HE/Prabhupada 0074 - למה לכם לאכול את החיות?
הרצאה על ב.ג. 4.21 - 10 באפריל, 1974, בֹּמְבֵּיי
הכל מתואר בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא. בְּהַגַוַד-גִיתָא לא אומרת, "חֲיֵה מִנְשִׁימָת אוויר." לא. בְּהַגַוַוד-גִיתָא אומרת, אַנְנָאד בְּהַַוַנְתִי בְּהֻוּתָאני (ב.ג. 3.14). אַנְנַה. אַנְנַה פירושו דגני מזון. יש צורך בדגנים לאכילה - אַנְנָאד בְּהַוַנְתי בְּהֻוּתָאני. לעולם זה לא כתוב בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא, "לך אין צורך במזון. פשוט נשמ/י אוויר ותרגל/י יוֹגה." לא. אבל עלינו לאכול לא יותר, אך לא פחות. דבר זה מומלץ. יוּקְתָאהָארַה-וִיהָארַסְיַה. עלינו לאכול לא יותר, אף לא פחות. וְנירָאשִׂיהּ. נירָאשִׂיהּ פירושו היעדר רצון לפזרנות או לפאר. עתה אנו משתוקקים למען עינוג חושינו יותר ויותר. דבר זה לא רצוי. אם אתה רוצה את שלמות החיים, זה נקרא תַפַּסְיַה.
לאדם יש את הרצון, אבל עליו לא לרצות שלא לצורך. לכל אחד יש את הזכות לאכול, ויוצא בכך גם הֶחָיוֹת. לכל אחד יש את הזכות. אבל משום שאנחנו רוצים ליהנות יותר, לכן אנו לא נותנים את הסיכוי לבעלי החיים לחיות כראוי, במקום זאת, אנחנו מנסים לאכול את בעלי החיים. זה לא נדרש - זה נקרא נירָאשִׂיהּ. למה לך לאכול בעלי חיים? אלה חיים לא-מתורבתים. כשאין מזון בנמצא, כשהם ילידי ארץ מקומית, הם עשויים לאכול בעלי חיים, משום שאינם יודעים כיצד לגדל מזון. אבל כשהחברה האנושית הופכת מתקדמת ותרבותית, האדם יכול לגדל כל כך הרבה סוגי מזון, הוא יכול לשמור את הפרות, במקום לאכול אותן. הוא יכול לקבל חלב, מספיק חלב. אנחנו יכולים להכין כל כך הרבה הכנות מחלב ומדגנים. אז אל לנו לרצות מְעֵבֶר לצורך כדי ליהנות יותר.
אז זה נאמר פה: קוּרְוַן נָאפְּנוֹתי קילְבּישַׁם. קילְבּישַׁם פירושה פעולה הַבָּאָה מחיי חטא - קילְבּישַׁם. אז אם אין אנו רוצים יותר מהצורך שלנו, אז אין אנו מעורבים, מעורבים בפעילות חטאה - קוּרְוַן אַפּי - קל וחומר לגבי עיסוקו בעבודה. בשעה שאתה עובד, ביודעין או שלא ביודעין, עליך לבצע משהו שאיננו מבורך, אפילו חטא, אבל אם פשוט תְבַקֵּשׁ על מנת לחיות כראוי, אז קוּרְוַון נָאפְּנוֹתִי קִילְבִּישַׁם.
חיינו יהיו ללא תגובות לחטאים. אחרת ניאלץ לסבול. אבל אין הם מאמינים, על אף שהם רואים כל כך הרבה הֶחָיים בזוועה. מאיפה הם באים, 8,400,000 מיני חיים? ישנם כל כך הרבה חיים הַמִּתְקַימִים במצב מזוויע. כמובן, החיה או היצור החי אינם יודעים, אבל אנחנו בני האדם, עלינו לדעת למה חיים אלו מזוויעים. זו האשליה של מָאיָא. אפילו אדם, בדיוק כמו... חזיר חי במצב מטונף מאוד, אוכל צואה, ועדיין, במחשבות הוא מאוד שמח, ולכן הוא משמין. כשאדם מרגיש שמח, "אני מאוד שמח," הוא נהיה שמן. אז אתם תמצאו את החזירים הללו, הם מאוד מאוד שמנים, אבל מה הם אוכלים? הם אוכלים צואה וחיים במקום מטונף. אבל הם חושבים, "אנחנו מאושרים מאוד." אז זו האשליה של מָאיָא.
