מכתב לְבַבְּהְרוּ שנכתב מלוס אנג'לס)

גילינו שמערכת "הָאָאצָ'ארְיַה-האיזורי" לשילוב הגורו במסגרת רחבה יצרה איזורים גיאוגרפיים שהיו בפני עצמם יותר מאוחדים מֶאִיסְקּוֹן כשלם. יושרתה של איסקון הייתה בסכנה. מערכת זו ננטשה. עם עלינו ללכת קדימה הרבה יותר במימוש הארגון שֶׁשְּׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה רצה.

עלינו ללכת קדימה הרבה יותר. אנו מחכים לביסוס תרבות בְּאִיסְקּוֹן של שירות בשיתוף פעולה מחויב לִשְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה. כאשר זה מתבסס כתרבות, כל אחד מן החברים - מלמעלה עד למטה - משתתף בה באופן שווה. היא כל כך מהווה חלק ממהות הקיום בתנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה שהיא שוכנת אף בקטנה שבמחוות. ילדים יונקים אותה עם חלב אמם. היא שוכנת בכל. אנו נישאר לנצח בנוכחות שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה - ובאלו שבנוכחותם הוא שוכן.

מעניין לציין ששני זרמי ההתנגדות העיקריים לְאִיסְקּוֹן - אשר לעתים קרובות טוענים להיות כל אחד "אִיסְקּוֹן האמיתית" - נוצרו מדחייה מכוונת של רכיב אחד או השני מן השלם של פְּרַבְּהוּפָּאדַה: מעמד "הַרּיתְויק" שואף לביטול גוּרוּ ממשיים לטובת סמכות מוסדית של הג'י. בּי. סי, בעוד ההולכים בדרכו של סַנְנְיָאסִי בולט אחד או אחר מבקשים לפרק את הג'י. בּי. סי האמיתי ולסמוך על אָאצָ'ארְיַה כריזמטית, שולטת ויחידה.

דחייה מכוונת של רכיב אחד או אחר. כשם שאנו לומדים מן הַגַּוּדִּיַה מטהה, הרי זה אתגר ברור לסדר זאת כראוי. עתה כבר עומדות לפנינו קבוצות משוסעות משלנו, ועלינו להתייחס אליהן כפי שעשה זאת שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה לסיעות השארית של הַגַּוּדִּיַה מַטְהַה: עם הבנה ברורה וחותכת של סטיותיהן; בגישה נדיבה, דורשת-טוב; ובסבלנות אין-קץ.

אִיסְקּוֹן זקוקה לטפח את שני היסודות: נאמנות עזה משותפת לְאִיסְקּוֹן ולג'י. בי. סי, ואת מערכת יחסי הלימוד המלאים בין גוּרוּ כפרטים וחניכים בתוך אִיסְקּוֹן. עלינו לתפוס כיצד אין סתירה או התנגשות. עלינו להבין כיצד אלה מחזקים ותומכים האחד בשני.

יסוד מכריע בביסוס הסינתזה החיונית הזאת הוא השגת הבנה עמוקה למעמדו של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה וְשׂוֹם הבנה זו לִפְעולה - גְ'נָֿאנַה מחד וּויגְ'נָֿאנַה מאידך. כמייסד-אָאצָ'ארְיַה, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה בעצמו מסמל - ובמובן, הוא הינו - השלמות של אִיסְקּוֹן. לפיכך עליו להפוך להיעשות לנוכחות מורגשת ושולטת בחייהם של כל הדבקים, ללא תלות במי עוד עשוי היה לשמש כְּגוּרוּ הַדִּיקְשָׁׁא או הַשׂיקְשָׂא שלהם. גורו שעדיין ממומש לעינינו בעולם נוטה להיות בעל השפעה חיה יותר על עוקביו יותר מאלו שצורתם אינה נגלית עוד. מפני שֶשְּׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה כאדם אינו נגלה עוד כהוא זה, על היעדר זה של וַפּוּ לבוא לידי פיצוי בתובנה ההולכת ומעמיקה ללא-שוב של התגלותו בצורת הַוָּאנּי (כפי שהוא עצמו לימד).

