HE/Prabhupada 0002 - ציוויליזציה של מטורפים
הרצאה על שְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם, חוות ניוּ אוֹרְלינס, 1 באוגוסט, 1975
הַריקֵשַׁה: תרגום... "כשמישהו בזמן שהוא יַשֵׁן, חולם ומתנהג בחלומו בהתאם לגוף שניתן לו, או שהוא חושב את עצמו להיות הגוף שלו, באופן דומה, הוא מזהה את הגוף הנוכחי שלו כאילו היה זה עצמו, אף שניתן לו על סמך החיים הקודמים שלו, בין אם הם היו חיים דתיים או לא-דתיים, ואינו יכול לדעת מה היו החיים שלו בעבר או מה יהיו בעתיד."
פְּרַבְּהוּפָּאדַה:
- יַתְהָאגְ'נַֿס תַמַסָא (יוּקְתַה)
- אוּפָּאסְתֵה וְיַקְתַם אֵוַה הי'
- נַה וֵדַה פֻּוּרְוַם אַפַּרַםּ
- נַשְׁטַה-גַ׳נְמַה-סְמְרּיתיס תַתְהָא
- (שׂ.ב 6.1.49)
זאת העמדה שלנו. זוהי הדרך שבה אנחנו מפתחים את המדע. אנחנו בעצם לא יודעים "מה הייתי לפני החיים הללו ומה אהיה אחרי החיים הללו? " החיים הם משהו שמתמשך. זהו ידע רוחני. אפילו הם לא יודעים שהחיים הם המשכיות. הם חושבים, "במקרה, יש לי את החיים האלה, והם ייגמרו לאחר המוות. אין שאלה של עבר, הווה או עתיד. תן לנו ליהנות." זה נקרא בורות, תַמַסָא, לחיות חיים ללא כל אחריוּת. אז אַגְ'נַֿהּ. אַגְ'נַֿהּ פירושו מי שאין לו ידע.
ומיהו זה שאין לו ידע? תַמַסָא. אלו שהינם במידת הבערות. קיימים שלושה סוגים של הטבע החומרי, של המידות: סַתְתְוַה, רַגַ׳ה, תַמַס. סַתְתְוַה-גוּנַּה משמעותו שהכול צלול, פְּרַקָאשַׂה. בדיוק כמו שעכשיו השמיים מכוסים בעננים; אור השמש לא יכול לחדור בעדם בצורה צלולה. אך מעל לעננים השמש זוהרת, הכל צלול. ובתוך העננים אין צלילות. בצורה דומה, אלה שהיינם בסַתְתְוַה-גוּנַּה, עבורם הכל צלול, ואלה שהינם בתַמוֹ-גוּנַּה, הכל הוא בורות, ואלו שהם מעורבבים, הם לא ברַג'וֹ-גוּנַּה, ולא בתַמַוֹ-גוּנַּה, אלו שהינם באמצע, הם נקראים רַגָ'וֹ-גוּנַּה. שלוש גוּנּות. תַמַסָא. הם פשוט מעוניינים בגוף הנוכחי, לא אכפת להם מה יקרה, ואין להם ידע על מה שהיה לפני כן. במקום אחר זה מתואר: נֻוּנַםּ פְּרַמַתְתַהּ קוּרוּתֵה ויקַרְמַה (שׂ.ב. 5.5.4) פְּרַמַתְתַהּ, בדיוק כמו משוגעים. הוא לא יודע למה הוא הפך למשוגע. הוא שוכח. ולפי הפעילויות שלו, הוא לא יודע מה הולך לקרות בהמשך. משוגעים.
