HE/Prabhupada 0014 - דבקים הם כל כך נעלים
מתק המסירות - כלכותה, 30 בינואר, 1973
בשביל דַבֵק, קְרּישְׁנַּה נמצא בתוך כף היד של הדבקים - אַג׳יתַה ג׳יתוֹ ׳פִּי אַסָאוּ. למרות שאי אפשר לכבוש את קְרּישְׁנַּה, הוא עדיין אוהב להיכבש על ידי דַבֵק שלו. זה המצב. בדיוק כמו שהוא, בחפץ לב, שם את עצמו במצב שבו הוא נכבש על ידי אמו יַשׁוֹדָא, נכבש על ידי רָאדְהָארָאנִּי, נכבש על ידי החברים שלו. קְרִישְׁנַה נוּצַח, והצטרך לקחת את אחד החברים שלו על כתפיו.
באופן פרקטי אנחנו רואים שלפעמים המלך מחזיק ליצן כאחד מהשותפים שלו, ולפעמים הליצן מוריד מכבוד המלך, והמלך נהנה מזה. לפעמים הליצן... בדיוק כפי שיש ליצן אחד מפורסם, גוֹפָּאלַה בְּהָאן, בְּבֶנְגָל. אז יום אחד המלך שאל אותו, "גוֹפָּאלַה, מה ההבדל בינך לבין חמור?" אז מיד הוא מדד את המרחק בינו לבין המלך. הוא אמר, "רק תשעים סנטימטרים, אדוני. ההבדל הוא בסך הכל תשעים סנטימטר." אז כולם התחילו לצחוק. והמלך נהנה מהעלבון, כיוון שלפעמים זה נחוץ.
אז גם קְרּישְׁנַּה... כולם משבחים אותו בעמידה הנעלה. כולם. זה המצב של קְרּישְׁנַּה - האל העליון. וַיְקוּנְּטְהַה, שם ישנם רק שבחים. אין דברים כאלו. אבל בוְרּינְדָאוַן קרישנה מוכן לקבל עלבון מהדבקים שלו. האנשים אינם יודעים את זה, החיים בוְרּינְדָאוַן מהם. אז הדבקים הם כֹה נעלים - רָאדְהָארָאנִּי מורה, "אל תרשו לקְרִישְׁנַה לבוא לפה". קְרִישְׁנַה אינו רשאי להיכנס. הוא מחמיא לגוֹפִּיות האחרות: "בבקשה הרשו לי ללכת לשם." - לא, לא. לא קיבלנו פקודה כזאת. בעצמך אינך יכול ללכת." אז קְרּישְׁנַּה אוהב את זה.