הבנת מעמדו של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה. מן התקווה שמאמר זה יהיה אחד מני רבים נוספים שיבואו לטפח הבנה מעמיקה ללא-שוב של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה כמייסד-אָאצָ'ארְיַה ושירות מסור אליו ההולך וגדל לעד.

על נוכחות כזו להפוך לחלק ממרקמה של אִיסְקּוֹן, להיעשות לישועה המהותית של תרבותה, כך שנוכחותו לא תפחית אף לא כשכל אשר זכו בידיעה האישית של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה ילכו בעקבותיו מעולם זה.

נוכחותו לא תפחת. תרבות הוגדרה בידי אנתרופולוגים כסכום הכולל של התנהגות נלמדת של קבוצה אשר מועברת מדור לדור. המתנה הגדולה ביותר לדורות אשר מסוגל כל דור בְּאִיסְקּוֹן לתת היא זו שהיא שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה.

השלכות

➊ דור אחר דור יזכו לחסד המיוחד שהציע שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה. הנתיב חזרה הביתה לאלוהות שפתח יהיה לנתיב-מסע הנחצה עוד ויותר.
➋ במציאת מקלט מלא בִּשְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה כְּשׂיקְשָׁא-גוּרוּ בצורת הַוָּאנּי שלו, כל מורי אִיסְקּוֹן, בשלבים שונים של התקדמות, יהיו מסוגלים להעביר את מדרשו האמיתי של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, וכך להעניק הכוונה, מקלט וחסות-הגנה לכל.
➌ הנוכחות הפעילה של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה תבטיח את האחדות והשלמות של אִיסְקּוֹן.
➍ מדרשיה של אִיסְקּוֹן יישארו עקביים לאורך הזמן וחלל-המרחב.
➎ הידע המעשי של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה - המקנה לו את האון המסויים להפיץ תודעת קְרּישְׁנַּה - לא רק יישמר אלא בנוסף יתפתח.
➏ ספריו יישארו מרכזיים כנר לרגלנו, מאחר והם כוללים תובנות והוראות שעתידות להתממש ולהתפתח.
➐ עיניו של שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה תישארנה העדשות דרכן רואים כל דורות העתיד את הָאָאצָ'ארְיוֹת הקודמים.

ראשי תיבות

בּ.ג.: בְּהַגַוַד-גִיתָא
בּ.ס.: בְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא
צ'.צ'.: צַ'יְתַנְיַה-צַ'ריתָאמְרּיתַה
קְרּישְׁנַּה: קְרּישְׁנַּה, אישיות אלוה העילאי
נ.ד.מ: נַוַדְוִיפַּה-דְהָאמַה-מָאהָאתְמִיַה
שׂ.ק.צ': שְׂרִי קְרּישְׁנַּה צַ'יְתַנְיַה
שׂ.ב.ו: שְׂרִי בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה וַיְבְּהָאוַה
שׂ.פּ.ל: שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה-לִילָאמְרּיתַה
שׂ.בּ.: שְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם
ת.ק.ג: היומן של תַמָאלַה קְרּישְׁנַּה גוֹסְוָאמִי
ו.בּ.: וֵדָבֶּיְס Vedabase

ביבליוגרפיה

Back to Godhead. הגישה הייתה ב- 8 באוקטובר, 2013. http:///www.backtogodhead.in.

Bhaktisiddhānta Sarasvatī Goswami Ṭhākura. Śrī Brahma-saṁhitā. Bombay: The Bhaktivedanta Book Trust, 1991.

Bhaktivedanta Swami Prabhupāda, A.C.. Bhagavad Gītā As It Is. Los Angeles: The Bhaktivedanta Book Trust, 1989.

