HE/BG 14.7: Difference between revisions

(Bhagavad-gita Compile Form edit)
 
(Vanibot #0019: LinkReviser - Revised links and redirected them to the de facto address when redirect exists)
 
Line 1: Line 1:
[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 14|H07]]
[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 14|H07]]
<div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 14| פרק ארבעה-עשר: שלוש מידות הטבע החומרי]]'''</div>
<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 14.8| BG 14.8]] '''[[HE/BG 14.8|BG 14.8]] - [[HE/BG 14.6|BG 14.6]]''' [[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 14.6| BG 14.6]]</div>
<div dir="rtl">
<div dir="rtl">
{{RandomImageLeft|Hebrew}}
<div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 14| פרק ארבע עשרה: שלוש מידות הטבע החומרי]]'''</div>
<div style="float:left" dir="rtl">[[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 14.6|ב.ג. 14.6]] '''[[HE/BG 14.6|ב.ג. 14.6]] - [[HE/BG 14.8|ב.ג. 14.8]]''' [[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 14.8|ב.ג. 14.8]]</div>
{{RandomImage|Hebrew}}


==== פסוק 7 ====
==== פסוק 7 ====
<div class="devanagari">
:रजो रागात्मकं विद्धि तृष्णासङ्गसमुद्भवम् ।
:तन्निबध्नाति कौन्तेय कर्मसङ्गेन देहिनम् ॥७॥
</div>


<div class="verse">
<div class="verse">
:''רַג׳וֹ רָאגָאתְמַקַםּ וידְדְהי תְרּישְׁנָּא-סַנְֹגַה-סַמוּדְבְּהַוַם''
:רַג׳וֹ רָאגָאתְמַקַםּ וידְדְהי תְרּישְׁנָּא-סַנְֹגַה-סַמוּדְבְּהַוַם
:''תַן ניבַּדְהְנָאתי קַוּנְתֵיַה קַרְמַה-סַנְֹגֵנַה דֵהינַם''
:תַן ניבַּדְהְנָאתי קַוּנְתֵיַה קַרְמַה-סַנְֹגֵנַה דֵהינַם
 
</div>
</div>


Line 16: Line 20:


<div class="synonyms">
<div class="synonyms">
רַגַ׳הּ—מידת הלהיטות; רָאגַה-אָתְמַקַם—מהותה היא תשוקה או מאוויים; וידְדְהי—דע; תְרּישְׁנָּא—עם כמיהה; סַנְֹגַה—מתוך התרועעות; סַמוּדְבְּהַוַם—נוצרת; תַת—היא; ניבַּדְהְנָאתי—כובלת; קַוּנְתֵיַה—הו בן קוּנְתִי; קַרְמַה-סַנְֹגֵנַה—באמצעות התרועעות עם פעילות תועלתנית; דֵהינַם—את השרוי בגוף.
''רַגַ׳הּ''—מידת הלהיטות; ''רָאגַה-אָתְמַקַם''—מהותה היא תשוקה או מאוויים; ''וידְדְהי''—דע; ''תְרּישְׁנָּא''—עם כמיהה; ''סַנְֹגַה''—מתוך התרועעות; ''סַמוּדְבְּהַוַם''—נוצרת; ''תַת''—היא; ''ניבַּדְהְנָאתי''—כובלת; ''קַוּנְתֵיַה''—הו בן קוּנְתִי; ''קַרְמַה-סַנְֹגֵנַה''—באמצעות התרועעות עם פעילות תועלתנית; ''דֵהינַם''—את השרוי בגוף.
</div>
</div>


Line 44: Line 48:




<div style="float:left" dir="rtl">[[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 14.6|ב.ג. 14.6]] '''[[HE/BG 14.6|ב.ג. 14.6]] - [[HE/BG 14.8|ב.ג. 14.8]]''' [[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 14.8|ב.ג. 14.8]]</div>
</div>
</div>
<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 14.8| BG 14.8]] '''[[HE/BG 14.8|BG 14.8]] - [[HE/BG 14.6|BG 14.6]]''' [[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 14.6| BG 14.6]]</div>
__NOTOC__
__NOTOC__
__NOEDITSECTION__
__NOEDITSECTION__

Latest revision as of 14:27, 27 June 2018

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 7

रजो रागात्मकं विद्धि तृष्णासङ्गसमुद्भवम् ।
तन्निबध्नाति कौन्तेय कर्मसङ्गेन देहिनम् ॥७॥
רַג׳וֹ רָאגָאתְמַקַםּ וידְדְהי תְרּישְׁנָּא-סַנְֹגַה-סַמוּדְבְּהַוַם
תַן ניבַּדְהְנָאתי קַוּנְתֵיַה קַרְמַה-סַנְֹגֵנַה דֵהינַם

מילה אחרי מילה

רַגַ׳הּ—מידת הלהיטות; רָאגַה-אָתְמַקַם—מהותה היא תשוקה או מאוויים; וידְדְהי—דע; תְרּישְׁנָּא—עם כמיהה; סַנְֹגַה—מתוך התרועעות; סַמוּדְבְּהַוַם—נוצרת; תַת—היא; ניבַּדְהְנָאתי—כובלת; קַוּנְתֵיַה—הו בן קוּנְתִי; קַרְמַה-סַנְֹגֵנַה—באמצעות התרועעות עם פעילות תועלתנית; דֵהינַם—את השרוי בגוף.

תרגום

הו בן קוּנְתִי, מידת הלהיטות היא תולדה של תשוקות ומאוויים אינסופיים, וקושרת את ישויות החיים לפעילות חומרית תועלתנית.

התעמקות

מידת הלהיטות מאופיינת במשיכה שבין גבר לאישה. אישה נמשכת לגבר, וגבר לאישה. זוהי מידת הלהיטות. כאשר זו גוברת, מתעוררת התשוקה להנאה חומרית – עינוג חושים.

אדם במידת הלהיטות מבקש לצורך עינוג חושיו אחר כבוד בחברה או בעם, כמו גם אחר משפחה מאושרת עם ילדים טובים, אישה נאה ובית מרווח. אלה הם תוצריה של מידת הלהיטות. מי שמתאווה להם צריך לעבוד קשה מאוד. נאמר כאן שהוא נקשר לפירות עמלו, ונכבל על ידי מעשים אלה. מי שמבקש לרצות את אשתו, ילדיו וסביבתו, כמו גם לשמור על מעמדו הרם, חייב לעבוד. מכאן שהעולם החומרי כולו ברובו במידת הלהיטות. התרבות של ימינו נחשבת למתקדמת על פי אמות מידותיה של מידת הלהיטות, בעוד שלפנים קידמה נמדדה על פי מידת הטוֹבוּת. ובאשר לגאולה, אם המותנים לטוֹבוּת אינם זוכים בה, קל וחומר השרויים בלהיטות.