HE/Prabhupada 0099 - איך להיות מוכר ומזוהה על ידי קרישנה
הרצאה על ב.ג. 13.4 - בֹּמְבֵּיי, 27 בְּסֶפְּטֵמְבֶּר, 1973
אז, כפי שאנו מוצאים שיש סוגים שונים של אנשים, לַמְרוֹת כולם בְּבֹמבֵּיי, או בכל עיר, באופן דומה, כל ישויות החיים, הן לא באותה האיכות. חלקן במגע עם המידות החומריות של טוֹבוּת, חלקן במגע עם מידות הַלְּהִיטוּת, ואילו אחרות במגע עם המידות של הַבַּעֲרוּת. אז אלו שהם בְּבַעֲרוּת, זה כמו שהם נפלו למים. כאשר אש נופלת על המים, זו דועכת לגמרי. והעשב היבש, אם ניצוץ של אֶשׁ נוֹפֵל, וּמְנַצֵּל זאת העשב היבש, האש ניצתת. שוב הרי זאת אֵשׁ. באופן דומה, אלו שֶׁהֵם במידת הַטּוֹבוּת, הם יכולים בקלות לעורר את תודעת קְרּישְׁנַּה שלהם. משום שֶׁבַּבְּהַגַוַד-גִיתָא נאמר: יֵשָׁאםּ תוַ אנְתַה-גַתַםּ פָּאפָּאם.
למה אנשים לא באים למקדש הזה? כיוון הקושי הוא חלקם שקועים בְּבָעֲרוּת גסה: נַה מָאםּ דוּשְׁקְרּיתינוֹ מֻוּדְּהָאהּ פְּרַפַּדְיַנְתֵה נַרָאדְהַמָאהּ (ב.ג. 7.15) - הם לא יכולים לבוא. אלה שֶׁבְּפַשְׁטוּת עסוקים במעשי עבירה, לא יוכלו להעריך את תודעת קְרּישְׁנַּה זו. זה לא אפשרי. אבל זאת הזדמנות שניתנת לכל אחד. אנו מציעים זאת בְּחֵן, "בבקשה בואו לכאן. בבקשה..." זה העסק שלנו מטעמו של קְרּישְׁנַּה. כמו שֶׁקְּרּישְׁנַּה בא באופן אישי ללמד בְּהַגַוַד-גִיתָא ולבקש מכולם: "סַרְוַה-דְהַרְמָאן פַּריתְיַגְ'יַה מָאם אֵקַםּ שַׂרַנַּםּ וְרַגַ'ה" (ב.ג. 18.66) - העסק שלנו הוא זה.
לכן קְרּישְׁנַּה מאוד מעריך, "הוֹ, אנשים אלה עושים מטעמי. אני לא צריך ללכת לשם. הם קיבלו על עצמם את העסק שלי." אנו לא ממציאים עסקים. אנחנו פשוט מבקשים מאנשים: "בבקשה התמסרו לְקְרּישְׁנַּה"; לכן אנחנו מאוד יקרים. קְרּישְׁנַּה אומר: נַה צַ'ה תַסְמָאן מַנוּשְׁיֵשׁוּ קַשְׂצ'ין מֵה פְּרייַה-קְרּיתְתַמַהּ (ב.ג. 18.69). הַחוֹבָה שלנו היא איך להיות מוּכָּרִים וּמְזוֹהִים ע"י קְרּישְׁנַּה.
איננו עוֹסְקִין בשאלה אם אדם מוּמָר או לא לתודעת קְרּישְׁנַּה. הָעֶסֶק שלנו הוא למצוא חן, זה הכל: "אדוני היקר, בבקשה בוא הנה, הַבֶּט על הדמות של קְרּישְׁנַּה, הֲצַע נַמַסְקָארַה, קח פְּרַסָאדַה, ושוב לביתך." אבל אנשים לא מסכימים. מדוע זאת?
כעת, הָעֶסֶק הזה לא יכולים לקחת אנשים המלאים בפעילויות חֲטֵאוֹת. לכן קְרּישְׁנַּה אומר: יֵשָׁאםּ תוַ אנְתַה-גַתַםּ פָּאפָּאם - מי שֶׁחָדַל לְגַמְרֵי פעילויותיו החטאות, יֵשָׁאם תוַ אנְתַה-גַתַםּ פָּאפָּאםּ גַ'נָאנָאםּ פּוּנְּיַה-קַרְמַנָּאם. מי יכול להשתחרר מפעילויות חֵטא? - מי ששקוע תמיד בפעילויות צדיקות. אם אתה עסוק בפעילויות צדיקות תמיד, אֵיפֹה הסיכוי לביצוע מעשים חֲטֵאִים?
לכן הפעילות הצדיקה ביותר היא לזמר את הַמַּהָא-מַנְטְרַה הַרֵא קְרּישְׁנַּה. אם אתה שקוע תמיד, הַרֵא קְרּישְׁנַּה, הַרֵא קְרּישְׁנַּה, קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה, וְהַמֶּחְשָׁב שלך עסוק בתודעת קְרּישְׁנַּה, אז אין מרווח שמאפשר לדברים אחרים לבוא לַמֶּחְשָׁב. זה התהליך של תודעת קְרּישְׁנַּה. מרגע שאנו שוכחים את קְרּישְׁנַּה, מָאיָא שם, לתפוס וּמִיַד.