———. Kṛṣṇa: The Supreme Personality of Godhead. Los Angeles: The Bhaktivedanta Book Trust International, 1996.

———. Śrī Caitanya Caritāmrita of Kṛṣṇadāsa Kavirāja Gosvāmī. Botany: The Bhaktivedanta Book Trust, 1996.

———. Śrīmad Bhāgavatam. Los Angeles: The Bhaktivedanta Book Trust, 1976.

Bhaktivedanta VedaBase: The Complete Teaching of His Divine Grace A.C. Bhaktivedanta Swami Prabhupada, Founder-Acarya of the International Society for Krishna Consciousness. CD-ROM, 2003.1. Bhaktivedanta Archives.

Bhaktivinoda Ṭhākura. Śrī Navadvīpa-dhāma Māhātmya. Translated by Bhānu Swami. n.p., n.d.

Dasa, Hayagriva. The Hare Krishna Explosion. Singapore: Palace Press, 1985.

Following Srila Prabhupada: DVD 1, compiled by Yadubara Dāsa, British Columbia, Canada: ISKCON Cinema, 2006.

Goswami, Satsvarūpa dāsa. Śrīla Prabhupāda-līlāmṛta: A Biography of His Divine Grace A. C. Bhaktivedanta Swami Prabhupāda. 6 vols. Los Angeles: Bhakivedanta Book Trust, 1980-1983.

Goswami, Tamal Krishna. Servant of the Servant. Los Angeles: The Bhaktivedanta Book Trust, 1984.

———. TKG’s Diary. Dallas: Pundits Press, 1998.

Harmonist, The. Edited by Sri Srimad Bhakti Siddhanta Sarasvati Goswami Maharaj. Vols. 24-33. Calcutta: Sri Gaudiya Math, 1927- 1936. הערה: מכון מחקר בהקתיודאנתה מחזיק אוסף של גליונות מקוריים של המפייס, בעשרה עותקים. (אוסף זה היה בעבר חלק מספריית סוּנְדַרָאנַנְדַה וידְיָאוינוֹדַה.) בכרך השמיני (המכיל את פרק 32 של המפייס), נעדרים גליונות 22 ו-24. הכרך התשיעי, המכיל את פרק 33, מכיל רק ארבעה נושאים, אחד עבור נובמבר והשני לדצמבר 1936. הכרך ה-10 והסופי, המכיל את המפייס פרק 34 (1937), כולל שישה נושאים - שהתפרסמו אחרי עזיבתו של שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי טְהָאקוּרַה - החל באוגוסט וכלה בנובמבר.

Sanyal, Nisikanta. Sree Krishna Chaitanya. Vol. 1. Royapettah, Madras: Sree Gaudiya Math, 1933.

Sardella, Ferdinando. Modern Hinduism Personalism: The History, Life, and Thought of Bhaktisiddhānta Sarasvatī. New York: Oxford University Press, 2013.

Sraman, Bhakitikusum. Prabhupāda Srila Sarasvati Thākura. Māyāpur: Śrī Caitanya Maṭha, 1982.

Swami, Bhakti Vikāsa. Śrī Bhaktisiddhānta Vaibhava: The Grandeur and Glory of Śrīla Bhaktisiddhānta Sarasvatī Ṭhākura. 3 vols. Surat, India: Bhakti Vikas Trust, 2009.

מילון מונחים

אבטיפוס: דגם ראשון או טיפוסי של דבר-מה, ממנו צורות אחרות מועתקות או מפותחות.

אָלֵגוֹרי: תיאור של נושא באמתלה של אחר או דמיון המוצע ביניהם; סיפור, שיר או תמונה שיכולה להתפרש ולחשוף משמעות סמויה, באופן כללי לרוב מוסר-השכל; סמל.

אֶקְלֶזְיוֹלוֹגְיָה: תיאולוגיה בהקשר של טבע ומבנה של כנסייה.

