HE/BG 14.5

Revision as of 17:35, 25 November 2017 by Elad (talk | contribs) (Bhagavad-gita Compile Form edit)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
His Divine Grace A.C. Bhaktivedanta Swami Prabhupada


פסוק 5

סַתְתְוַםּ רַגַ׳ס תַמַה איתי גוּנָּאהּ פְּרַקְרּיתי-סַמְבְּהַוָאהּ
ניבַּדְהְנַנְתי מַהָא-בָּאהוֹ דֵהֵא דֵהינַם אַוְיַיַם

מילה אחרי מילה

סַתְתְוַם—מידת הטובות; רַגַ׳הּ—מידת הלהיטות; תַמַהּ—מידת הבערות; איתי—כך; גוּנָּאהּ—המידות; פְּרַקְרּיתי—מהטבע החומרי; סַמְבְּהַוָאהּ—נוצרו; ניבַּדְהְנַנְתי—אכן מתְנות; מַהָא-בָּאהוֹ—הו גיבור חיל; דֵהֵא—בגוף; דֵהינַם—את ישות החיים; אַוְיַיַם—הנצחית.

תרגום

הו אַרְג'וּנַה גיבור חיל, הטבע החומרי מורכב משלוש מידות – טוֹבוּת להיטות ובערות. בשעה שישות החיים הנצחית באה במגע עם הטבע, הריהי מותנית על ידי מידות אלה.

התעמקות

ישות החיים היא נשגבת, ושונה מהטבע החומרי. אולם מאחר שהפכה מותנית לטבע, הרי שפעילותה מושפעת ממידותיו. כל ישות חיים עוטה גוף מסוים, בן לאיכויות חומריות שונות, וזה מכתיב את פעילותה לחלוטין. זוהי הסיבה לריבוי השמחה והצער.