HE/BG 16.4
פסוק 4
- दम्भो दर्पोऽभिमानश्च क्रोधः पारुष्यमेव च ।
- अज्ञानं चाभिजातस्य पार्थ सम्पदमासुरीम् ॥४॥
- דַמְבְּהוֹ דַרְפּוֹ ׳בְּהימָאנַשׂ צַ׳ה קְרוֹדְהַהּ פָּארוּשְׁיַם אֵוַה צַ׳ה
- אַגְ׳נָֿאנַםּ צָ׳אבְּהיגָ׳אתַסְיַה פָּארְתְהַה סַמְפַּדַם אָסוּרִים
מילה אחרי מילה
דַמְבְּהַהּ—גאווה; דַרְפַּהּ—יהירות; אַבְּהימָאנַהּ—שחצנות; צַ׳ה—ו-; קְרוֹדְהַהּ—כעס; פָּארוּשְׁיַם—גסות; אֵוַה—אכן; צַ׳ה—ו-; אַגְ׳נָֿאנַם—בערות; צַ׳ה—ו-; אַבְּהיגָ׳אתַסְיַה—אדם אשר נולד עם; פָּארְתְהַה—הו בן פְּרּיתְהָא; סַמְפַּדַם—התכונות; אָסוּרִים—של הטבע הזדוני.
תרגום
הו בן פְּרּיתְהָא, גאווה, יהירות, שחצנות, כעס, גסות ובערות – תכונות אלה שייכות לבעלי הטבע הזדוני.
התעמקות
פסוק זה מתאר את דרך המלך לגיהנום. אנשים זדוניים, אף על פי שאינם מקיימים את עקרונות הדת, מבקשים להתפאר בדתיות ובידיעה רבה במדע הרוחני. אלה מתגאים תמיד על השכלתם או ממונם. הם מחפשי הערצה ודורשי כבוד, גם מבלי להיות ראויים לאלה. הם מתכעסים על שטויות ומדברים בגסות, גם אינם יודעים מה ראוי לעשות ומה לא. תשוקותיהם או חשקיהם הרגעיים מכתיבים את מעשיהם כליל, ואינם מקבלים כל סמכות. התכונות הזדוניות הללו טמונות בהם כבר מרגע היוולדם, אולם נחשפות רק עם התבגרם.