HE/Prabhupada 0243 - תלמיד בא לגורו למען הארה: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0243 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1973 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
| Line 6: | Line 6: | ||
[[Category:HE-Quotes - in United Kingdom]] | [[Category:HE-Quotes - in United Kingdom]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- | <!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | ||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0242 - זה קשה מאוד לקחת אותנו לתהליך הציויליזציה המקורי|0242|HE/Prabhupada | {{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0242 - זה קשה מאוד לקחת אותנו לתהליך הציויליזציה המקורי|0242|HE/Prabhupada 0244 - הפילוסופיה שלנו היא שכל דבר שייך לאלוהים|0244}} | ||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | <!-- END NAVIGATION BAR --> | ||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
| Line 18: | Line 18: | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|8859x5ZtIDM|תלמיד בא לגורו למען הארה<br />- פרבהופאדה 0243}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
| Line 26: | Line 26: | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on BG 2.9 -- London, August 15, 1973|הרצאה על בּ.ג. 2.9 -- לונדון, | '''[[Vanisource:Lecture on BG 2.9 -- London, August 15, 1973|הרצאה על בּ.ג. 2.9 -- לונדון, 15 באוגוסט, 1973]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
פְּרַדְיוּמְנַה: תרגום, "סַנְֿגַ'יַה אמר: משדיבר כך, אַרְג'וּנַה, מייסר האויבים, אמר לִקְרּישְׁנַּה, | פְּרַדְיוּמְנַה: תרגום, "סַנְֿגַ'יַה אמר: משדיבר כך, אַרְג'וּנַה, מייסר האויבים, אמר לִקְרּישְׁנַּה, 'גוֹוִינְדַה, לא אלחם,' ונפל שָׁדוּד." | ||
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: בפסוק הקודם, אַרְג'וּנַה אמר "אין כל רווח בלחימה זו כיוון שהצד השני, הם כולם קרובי משפחה שלי, בני השבט, ועל ידי הרג שלהם, אף על פי שאהיה המנצח, מה תהי התועלת?" זאת כבר הסברנו, שסוג כזה של פרישות לעתים מתרחש בבערות. למעשה, הוא לא מונח על השולחן באופן מאוד אינטליגנטי. אז בדרך זו, אֵוַם אוּקְתְוָא, "אמר זאת כך, 'אין איפוא כל רווח בלחימה.'" אֵוַם אוּקְתְוָא, "אומר זאת," הְרּישִׁיקֵשַׂם, הוא מדבר לאדון החושים. ובפסוק הקודם הוא אמר, שׂישְׁיַס תֵא 'הַםּ פְּרַפַּנְנַם: ([[HE/BG 2.7|בּ.