HE/Prabhupada 0160 - קְרּישְׁנַּה לא מסכים
שיחה בשדה התעופה - ה-26 באוקטובר, 1973, בּוֹמְבֵּיי
התנועה שלנו לתודעת קרישנה מטרתה לחנך אנשים להבין את ערך החיים. מערכת החינוך המודרנית והציויליזציה כה מדורדרות שאנשים שכחו את ערכם של החיים. על פי רוב, בעולם החומרי כולם שכחנים בכל הנוגע לערך החיים. אמנם צורת חיי האדם היא הזדמנות לעורר את חשיבות החיים.
ב- שְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם זה נאמר: פַּרָאבְּהַוַס תָאוַד אַבּוֹדְהַה-גָ'אתוֹ יָאוַן נַה ג'יגְ'נָֿאסַתַה אָתְמַה-תַתְתְוַם - כל עוד אדם איננו ער לתודעה של הגשמה עצמית, ישות החיים הטיפשית, כל דבר שהוא ינסה תבוסה עבורו. תבוסה זו מתרחשת במיני החיים הנמוכים מפני שאינם מסוגלים להבין את ערכם של החיים. התודעה שלהם אינה מתקדמת או מפותחת.
אפילו בצורת חיים האדם, כאשר אותה תבוסה מתארכת, זו לא ציויליזציה טובה ביותר - זו ציויליזציה כמעט חייתית: אָהָארַה-נידְרָה בְּהַיַה-מָיתְהוּנַםּ צַ'ה סַמָאנְיָה אֵתַת פַּשׂוּבְּהיר נַרָאנָּאם. כאשר אנשים פשוט עסוקים בארבעת העקרונות של צורך גופני - אכילה, שינה, הזדווגות והתגוננות - זה נצפה גם בחיי חיות, לכן התקדמות זו של הציויליזציה נעשית בלשון המעטה.
אז הנסיון שלנו לעורר תודעת קרישנה פירושו לחנך אנשים לבוא לאחריות שלהם כבני אדם - זו הציויליזציה הוֵדית שלנו. הבעיה של החיים היא לא הקשיים הנמתחים לאורך לכמה שנים תוך כדי מהלכם. הבעיה האמיתית של החיים היא איך לפתור את המחזוריות של לידה, מוות, זקנה ומחלות.
זאת ההוראה בבְּהַגַוַד-גִיתָא: גַ'נְמַה-מְרּיתְיוּ-גַ'רָא-וְיָאדְהי-דוּהְקְהַה-דוֹשָׁאנוּדַרְשַׂנַם (ב.ג. 13.9) - אנשים נבוכים מהכמות הכוללת של בעיות חיים, אבל בעיית החיים האמיתית היא איך לעצור לידה, מוות, זקנה ומחלות. אז אנשים נעשים עויינים. הם הפכו כל כך אטומי-ראש שאינם מבינים את בעיית החיים.
זמן, זמן רב מכבר, כשוישְׂוָאמיתְרַה מוּני ראה את מַהָארָאגַ'ה דַשַׂרַתְהַה, אז מַהָארָאגַ'ה דַשַׂרַתְהַה חקר מוישְׂוָאמיתְרַה מוּני, אָיְהיסְתַםּ יַת תַםּ פּוּנַר גַ'נְמַה גַ'יַיַה - "אדוני היקר, שאתה מנסה לכבוש בצליחה את המוות, איך עסק זה מתנהל, ועד כמה היטב? האם יש הפרעה כלשהי?" אז זו הציויליזציה הוֵדית, איך לכבוש לידה, מוות, זקנה, ומחלות.
אבל בזמנים המודרניים אין שום מידע כזה, גם איש איננו מעוניין. אפילו פְּרוֹפֶסוֹרִים גדולים, גדולים, הם לא יודעים מה נמצא אחרי החיים. הם לא מאמינים שיש חיים אחרי המוות. מפֹּה זאת ציויליזציה עיוורת בהתהוות. אנו מנסים את המעט שלנו לחנך אותם שמטרת החיים, במיוחד בצורת חיי האדם, שונה מהצרכים הגופניים של החיים: אכילה, שינה, הזדווגות והתגוננות.