כל מי שחי בתנאים מזוויעים מאוד של חיים, מָאיָא, מתוך אשליה, הוא חושב שהוא בסדר גמור, שהוא חי מושלם. אבל אדם שנמצא בשלב גבוה יותר, הוא רואה שהוא חי במצב מזוויע ביותר. אז האשליה שם, אלא בעזרת ידע, בחברה טובה, תוך קבלת הוראות מְהַשָּׁאסְתְרַה, מהמורה הרוחני, מאנשים קדושים, אדם צריך להבין מהו ערכם של החיים ולחיות על פיו. אז על דבר זה מצביע קְרּישְׁנַּה, שְׁנירָאשִׂיהּ, אל לאדם לרצות יותר מכפי צורכו, מעצם צורכם של החיים שלו. זה נקרא נירָאשִׂיהּ.
נירָאשִׂיהּ : עוד משמעות היא לא ניחן בחיבה יְתֵרָה להנאה חומרית. וזה אפשרי כשאדם בידע מלא, "אני לא הגוף הזה. אני נשמה רוחנית. הצורך שלי הוא כיצד להתקדם בידע רוחני." אז הוא יכול להפוך נירָאשִׂיהּ. אלו הפריטים הכלולים בַּתַּפַּסְיַה, כפרה וחיי צנע.
אנשים שכחו זאת כעת. הם אינם יודעים אודות חיי הצנע. אבל חיי אדם נועדו למטרה זו: תַפּוֹ דיוְיַםּ פּוּתְרַקָא יֵנַה שׂוּדְדְהְיֵת סַתְתְוַםּ יֵנה בְּרַהְמַה-סַאוּקְהְיַם אַנַנְתַם (שׂ.ב. 5.5.1) - אלו ההוראות שְבַּשָּׂאסְתְרַה. וחיי אדם נועדו לְתַפַּסְיַה. וְתַפַּסְיַה... לכן בדרך החיים הוֵדית התחלת החיים היא תַפַּסְיַה, בְּרַהְמַצָ'ארִי, בְּרַהְמַצָ'ארִי. תלמיד נשלח לַגּוּרוּקוּלַה לתרגל בְּרַהְמַצָ'ארְיַה. זאת תַפַּסְיַה, לא חיים נוחים. לשכב מטה על הרצפה, ללכת מִדֵּלֶת-אל-דֵלֶת לקבץ נדבות למען הַגּוּרוּ. אבל הם לא עייפים. מפני שהם ילדים, אם הם מתאמנים בחיי צנע אלו, הם באים לתרגול. הם קוראים לכל הנשים, "אמא." "אמא, תני לי כמה נדבות." והם באים חזרה למקום הַמִּשְׁכָּן של הַגּוּרוּ. הכל שייך לַגּוּרוּ. אלו חיי בְּרַהְמַצָ'ארִי. זו היא תַפַּסְיַה. תַפּוֹ דיוְיַם (שׂ.ב. 5.5.1).
זו הַצּיוִיליזָצְיָה הוֵדית, שילדים אָמוּרִים כבר מתחילת החיים להתאמן בְּתַפַּסְיַה, בְּרַהְמַצָ'ארְיַה. התנזרות ממין. בְּרַהְמַצָ'ארִי לא יכול לראות שום אישה צעירה. הַגָם אִשְׁתוֹ של הגוּרו צעירה, הוא לא יכול ללכת לְאֵשֶׁת הגוּרו. אלה הן ההגבלות. וּכָעּת, היכן נמצאת הַבְּרַהְמַצָ'ארְיַה? אין בְּרַהְמַצָא'רִי. זו קַלִי-יוּגַה. אין תַפַּסְיַה.