HE/BG 8.8
פסוק 8
- अभ्यासयोगयुक्तेन चेतसा नान्यगामिना ।
- परमं पुरुषं दिव्यं याति पार्थानुचिन्तयन् ॥८॥
- אַבְּהְיָאסַה-יוֹגַה-יוּקְתֵנַה צֵ׳תַסָא נָאנְיַה-גָאמינָא
- פַּרַמַםּ פּוּרוּשַׁםּ דיוְיַםּ יָאתי פָּארְתְהָאנוּצ׳ינְתַיַן
מילה אחרי מילה
אַבְּהְיָאסַה-יוֹגַה—על ידי תרגול מדיטציה; יוּקְתֵנַה—מועסקים; צֵ׳תַסָא—באמצעות המֶחשָב והאינטליגנציה; נַה אַנְיַה-גָאמינָא—שאינם סוטים; פַּרַמַם—העליון; פּוּרוּשַׁם—לאישיות אלוה העילאי; דיוְיַם—נשגב; יָאתי—מגיע; פָּארְתְהַה—הו בן פְּרּיתְהָא; אַנוּצ׳ינְתַיַן—הוגה תמיד.
תרגום
הו פָּארְתְהַה, מי שהוגה בי כאישיות אלוה העילאי ומֶחשָבו מועסק בזכירתי תמיד, ואינו סוטה מן הדרך, אכן יגיע אלי.
התעמקות
קְרּישְׁנַּה מדגיש בפסוק זה את החשיבות שבזכירתו. עם שמזמרים את המַהָא-מַנְתְרַה הַרֵא קְרּישְׁנַּה, נזכרים בקְרּישְׁנַּה. תרגול זימרה ושמיעה של צליליו של האל, מעסיק את האוזן, הלשון והמֶחשָב. הגות מיסטית זו קלה מאוד לביצוע ומקנה למתרגל את האל העליון.
פּוּרוּשַׁם פירושו מתענג. ישויות החיים שייכות אמנם לאונו הגבולי של האל, אלא שהן נגועות בטומאה חומרית. הן חושבות עצמן למתענגות, אף שאינן המתענג העליון. נאמר כאן בבירור שאישיות אלוה, על התגלויותיו השונות והתרחבויותיו המוחלטות כנָארָאיַנַּה, וָאסוּדֵוַה וכו', הוא המתענג העליון.
דָבֵק שמזמר הַרֵא קְרּישְׁנַּה, יכול להגות תמיד במושא סגידתו, האל העליון, באחת מדמויותיו הרבות – נָארָאיַנַּה, קְרּישְׁנַּה, רָאמַה וכו'. תרגול זה יטהר אותו, ובזכות הזמרה המתמדת הוא יתעלה בסוף חייו לממלכת אלוהים.
תרגול יוגה פירושו הגות בנשמת העל שבפנים; בדומה לכך, זמרת הַרֵא קְרּישְׁנַּה ממקדת את המֶחשָב באלוהים. המֶחשָב הפכפך מאוד, ודרוש להכריחו להגות בקְרּישְׁנַּה. דוגמה שכיחה מאוד היא דוגמת הגולם שחושב להפוך לפרפר, ובזכות הגותו הופך לפרפר. בדומה לכך, אם נהגה בקְרּישְׁנַּה תמיד, הרי שבסוף חיינו נזכה למעמד גופני כמו של קְרּישְׁנַּה.