ב- בְּהַגַוַד-גִיתָא זה גם נאמר, מַנוּשְׂיָאנָאםּ סַהַסְרֵשׁוּ קַשְׂצ'יד יַתַתי סידְדְהַיֵה - (ב.ג. 7.3) - "מתוך מיליונים של בני אדם, אחד אולי ינסה להפוך את חייו להצלחה." סידְדְהַיֵה, סידְדְהי. זו סידְדְהי, איך לכבוש בניצחון לידה, מוות, זקנה ומחלות. ו- מַנוּשְׁיָאנָאם סַהַסְרֵשׁוּ קַשְׂצ'יד יַתַתי סידְדְהַיֵה.
האדם התרבותי המודרני הוא כה אטום, הוא לא יודע מה זה סידְדְהי. הם חושבים "אם אשיג קצת כסף ובַּנְגֲלוֹ אחד ומכונית אחת, זה סידְדְהי." זה לא סידְדְהי. אתה יכול למשך כמה שנים להשיג בַּנְגַלוֹ נחמד, מכונית, משפחה נחמדה. אבל כל רגע סידור זה יסתיים ותיאלץ לקבל גוף נוסף. את זה אינך יודע. גם אין להם שאיפה להכיר בכך. אז הם הפכו כֹּה אטומים, על אף שהם מאוד גאים בחינוך, התקדמות הציויליזציה. אבל אנחנו מוֹחים. אנו מוֹחים. אני לא מוֹחֶה. קרישנה מוחה:
- נַה מָאםּ דוּשְׁקְרּיתינוֹ מֻוּדּהָאהּ
- פְּרַפַּדְיַנְתֵה נַרָאדְהַמָאהּ
- מָאיַיָאפַּהְרּיתַה-גְ'נָֿאנַה
- אָסוּרַםּ בְּהָאוַם אָשְׂריתָהּ
- (ב.ג. 7.15)
סכלים אלה, שפלים במין האנושי ותמיד עסוקים בפעילויות חטאות, אלה לעולם לא לוקחים לתודעת קרישנה - "לא. ישנם כל כך הרבה בוגרי תואר שני, ודוקטור." קרישנה אומר: מָאיַיָאפַּהְרּיתַה-גְ'נָֿאנָהּ. "למראית עין הם מאוד מחונכים, אבל הידע האמיתי שלהם נלקח על ידי מָאיָא." אָסוּרַםּ בְּהָאוַם אָשְׂריתָהּ. ציויליזציה אתאיסטית זו מאוד מסוכנת. אנשים סובלים מסיבה זו. עם זאת אין הם מאוד רציניים. לכן הם מכונים על ידי קרישנה כ- מֻוּדְּהָהּ, שוטים. נַה מָאםּ דוּשְׁקְרּיתינוֹ מֻוּדְּהָהּ.
לכן אנו מנסים קצת לגרום ל- מֻוּדְּהוֹת אלה, לציויליזציית ה- מֻוּדְהַה, לבוא אל אורם של חיים רוחניים. זה הנסיון הצנוע שלנו. אבל זה כבר נאמר, מַנוּשְׁיָאנָּאםּ סַהַסְרֵשׁוּ (ב.ג. 7.3) "מתוך מיליונים של אנשים, מתי מעט מסוגלים לבוא לכך." מַנוּשְׁיָאנָאם סַהַסְרֵשׁוּ קַשְׂצ'יד יַתַתי סידְדְהַיֵה. אבל זה לא אומר שאנו נפסיק.
בדיוק כמו בבית הספר, בימי הלימודים, מר אָשׂוּתוֹשׁ מוּקְהֵרְג'י פתח כמה לימודים גבוהים לבוגרי אוניברסיטה בלבד. התלמידים היו אחד או שניים, אלא עדיין, הכיתה הוחזקה במחיר אלפים רבים של רוּפְּיוֹת, בלי להתחשב בעובדה שיש תלמיד אחד או שני תלמידים. באופן דומה התנועה הזאת לתנועה קרישנה צריכה להימשך. זה לא משנה, האנשים השוטים, הם לא מבינים אותה או לא באים אליה. אנו צריכים לעשות את עבודת ההסברה שלנו. תודה רבה לכם.