HE/BG 2.65
פסוק 65
- פְּרַסָאדֵא סַרְוַה-דוּהְּקְהָאנָאםּ הָאניר אַסְיוֹפַּגָ׳איַתֵא
- פְּרַסַנְנַה-צֵ׳תַסוֹ הְי אָשׂוּ בּוּדְדְהיהּ פַּרְיַוַתישְׁטְהַתֵא
מילה אחרי מילה
פְּרַסָאדֵא—עם השגת חסדו נטול הסיבה של האל; סַרְוַה—של כל; דוּהְּקְהָאנָאם—המצוקות החומריות; הָאניהּ—הרס; אַסְיַה—שלו; אוּפַּגָ׳איַתֵא—נוצר; פְּרַסַנְנַה-צֵ׳תַסַהּ—של האדם המסופק; הי—בהחלט; אָשׂוּ—במהרה; בּוּדְדְהיהּ—תבונה; פַּרי—במידה מספקת; אַוַתישְׁטְהַתֵא—מתייצבת.
תרגום
מי שמסופק כך (בתודעת קְרּישְׁנַּה) – עבורו לא קיימות עוד שלוש מצוקות הקיום החומרי; בתודעה מסופקת שכזו, במהרה מתייצבת תבונתו.