HE/BG 15.18
פסוק 18
- יַסְמָאת קְשַׁרַם אַתִיתוֹ ׳הַם אַקְשַׁרָאד אַפּי צ׳וֹתְתַמַהּ
- אַתוֹ ׳סְמי לוֹקֵא וֵדֵא צַ׳ה פְּרַתְהיתַהּ פּוּרוּשׁוֹתְתַמַהּ
מילה אחרי מילה
יַסְמָאת—משום; קְשַׁרַם—לעלולים לשגות; אַתִיתַהּ—נשגב; אַהַם—אני; אַקְשַׁרָאת—מעבר לאלה שאינם שוגים; אַפּי—גם; צַ׳ה—ו-; אוּתְתַמַהּ—הטוב ביותר; אַתַהּ—לכן; אַסְמי—אני; לוֹקֵא—בעולם; וֵדֵא—בספרות הוֵדית; צַ׳ה—ו-; פְּרַתְהיתַהּ—מפורסם; פּוּרוּשַׁה-אוּתְתַמַהּ—כאישיות העילאית.
תרגום
מאחר שהנני עילאי ונשגב לישויות המוֹעדות כמו גם לאלה שאינן מוֹעדות, ומאחר שאני הגדול מכול, הריני ידוע בעולם זה ובוֵדות כאותה אישיות עילאית.
התעמקות
אף לא אחד – לא מן הנשמות המותנות, גם לא מבנות החורין – נעלה מאישיות אלוה, קְרּישְׁנַּה. מכאן שהוא גדול האישיויות. מסתבר מכאן שהאל, כמו גם ישויות החיים, הם אישיויות ייחודיות. מכל מקום, ישויות החיים, בין אם מותנות ובין אם בנות חורין, אינן עולות גם לא משתוות לאל בכמות אוניו הבלתי נתפסים. זו טעות לחשוב שאלה הן ברמתו או שוות לו מכל בחינה. תמיד קיימת ביניהם עליונות וכפיפות. המילה אוּתְתַמַה רבת משמעות. אף לא אחד עולה על אישיות אלוה.