אז התרבות הזאת, התרבות המודרנית, היא בדיוק כמו תרבות של משוגעים. אין להם שום ידע על החיים שהיה להם בעבר, והם לא מעוניינים בחיים שיהיו להם בעתיד. נֻוּנַםּ פְּרַמַתְתַהּ קוּרוּתֵה ויקַרְמַה (שׂ.ב. 5.5.4) והם מעורבים לחלוטין בלחטוא בגלל שאין להם שום ידע על החיים שהיו להם בעבר. בדיוק כמו כלבים. למה הוא כלב, את זה הוא לא יודע ומה הוא הולך להיות בעתיד? אז יכול להיות שבחיים הקודמים שלו הכלב היה ראש הממשלה, אבל כשהוא מקבל חיי כלב, הוא שוכח. זו עוד השפעה של מָאיָא. פְּרַקְשֵׁפַּתְמִיקָא-שַׂקְתי, אָוַרַנָּאתְמִיקָא-שַׂקְתי. למָאיָא יש שתי יכולות. אם מישהו, בגלל חטאים שעשה בעבר הפך לכלב, ואם הוא היה זוכר כי "הייתי ראש הממשלה, ועכשיו אני הפכתי לכלב," זה יהיה בלתי אפשרי בשבילו לחיות. לכן מָאיָא מכסה את הידע שלו. מְרּיתְיוּ. מְרּיתְיוּ משמעותו לשכוח הכל. זה נקרא מְרּיתְיוּ.
אנחנו חווים את זה כל יום וכל לילה. בלילה אנחנו חולמים על אווירה אחרת, על חיים אחרים, אנחנו שוכחים את הגוף הזה, ש"אני שוכב עכשיו. הגוף שלי שוכב בדירה נחמדה מאוד, במצעים נחמדים מאוד." לא. נניח שהוא משוטט ברחוב, או שהוא נמצא על איזושהי גבעה. אז הוא לוקח, בחלום הוא לוקח... כולנו נוטלים עניין בגוף הזה. אנחנו שוכחים את הגוף שהיה לנו בעבר. אז המצב הזה הוא של בורות. בורות, ככול שאנחנו מתעלים ממצב של בורות לזה של ידע, זאת נחשבת הצלחה של החיים. ואם אנחנו נשארים במצב של בורות, זה לא יכול להיחשב כמו הצלחה. זה לזרוק את החיים לטמיון. התנועה שלנו למען תודעת קרישנה מטרתה היא לגרום לאדם להתעלות ממצב של בורות לזה של ידע. זוהי המטרה של הספרות הוֵדית: לגאול את בני האדם. קרישנה אומר בבְּהַגַוַד-גִיתָא ,על הדבקים - לא על כולם - תֵשָׁאםּ אַהַםּ סַמוּדְדְהַרְתָא מְרּיתְיוּ-סַמְּסָארַה-סָאגַרָאת (ב.ג. 12.7) במקום אחר:
- תֵשָׁאםּ אֵוָאנוּקַמְפָּארְתְהַם
- אַהַם אַגְ׳נָֿאנַה-גַ׳םּ תַמַהּ
- נָאשַׂיָאמְי אָתְמַה-בְּהָאוַה-סְתְהוֹ
- גְ׳נָֿאנַה-דִיפֵּנַה בְּהָאסְוַתָא
- (ב.ג. 10.11)
למיוחדים, לַדְבֵקים... הוא ממוקם בלבם של כולם, אבל בשביל הדְבֵקים שמנסים להבין מי הוא קרישנה, הוא עוזר. הוא עוזר. אלו שאינם דבקים, לא מעניין אותם... הם בדיוק כמו בעלי החיים, אוכלים, ישנים, מקיימים יחסי מין ומתגוננים. לא מעניין אותם שום דבר, לא מעניין אותם להבין את אלוהים או את מערכת היחסים שלהם עם אלוהים. בשבילהם, הם חושבים שאין אלוהים, וקרישנה גם אומר, "כן, אין אלוהים. הישאר בשינה". לכן נדרשת סת-סַנְֹגַה. ה- סַת-סַנְ֗גַה, סַתָאםּ פְּרַסַנְגָאת הללו על ידי התרועעות עם הדבקים, הסקרנות שלנו להבין את אלוהים מתעוררת. לכן המרכזים האלה נחוצים. זה לא לשווא שאנחנו פותחים כל כך הרבה מרכזים. לא. זה נעשה לטובת החברה האנושית.