HE/Prabhupada 0252 - אנחנו חושבים שאנו עצמאיים
הרצאה על בּ.ג. 2.6 -- לונדון, 6 באוגוסט, 1973
אז כל האנשים החומרניים הללו, הם שוטים כאלה, טיפשים, מטומטמים, הם מגדילים את הפעילויות החומריות הללו. הם חושבים שעל ידי הגדלת הפעילויות החומריות הם יֵעָשׂוּ מאושרים. לא. זה לא אפשרי. דוּרָאשַׂיָא יֵא... והמנהיגים שלהם... אַנְדְהָא יַתְהָאנְדַהַיְר אוּפַּנִייַמָאנָאס תֵא 'פִּישַׂה-תַנְתְרְיַם אוּרוּ-דָאמְני בַּדְְדְהָאהּ (שׂ.בּ. 7.5.31). כל אחד מאיתנו קשור באופן הדוק, רגליים וידיים, ואנו חושבים שאנחנו חופשיים, עצמאיים. על ידי חוקי הטבע החומרי... עדיין, אנחנו חושבים שאנו עצמאיים. המדען מנסה להימנע מאלוהים, בעצמאות המדע. זה לא אפשרי. אנחנו תחת האחיזה של הטבע החומרי. הטבע החומרי הוא בעצם הסוכן של קְרּישְׁנַּה. מַיָאדְהְיַקְשֵׁנַּה פְּרַקְרּיתיהּ סֻוּיַתֵא סַה-צַ'רָאצַ'רַם (בּ.ג. 9.10). פְּרַקְרּיתֵאהּ קְרייַמָאנָּאני גוּנַיְר קַרְמָאנּי סַרְוַשַׂהּ (בּ.ג. 3.27). אז אנחנו תמיד בסערה כמו אַרְג'וּנַה, מה לעשות, מה לא לעשות. אמנם אם נקח עקרון זה, "עלינו לעשות למען קְרּישְׁנַּה..." אז קבל הוראה מִקְּרּישְׁנַּה וקח כיוון מנציג של קְרּישְׁנַּה ועשה זאת; לא תהיה קַרְמַה-בַּנְדְהַנַהּ. קַרְמָאנּי נירְדַהֵתי קינְתוּ צַ'ה בְּהַקְתי-בְּהָאגָ'אם (בּ.ס. 5.5.4). אחרת, אנחנו משועבדים לתגובה של כל פעולה. איננו יכולים לצאת. אז סערת-רוחות זו, "האם אלחם או לא אלחם," בא לה מָעֲנֵה "כן, עליך להילחם עבור קְרּישְׁנַּה. אז זה בסדר גמור." קָאמַה קְרּישְׁנַּה-קַרְמָארְפַּנֵא. בדיוק כמו הַנוּמָאן. הוא נלחם עבור הריבון רָאמַצַ'נְדְרַה. הוא לא נלחם למען עצמו. באופן דומה, אַרְג'וּנַה גם, דגלו הוא קַפּי-דְהַוַגַ'ה, דגלו מסומן עם הַנוּמָאן. הוא ידע זאת. אז הַנוּמָאן, לוחם דגול, נלחם עם רָאוַנַה, לא למען עניינו האישי. העניין היה איך לחלץ את סִיתָא מן הידיים של רָאוַנַּה, להרוג את כל המשפחה, להיחלץ משם ולהושיב אותה לצידו של רָאמַצַ'נְדְרַה. זאת המדיניות של הַנוּמָאן, של הדבקים. ואילו המדיניות של רָאוַנַּה היא "להרחיק את סִיתָא מאחיזתו של רָאמַה וליהנות מזה." זאת המדיניות של רָאוַנַּה. ואילו זו של הַנוּמָאן: "לחטוף את סִיתָא מידיו של רָאוַנַּה ולהושיב אותה לצידו של רָאמַה." אותה סִיתָא. סִיתָא פירושה לַקְשְׁמִי. לַקְשְׁמִי איפוא משמעותה הרכוש של נָארָאיַנַּה, הרכוש של אלוהים.
אז עלינו ללמוד מדיניות זו שכל האנשים המטריאליסטים, רָאוַנּוֹת, מנסים הם ליהנות מן הרכוש של אלוהים. אז בדרך זו או אחרת... כמובן איננו מסוגלים להילחם עם אנשים כמו רָאוַנַּה. זה... איננו כה חזקים. לפיכך קיבלנו את המדיניות של היותנו קבצנים: "אדוני, אתה אדם נחמד כל כך. בבקשה תן לנו משהו. תן לנו דבר-מה. כיוון שאתה מקלקל את חייך בהחזקת רכוש של אלוהים, אתה הולך לגיהינום. לכן בדרך זו או אחרת, אם תהיה לחבר, אתה תינצל. אתה תינצל." זאת המדיניות שלנו. אנחנו לא קבצנים. אמנם זו מדיניות. עתה אנו לא חזקים מאוד להילחם עם הַרָּאוַנּוֹת; אחרת, היינו לוקחים את כל כספם בלחימה. אבל זה לא אפשרי. איננו כה חזקים. לכן קיבלנו מדיניות זו של קבצן. תודה רבה לכם.