HE/Prabhupada 0028 - בודהא הוא אלוהים



הרצאה על שְׂרִי אִישׂוֹפַּנישַׁד, מַנְטרה 1 - 3 במאי, לוֹס אנְגֵ'לֶס, 1970

גַרְגַמוּני (קורא): "זה אף לא נכון לשקול, שפשוט בהוֹפְכוֹ לצמחוני, אדם גוֹאל את עצמו מְעֲבוֹר על חוקי הטבע. גם לצמחים יש חיים. צורה אחת של חיים נועדה להזין יצור אחר, זהו חוק הטבע. מוטב שאדם לא יתגאה בעצמו בתור צמחוני קפדן. הנקודה היא לזכור את הריבון העליון. לחיות אין תודעה מפותחת כדי לזהות את הריבון, אמנם בן-אדם..."

פְּרַבְּהוּפָּאדה: זהו עיקר העניין. כפי שישנם בּוּדְהִיסְטִים, וגם הם צמחונים. לפי העקרון הבּוּדְהִיסטי... -בימינו הכל הִדַּרְדֵר מָטַה, אמנם התעמולה של בּוּדְהַה היתה לגרום לסכלים, להפסיק לפחות את מִנְהַגם להרוג חיות - אַהִימְּסָא פַּרַמוֹ דְהַרְמַה. ההופעה של בּוּדְהַה נִזכרת ב שְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם ובמראי מקום אחרים של הספרות הוֵדית - סוּרה-דְוישָׁאם. הוא בא על מנת לרמות את הזֶדים. הזדים... הוא יצר מדיניות כזו, שהם נפלו בפח. באיזו שיטה הוא הִתחכֶּם? הזֶדים, הם נגד אלוהים. הם אינם מאמינים באלוהים. אז בּוּדְהַה התבטא, "כן, אין אלוהים. אבל מה שאני אומר, אתם תעשו." - "כן, אדוני." אבל הוא אלוהים. זוהי רְמייַה - אכן - הם לא מאמינים באלוהים, אבל הם מאמינים בבוּדְהַה, וּבוּדְהַה הוא אלוהים - קֵשַׂוַה-דְהְרּיטַה-בּוּדְדְהַה-שַׂרִירַה גַ'יַה גַ'גַדִישַׂה הַרֵא.

מהו ההבדל בין זֶד לבין דַבֵק - דבֵק רואה איך קְרּישְׁנַה, קֵשַׂוַה, מַעֲרים על הזדים באוֹן שלו. הדבֵק מסוגל להבין. אבל הזֶדים, הם חושבים, "אוֹ, יש לנו מנהיג נחמד. הוא לא מאמין באלוהים." (צחוק) אתה רואה? סַמְמוֹהָאיַה סוּרַה-דְוישָׁאם (שׂ.ב. 1.3.24). המילה הסַנְסְקְריטית המדויקת נמצאת, ב שְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם. ראיתם, אלו שקראו: סַמְמוֹהָאיַה, בשביל להטריף את דעתם של ה סוּרַה-דְוישָׁאם. סוּרַה-דְוישָׁאם פירושו: אנשים שמקנאים ב וַיישְׁנַּוים - האַתֶאִיסטים, הזֶדים, הם תמיד מקנאים בדבקים. זהו חוק הטבע.

אתה רואה אבא זה. הוא הפך לאויב של בנוֹ בן החַמֵשׁ. מה הייתה אשמתו? הוא היה דבֵק. זה הכל. ילד תמים. פשוט הוא היה - אני מתכוון לומר - נמשך לזמרת המנטרה הַרֵא קְרּישְׁנַּה. האבא מצידו הפך לאויב מושבע: "הרגו את הילד." אז אם אב יכול להפוך לאויב, מה יש לספר על אחרים. אז עליכם תמיד לצפות, שברגע שתהפכו לדבקים, כל העולם יעמוד מוּלכם. זה הכל.

אבל עליכם להתמודד איתם, משום שאתם מְמוּנים כמשרתים של אלוהים. מטרתכם היא להאיר אותם. אז אינכם יכולים להפוך לאויבים שלהם... פשוט כמו נִיתְיָאנַנְדַה, הוא נפצע, ועדיין גאל את האחים גַ'גָאי ומַדְהָאי. זה צריך להיות העקרון שלכם. לעתים עלינו לרמות, לעתים להיפצע - דברים כה מרובים. האמצעי היחידי הוא המחשבה על הדרך בה אנשים נעשים מודעים לקרישנה. זו המשימה שלנו. בדרך זו או אחרת, הסכלים הללו צריכים להיעשות מודעים לקרישנה, כך או אחרת.