ג. 2.7]]) "אני התלמיד הכנוע שלך." אז קְרּישְׁנַּה הופך גוּרוּ, וְאַרְג'וּנַה נעשה התלמיד. בעבר הם דיברו כידידים. אמנם שיחה בין חברים לא יכולה לחרוץ גורל בשאלה רצינית. כשמשהו רציני עומד על הפרק, הדבר צריך להיאמר בין סמכויות. | פְּרַבְּהוּפָּאדַה: בפסוק הקודם, אַרְג'וּנַה אמר "אין כל רווח בלחימה זו כיוון שהצד השני, הם כולם קרובי משפחה שלי, בני השבט, ועל ידי הרג שלהם, אף על פי שאהיה המנצח, מה תהי התועלת?" זאת כבר הסברנו, שסוג כזה של פרישות לעתים מתרחש בבערות. למעשה, הוא לא מונח על השולחן באופן מאוד אינטליגנטי. אז בדרך זו, אֵוַם אוּקְתְוָא, "אמר זאת כך, 'אין איפוא כל רווח בלחימה.'" אֵוַם אוּקְתְוָא, "אומר זאת," הְרּישִׁיקֵשַׂם, הוא מדבר לאדון החושים. ובפסוק הקודם הוא אמר, שׂישְׁיַס תֵא 'הַםּ פְּרַפַּנְנַם: ([[HE/BG 2.7|בּ.ג. 2.7]]) "אני התלמיד הכנוע שלך." אז קְרּישְׁנַּה הופך גוּרוּ, וְאַרְג'וּנַה נעשה התלמיד. בעבר הם דיברו כידידים. אמנם שיחה בין חברים לא יכולה לחרוץ גורל בשאלה רצינית. כשמשהו רציני עומד על הפרק, הדבר צריך להיאמר בין סמכויות. | ||
| Line 47: | Line 47: | ||
:לַוּלְיַםּ גַ'נַה-סַנְֹגַשׂ צַ'ה | :לַוּלְיַםּ גַ'נַה-סַנְֹגַשׂ צַ'ה | ||
:שַׁדְּבְּהיר בְּהַקְתיר וַינַשְׂיַתי | :שַׁדְּבְּהיר בְּהַקְתיר וַינַשְׂיַתי | ||
:([[NOI 2|מֶתֶק ההוראה 2]]) | :([[Vanisource:NOI 2|מֶתֶק ההוראה 2]]) | ||
אם אתה רוצה להתקדם בתודעה רוחנית - כיוון שזו המטרה היחידה בחיים - אז עליך לא לאכול במידה יתרה, אַתְיָאהָארַהּ, או לאסוף במידה כזו. אַתְיָאהָארַה פְּרַיָאשַׂס צַ'ה פְּרַגַ'לְפּוֹ נייַמַגְרַהַהּ. זאת הפילוסופיה שלנו. | אם אתה רוצה להתקדם בתודעה רוחנית - כיוון שזו המטרה היחידה בחיים - אז עליך לא לאכול במידה יתרה, אַתְיָאהָארַהּ, או לאסוף במידה כזו. אַתְיָאהָארַה פְּרַיָאשַׂס צַ'ה פְּרַגַ'לְפּוֹ נייַמַגְרַהַהּ. זאת הפילוסופיה שלנו. | ||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 18:30, 2 October 2021
הרצאה על בּ.ג. 2.9 -- לונדון, 15 באוגוסט, 1973
פְּרַדְיוּמְנַה: תרגום, "סַנְֿגַ'יַה אמר: משדיבר כך, אַרְג'וּנַה, מייסר האויבים, אמר לִקְרּישְׁנַּה, 'גוֹוִינְדַה, לא אלחם,' ונפל שָׁדוּד."
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: בפסוק הקודם, אַרְג'וּנַה אמר "אין כל רווח בלחימה זו כיוון שהצד השני, הם כולם קרובי משפחה שלי, בני השבט, ועל ידי הרג שלהם, אף על פי שאהיה המנצח, מה תהי התועלת?" זאת כבר הסברנו, שסוג כזה של פרישות לעתים מתרחש בבערות. למעשה, הוא לא מונח על השולחן באופן מאוד אינטליגנטי. אז בדרך זו, אֵוַם אוּקְתְוָא, "אמר זאת כך, 'אין איפוא כל רווח בלחימה.'" אֵוַם אוּקְתְוָא, "אומר זאת," הְרּישִׁיקֵשַׂם, הוא מדבר לאדון החושים. ובפסוק הקודם הוא אמר, שׂישְׁיַס תֵא 'הַםּ פְּרַפַּנְנַם: (בּ.ג. 2.7) "אני התלמיד הכנוע שלך." אז קְרּישְׁנַּה הופך גוּרוּ, וְאַרְג'וּנַה נעשה התלמיד. בעבר הם דיברו כידידים. אמנם שיחה בין חברים לא יכולה לחרוץ גורל בשאלה רצינית. כשמשהו רציני עומד על הפרק, הדבר צריך להיאמר בין סמכויות.
