HE/BG 11.1
פסוק 1
- अर्जुन उवाच
- मदनुग्रहाय परमं गुह्यमध्यात्मसंज्ञितम् ।
- यत्त्वयोक्तं वचस्तेन मोहोऽयं विगतो मम ॥१॥
- אַרְג׳וּנַה אוּוָאצַ׳ה
- מַד-אַנוּגְרַהָאיַה פַּרַמַםּ גוּהְיַם אַדְהְיָאתְמַה-סַמְּגְ׳נֲיתַם
- יַת תְוַיוֹקְתַםּ וַצַ׳ס תֵנַה מוֹהוֹ ׳יַםּ ויגַתוֹ מַמַה
מילה אחרי מילה
אַרְג׳וּנַהּ אוּוָאצַ׳ה—אַרְג'וּנַה אמר; מַת-אַנוּגְרַהָאיַה—על מנת לעשות עימי חסד; פַּרַמַם—עליון; גוּהְיַם—נושא כמוס; אַדְהְיָאתְמַה—הרוחני; סַמְּגְ׳נֲיתַם—בנושא; יַת—ש-; תְוַיָא—על ידיך; אוּקְתַם—נאמרו; וַצַ׳הּ—מילים; תֵנַה—בזכותן; מוֹהַהּ—אשליה; אַיַם—הזו; ויגַתַהּ—נעלמה; מַמַה—שלי.
תרגום
אַרְג'וּנַה אמר: למשמע הוראותיך, שבחסדך לימדתני, אודות הכמוסים שבנושאים הרוחניים כולם, נמוגה עתה אשלייתי.
התעמקות
פרק זה מציג את קְרּישְׁנַּה כסיבת כל הסיבות. הוא אפילו המקור של מַהָא-וישְׁנּוּ, מקור היקומים החומריים. קְרּישְׁנַּה אינו התגלות אלוה; הוא מקור כל ההתגלויות. הפרק הקודם הסביר זאת לחלוטין.
אַרְג'וּנַה מודה עתה שאשלייתו נמוגה. פירושו של דבר שאינו חושב עוד את קְרּישְׁנַּה לאדם וחבר רגיל, אלא כמקור לכול. אַרְג'וּנַה מתקדם מאוד בידע רוחני, והוא שמח שזכה ברֵע עילאי שכזה. אולם אף שהוא מקבל את קְרּישְׁנַּה כמקור לכול, אפשר שאחרים לא יקבלוהו. הוא מבקש בפרק זה שקְרּישְׁנַּה יציג את דמותו היקומית. זאת כדי לבסס את אלוהותו ברבים. למעשה, מראה דמות היקום מפחיד מאוד, וגם אַרְג'וּנַה נמלא מורא. אלא שקְרּישְׁנַּה שב אז ברוב טובו, לדמותו המקורית. אַרְג'וּנַה מסכים לדבריו החוזרים ונשנים של קְרּישְׁנַּה; קְרּישְׁנַּה מדבר לטובתו בלבד. אַרְג'וּנַה מעריך שכל זה קורה לו בחסדו. הוא משוכנע עתה שקְרּישְׁנַּה הוא סיבת כל הסיבות ונוכח בלב כול כנשמת-העל.