HE/Prabhupada 0161 - היֵה וַיְשְׁנַּוַה ופתח רגש חמלה כלפי האנושות
אם אנחנו ננסה לשרת את המורה הרוחני, ההוראה שלו, יבוא אז כל מה שנחוץ מקְרּישְׁנַּה. זה הסוד. למרות שלא הייתה שום אפשרות, לעולם לא חשבתי, אבל לקחתי זאת ברצינות מה, כאשר למדתי את הפרשנות של וישְׂוַנָאתְהַה צַ'קְרַוַרְתִי טְהָאקוּרַה על בְּהַגַוַד-גִיתָא. בבְּהַגַוַד-גִיתָא הפסוק וְיַוסָאיָאתְמיקָה-בּוּדְדְהיר אֵקֵהַה קוּרוּ-נַנְדַנַה (ב.ג. 2.41), בהקשר לפסוק הזה, הפרשנות של וישְׁוַנָאתְהַה צַ'קְרַוַרְתִי טְהָאקוּרַה מסבירה שעלינו לקחת את המילים של המורה הרוחני כחיים וכנשמה. עלינו לקחת לידינו את ההוראה, ההוראה המסויימת של המורה הרוחני, באופן חרוץ, בלי היסוס מהמחשבה על רווח אישי או על הפסד.
אז ניסיתי מעט ברוח זו. אז הוא נתן לי את כל הנחוץ כדי לשרת אותו. דברים באו לשלב זה, שבגילי המתקדם באתי למדינה שלכם, וגם אתם לוקחים את התנועה הזאת ברצינות, מנסים להבין אותה. יש לנו כמה ספרים כעת. אז יש לתנועה זאת מעט אחיזה. אז במעמד זה של עזיבתו של המורה הרוחני שלי, כשם שאני מנסה להוציא לפועל את רצונו, באופן דומה, אני אנסה לבקש גם מכם לבצע את אותה הוראה ברצון שלי. אני איש זקן, אני יכול גם לעבור מפֹּה בכל רגע. זה חוק הטבע. איש לא יכול לשנות אותו. אז זה לא מאוד מפתיע, אבל הפנייה שלי אליכם ביום מיוחד זה של העזיבה של גוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלי, שלפחות עד מידה מסוימת הבנתם את המהות של התנועה לתודעת קרישנה. עליכם לנסות לדחוף אותה קדימה. אנשים סובלים בגלל מחסור בתודעה הזאת. כשאנו מתפללים יום-יום בחושבנו על דבקים:
- וָאנְֿצְ'הַה-קַלְפַּתַרוּבְּהְיַשׂ צַ'ה
- קְרּיפָּה-סינְדְהוּבְּהְיַה אֵוַה צַ'ה
- פַּתיתָאנָאםּ פָּאוַנֵבְּהְיוֹ
- וַיְשְׁנַּוֵבְּהְיוֹ נַמוֹ נַמַהּ
וַיְשְׁנַּוַה, דבק של הריבון, חייו מוקדשים לתועלת האנשים. אתם יודעים - הרוב שלכם משתייך לקהילה הנוצרית - איך ישוע מנצרת הריבון, הוא אמר שלמען פעילויות החטא שלכם, הוא הקריב את עצמו. זאת ההחלטיות המאפיינת דבק של הריבון. לא איכפת להם מנוחות אישית. מפני שהם אוהבים את קרישנה או אלוהים, לכן הם אוהבים את כל ישויות החיים כיוון שכל ישויות החיים נמצאות ביחסים עם קרישנה. אז באופן דומה עליכם ללמוד. התנועה הזאת לתודעת קרישנה משמעותה להפוך ל- וַיְשְׁנַּוַה ולפתח הרגשה כלפי האנושות הסובלת.
כדי לפתח את ההרגשה לאנושות הסובלת, ישנן נקודות מבט שונות. מישהו חושב על הסבל של האנושות מנקודת מבט של הגוף. מישהו מנסה לפתוח בית חולים כדי לתת הקלה למצב החולי. מישהו מנסה להפיץ מזון במדינות או מקומות רְווּיֵי עוני. דברים אלו בהחלט נחמדים מאוד, אבל הסבל האמיתי של האנושות הוא בגלל מחסור בתודעת קרישנה. ייסורים גופניים אלה, הם ארעיים; גם אינם יכולים להיפסק על פי חוקי הטבע. לדוגמא אם תפיצו מזון במדינה מוּכָּת עוֹני, זה לא אומר שעזרה זו תפתור את הבעיה השלמה. העבודה הנחוצה והאמיתית היא הזמנת כל אדם לתודעת קרישנה.