אז הְרּישִׁיקֵשַׂם, פעמים רבות הסברתי. הְרּישִׁיקַה פירושו החושים, וְאִישַׂה פירושו האדון. הְרּישִׁיקַה-אִישַׂה, והם מצטרפים יחדיו: הְרּישִׁיקֵשַׂה. באופן דומה, אַרְג'וּנַה גם. גוּדָּאקַה אִישַׂה. גוּדָּאקַה פירושו חשיכה, וְאִישַׂה... חשיכה פירושה בערות.
- אַגְ'נָֿאנַה-תימירָאנְדְהַסְיַה
- גְ'נָֿאנָאנְֿגַ'נַה-שַׂלָאקַיָא
- צַ'קְשׁוּר-אוּנְמִיליתַםּ יֵנַה
- תַסְמַי שְׂרִי-גוּרוּוֵא נַמַהּ.
החובה של הגורו היא... שׂישְׁיַה, תלמיד, בא לַגּוּרוּ לצורך הארה. כולם נולדו טיפשים. כולם. אפילו בני האדם, והם באים ממלכת החי בדרך האבולוציה, אז הלידה היא אותו הדבר, בערות, כמו חיות. לפיכך, אפילו מישהו הוא בן-אדם, הוא דורש חינוך. החיה לא יכולה לקחת חינוך, אמנם בן-אדם יכול לקבל חינוך. לכן הַשָׂאסְתְרַה אומרת, נָאיַםּ דֵהוֹ דֵהַה-בְּהָאגָ'אםּ נְרּילוֹקֵא קַשְׁטָאן קָאמָאן אַרְהַתֵא ויד-בְּהוּגָ'אםּ יֵא (שׂ.בּ. 5.5.1). מספר פעמים ציטטתי פסוק זה, שעתה... במצב נחות יותר מזה של האדם, עלינו לעבוד קשה מאוד, פשוט למען ארבע נחיצויות החיים: אכילה, שינה, רבייה והתגוננות. עינוג חושים. מוקד העניינים הוא עינוג חושים. לפיכך על כולם לעבוד קשה מאוד. אמנם בצורת חיי האדם, קְרּישְׁנַּה נותן לנו כל כך הרבה אמצעים, אינטליגנציה. אנו יכולים לעשות את רמת החיים שלנו נוחה ביותר, אמנם עם המטרה להשיג שלמות בתודעת קְרּישְׁנַּה. חיה בנוחות. זה בסדר גמור. אבל אל תחיה כמו בעלי-החיים, פשוט להגדלת עינוג החושים. המאמץ האנושי מתרחש על חיי נוחות, אמנם הם רוצים לחיות בנוחות למען עינוג חושים. זאת הטעות של הציויליזציה המודרנית. יוּקְתָאהָארַה-ויהָארַשׂ צַ'ה יוֹגוֹ בְּהַוַתי סידְדְהיהּ. בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא זה נאמר יוּקְתָאהָארַה. כן, עליך לאכול, עליך לישון, עליך לספק את החושים, עליך לארגן סידור מוגן - עד כמה שניתן, לא להסיט את תשומת הלב יותר מדי. עליך לאכול, יוּקְתָאהָארַה. זאת עובדה. אך לא אָתְיָאהַרַה. רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי ייעץ בַּאוּפַּדֵשָׂאמְרּיתַה,
- אַתְיָאהָארַהּ פְּרַיָאסַשׂ צַ'ה
- פְּרַגַ'לְפּוֹ נייַַמַגַרְהַהּ
- לַוּלְיַםּ גַ'נַה-סַנְֹגַשׂ צַ'ה
- שַׁדְּבְּהיר בְּהַקְתיר וַינַשְׂיַתי
- (מֶתֶק ההוראה 2)
אם אתה רוצה להתקדם בתודעה רוחנית - כיוון שזו המטרה היחידה בחיים - אז עליך לא לאכול במידה יתרה, אַתְיָאהָארַהּ, או לאסוף במידה כזו. אַתְיָאהָארַה פְּרַיָאשַׂס צַ'ה פְּרַגַ'לְפּוֹ נייַמַגְרַהַהּ. זאת הפילוסופיה שלנו.