דימוי שולט: דימוי העובר כחוט השני או כורך סביבו יצירה ספרותית שלמה.

מוֹרְפוֹלוֹגְיָה: צורה, ארגון, סידור, או מבנה חיצוני.

נִיהִילִיזְם: אופן קיצוני של ספקנות, המערב את הטלת הספק בכל הקיים.

פָּרָדִיגְמָטי: משרת בתור תבנית; דוּגְמָא או מוֹפֵת.

קמאי: קיים מתחילת הימים.

קַרְטוֹגְרָפְיָה: המדע או המלאכה של ציור מפות.

רטורית: מבוטאת בהלך-רוח שמטרתו לשכנע או להרשים.

שסע: פיצול או חלוקה בין שתי חטיבות או פלגים מנוגדים בחריפות זה לזה, כתוצאה של חילוקי דעות או אמונה.

הערות שוליים

מראי מקום

• BG 2.41
  
• BG 18.78
  
• CC Adi 1.46
  
• CC Adi 1.51
  
• CC Adi 7.23
  
• CC Adi 7.37
  
• CC Adi 10.84
  
• CC Adi 12.8
  
• CC Adi 16.1
  
• CC Madhya 10.23
  
• CC Madhya 10.113
  
• CC Madhya 19.1
  
• CC Madhya 19.156
  
• CC Madhya 23.105
  
• KB 46 (1996+)
  
• SB 1.4.1
  
• SB 4.28.47
  
• SB 4.28.51
  
• SB 6.8.32-33
  
• SB 9.9.45
  
• SB 10.2.31
  
• 1969 Back to Godhead Number 23
  
• 1969 Back to Godhead Number 25
  
• 1969 Back to Godhead Number 26
  
• 1969 Back to Godhead Number 27
  
• 1970 Back to Godhead Number 36
  
• Philosophy Discussion on Arthur Schopenhauer
  

• 660815 - Lecture BG 04.34-38 - New York
  
• 680317 - Lecture BG 07.01 - San Francisco
  
• 681009 - Lecture - Seattle
  
• 681209 - Lecture Festival Disappearance Day, Bhaktisiddhanta Sarasvati - Los Angeles
  
• 721127 - Lecture BG 02.23 - Hyderabad
  
• 730822 - Lecture Festival Appearance Day, Sri Vyasa-puja - London
  
• 731213 - Lecture Festival Disappearance Day, Bhaktisiddhanta Sarasvati - Los Angeles
  
• 750221 - Lecture SB 01.01.01 - Caracas
  
• 690110 - Bhajan and Purport to Gaura Pahu - Los Angeles
  

• 760316 - Conversation - Mayapur
  
• 770113 - Conversation - Allahabad
  

• 651108 - Letter to Teertha Maharaj written from New York)
  
• 660204 - Letter to Teertha Maharaj written from New York
  
• 660623 - Letter to Mangalaniloy Brahmacari written from New York
  
• 660716 - Letter to Mangalaniloy Brahmacari written from New York
  
• 670314 - Letter to Brahmananda written from San Francisco
  
• 680111 - Letter to Rayarama written from Los Angeles
  
• 680201 - Letter to HareKrishna Aggarwal written from Los Angeles
  
• 690523 - Letter to Gaudiya Mission written from New Vrindaban, USA
  
• 690526 - Letter to Brahmananda written from New Vrindaban, USA
  
• 710528 - Letter to Govinda dasi written from Calcutta
  
• 721214 - Letter to Tusta Krsna written from Ahmedabad
  
• 731018 - Letter to Kirtanananda written from Bombay
  
• 731209 - Letter to Babhru written from Los Angeles
  
• 741113 - Letter to Deoji Punja written from Bombay
  
• 741229 - Letter to Mr. Punja written from Bombay
  
• 751202 - Letter to Tusta Krsna written from Delhi
  

PDF של הספר המקורי

לחץ עבור הורדה כ-PDF באנגלית