HE/BG 2.24
פסוק 24
- अच्छेद्योऽयमदाह्योऽयमक्लेद्योऽशोष्य एव च ।
- नित्यः सर्वगतः स्थाणुरचलोऽयं सनातनः ॥२४॥
- אַצְ׳צְ׳הֵדְיוֹ ׳יַם אַדָאהְיוֹ ׳יַם אַקְלֵדְיוֹ ׳שׂוֹשְׁיַה אֵוַה צַ׳ה
- ניתְיַהּ סַרְוַה-גַתַהּ סְתְהָאנּוּר אַצַ׳לוֹ ׳יַםּ סַנָאתַנַהּ
מילה אחרי מילה
אַצְ׳צְ׳הֵדְיַהּ—לא ניתנת לשבירה; אַיַם—נשמה זו; אַדָאהְיַהּ—לא ניתן לשורפה; אַיַם—נשמה זו; אַקְלֵדְיַהּ—אינה מסיסה; אַשׂוֹשְׁיַהּ—לא ניתן ליבשה; אֵוַה—אכן; צַ׳ה—ו-; ניתְיַהּ—נצחית; סַרְוַה-גַתַהּ—נמצאת בכל מקום; סְתְהָאנּוּהּ—בלתי משתנה; אַצַ׳לַהּ—בלתי ניתנת להזזה; אַיַם—נשמה זו; סַנָאתַנַהּ—תמיד זהה.
תרגום
הנשמה הייחודית אינה שבירה או מסיסה, גם לא ניתן לשורפה או ליבשה. היא נצחית, נמצאת בכל מקום, בלתי משתנה, בלתי ניתנת להזזה, ותמיד זהה.
התעמקות
התכונות הללו של הנשמה המזערית כולן מוכיחות בבירור שהיא חלקיק נצחי של הרוח השלמה, והיא נשארת כזו, ללא שינוי, לעד. קשה מאוד להסביר את זה על בסיס התיאוריה המוניסטית, שהרי הנשמה הייחודית לעולם אינה נטמעת והופכת לאחד עם העליון. ישנן אמנם כאלה שלאחר הגאולה מעדיפות להישאר כניצוץ רוחני בקרינתו הזוהרת של אישיות אלוה, אולם הנבונות בוחרות להיכנס לתוך הכוכבים הרוחניים ולהתרועע בחברתו.
המילה סַרְוַה-גַתַה ("נמצא בכול") היא רבת משמעות. זאת משום שישויות חיים מצויות בכל מקום בבריאתו של אלוהים. אלה חיות על האדמה ובתוך האדמה, במים, באוויר, ואפילו בתוך אש. מכאן שהאמונה שאש מכחידה כל חי אינה נכונה. נאמר כאן בבירור שאש לא שורפת את הנשמה. אין ספק לכן, שישנם יצורים חיים על השמש, בעלי גוף שמותאם לתנאים אלה. אם לא היו חיים על השמש, הרי שהמילה סַרְוַה-גַתַה, או "חי בכל מקום", היתה חסרת משמעות.