HE/Prabhupada 0182 - השארו טהורים
הרצאה על שׂ.בּ. 2.3.15 - לוס אנג'לס, ה-1 ביוני, 1972
רווח אחד הוא, משמיעה אודות קְרּישְׁנַּה, שנעשה הוא בהדרגה חופשי מחטא, פשוט ע"י שמיעה. אלא אם כן אנו חוטאים, איננו באים לעולם החומרי. אז עלינו להתנקות מחיי חטא לפני שנשוב הביתה, הביתה לאלוהות. כיוון שממלכת אלוהים... אלוהים טהור, הממלכה טהורה. אף ישות חיים לא טהורה יכולה להיכנס לשם. אז על אדם להיעשות טהור. דבר זה גם מצויין בבְּהַגַוַד-גִיתָא : יֵשָׂאםּ אַנְתַה-גַתַםּ פָּאפַּםּ (בּ.ג. 7.28) - "מי שהשתחרר לחלוטין מכל תגובה נפשעת לחייו," - יֵשָׁאםּ תְו אַנְתַה גַתַםּ פָּאפַּםּ גַ'נָאנָאםּ פּוּנְּיַה-קַרְמַנָּאםּ (בּ.ג. 7.28) - "ועסוקים תמיד בפעילויות צדיקות, בלא יותר פעילויות חטאות..."
אז תנועה זו לתודעת קְרּישְׁנַּה פירושה שמרגע שיש לו ההזדמנות למחוק את כל הפעילויות החטאות ולשמור על עצמו שלם: ללא מין מחוץ למסגרת, ללא שכרון-חושים, ללא אכילת-בשר, ללא הימורים - אם נלך לפי תקנות אלה, אז אחרי החניכה, כל החטאים שלי נשטפים. ואם אני שומר את עצמי במצב השטוף, אז היכן השאלה על להיעשות חוטא שוב? אלא שמרגע שנשטפת, אתה עושה אמבטיה, ושוב לוקח את האבק וזורק על גופך - תהליך זה לא יעזור. אם אתה אומר: "אני אעשה אמבטיה בשנית ושוב אזרוק," אז מה הטעם בהתרחצות?
מרגע שהתרחצת, עתה שמור על עצמך במצב רחוץ זה. דבר זה נדרש. אז זה יהיה אפשרי אם תשאיר את עצמך כל הזמן במגע עם קְרּישְׁנַּה מתוך שמיעה עליו. זה הכל. עליך להישאר בלתי-נגוע. וזה פּוּנְּיַה-שְׂרַוַנַּה-קִירְתַנַהּ (שׂ.בּ. 1.2.17) - אם תשמעו אודות קְרּישְׁנַּה, אז פּוּנְּיַה, תהיו תמיד במעמד של מעלה. פּוּנְּיַה-שְׂרַוַנַּה-קִירְתַנַהּ - או שתזמרו או... לכן ההמלצה שלנו היא לזמר תמיד : הַרֵא קְרּישְׁנַּה, הַרֵא קְרּישְׁנַּה, קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה, הַרֵא הַרֵא / הַרֵא רָאמַה, הַרֵא רָאמַה, רָאמַה רָאמַה, הַרֵא הַרֵא.
אז, עלינו להיות זהירים תמיד מפני ההחלקה שלנו שנית אל תוך הפעילויות החטאות. כולם צריכים להיות מאוד זהירים, ולשמור את עצמם בתהליך הזמרה. אז הכל בסדר גמור. אז שְׂרּינְּוַתָאםּ סְוַה-קַתְהַה קְרּישְּׁנַּהּ פּוּנְּיַה-שְׂרַוַנַּה-קִירְתַנַהּ (שׂ.בּ. 1.2.17) - ובהדרגה, משאתם הולכים ושומעים אודות קְרּישְׁנַּה, כל הדברים המלוכלכים בלב ייתנקו.
הדברים המלוכלכים הם "אני גוף חומרי; אני אמריקאי; אני הודי; אני הינדי; אני מוסלמי; אני זה; אני זאת." אלה סוגים שונים של כיסויים לנשמה. הנשמה הלא-מכוסה מודעת לחלוטין "אני משרתת נצחית של אלוהים." זה הכל. אין לאדם זהות אחרת כלשהי. זה נקרא מוּקְתי. כשאדם בא להבנה: "אני משרת נצחי של קְרּישְׁנַּה, אלוהים, והעסק היחיד שלי הוא לשרת אותו," זה נקרא מוּקְתי.
מוּקְתי אין פירושו שיהיו לך עוד זוג ידיים, עוד שתי רגליים. לא. אותו דבר, פשוט זה מנוקה. ממש כפי שאדם סובל מחום גבוה. הסימפטומים הם כה רבים, אמנם מרגע שהחום לא שם, אז כל הסימנים נעלמים. אז המצב, החום שלנו בעולם החומרי הוא עינוג חושים. עינוג חושים. זאת הקדחת. אז כשאנו נעשים עסוקים בתודעת קְרּישְׁנַּה, עסק עינוג חושים זה פוסק. זה ההבדל. זהו המבחן כמה אתה נעשה מתקדם בתודעת קְרישְׁנַּה.