HE/BG 3.22

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 22

न मे पार्थास्ति कर्तव्यं त्रिषु लोकेषु किञ्चन ।
नानवाप्तमवाप्तव्यं वर्त एव च कर्मणि ॥२२॥
נַה מֵא פָּארְתְהָאסְתי קַרְתַוְיַםּ תְרישׁוּ לוֹקֵשׁוּ קינ֪צַ׳נַה
נָאנַוָאפְּתַם אַוָאפְּתַוְיַםּ וַרְתַה אֵוַה צַ׳ה קַרְמַנּי

מילה אחרי מילה

נַה—לא; מֵא—לי; פָּארְתְהַה—הו בן פְּרּיתְהָא; אַסְתי—יש; קַרְתַוְיַם—חובה מוטלת; תְרישׁוּ—בשלוש; לוֹקֵשׁוּ—בעולמות; קינְֿצַ׳נַה—כלשהי; נַה—לא; אַנַוָאפְּתַם—רצוי; אַוָאפְּתַוְיַם—שיש להשיגו; וַרְתֵא—אני עוסק; אֵוַה—אכן; צַ׳ה—גם; קַרְמַנּי—בחובה המוטלת.

תרגום

הו בן פְּרּיתְהָא, בשלוש מערכות הכוכבים כולן אין מלאכה שמוטלת עלי. איני חסר דבר, גם איני זקוק למאומה – אף על פי כן, הריני ממלא אחר חובות הכתובים.

התעמקות

אישיות אלוה העילאי מתואר בספרות הוֵדית:

תַם אִישְׂוַרָאנָּאםּ פַּרַמַםּ מַהֵשְׂוַרַםּ
תַםּ דֵוַתָאנָאםּ פַּרַמםּ צַ׳ה דַיְוַתַם
פַּתיםּ פַּתִינָאםּ פַּרַמַםּ פַּרַסְתָאד
וידָאמַה דֵוַםּ בְּהוּוַנֵשַׂם אִידְּיַם
נַה תַסְיַה קָארְיַםּ קַרַנַּםּ צַ׳ה וידְיַתֵא
נַה תַת-סַמַשׂ צָ׳אבְּהְיַדְהיקַשׂ צַ׳ה דְרּישְׂיַתֵא
פַּרָאסְיַה שַׂקְתיר ויוידְהַיְוַה שְׂרֻוּיַתֵא
סְוָאבְּהָאויקִי גְ׳נָֿאנַה-בַּלַה-קְרייָא צַ׳ה

"האל העליון הוא שליט כל השליטים, וגדול מנהיגי הכוכבים. הכול כפופים לשליטתו. ישויות החיים חדורות, כל אחת, באון מסוים, שאינו אלא אונו, שהרי כשלעצמן אלה אינן עליונות. האלים-למחצה כולם סוגדים לו, והוא מנהל כל המנהלים. הוא נשגב אפוא, ונעלה מן המנהיגים והשליטים הארציים, ומהווה מושא סגידתם. אין גדול ממנו, והוא הסיבה העילאית, או סיבת כל הסיבות. גופו אינו כמו של ישות חיים רגילה; אין הבדל בין גופו לעצמו. הוא מוחלט וחושיו כולם נשגבים; כל אחד מחושיו יכול לבצע את תפקוד זולתו. מכאן שאין גדול ממנו או שווה לו. אוניו רבים לאינספור, ומעשיו מתבצעים מוּכנית, כהשתלשלות טבעית" (שְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד 6.8-7). מאחר שאישיות אלוה מלא בשפעים כולם וקיומו מהווה האמת כולה, הרי ששום חובה לא חלה עליו. כל עוד תלוי אדם בתוצאות עבודתו, חלות עליו חובות כלשהן. אולם מי שאינו זקוק לדבר בשלוש מערכות הכוכבים, פטור מכל חובה. אף על פי כן משמש קְרּישְׁנַּה בקרב בקוּרוּקְשֵׁתְרַה כמנהיג הקְשַׁתְרייות, שהרי חובת הקְשַׁתְרייַה לגונן על השרוי במצוקה. אף על פי שהוא נשגב לכללי הכתובים, הוא אינו עושה דבר שנוגד אותם.