HE/BG 11.32

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 32

श्रीभगवानुवाच ।
कालोऽस्मि लोकक्षयकृत्प्रवृद्धो
लोकान्समाहर्तुमिह प्रवृत्तः ।
ऋतेऽपि त्वां न भविष्यन्ति सर्वे
येऽवस्थिताः प्रत्यनीकेषु योधाः ॥३२॥
שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ׳ה
קָאלוֹ ׳סְמי לוֹקַה-קְשַׁיַה-קְרּית פְּרַוְרּידְדְהוֹ
לוֹקָאן סַמָאהַרְתוּם איהַה פְּרַוְרּיתְתַהּ
רּיתֵא ׳פּי תְוָאםּ נַה בְּהַוישְׁיַנְתי סַרְוֵא
יֵא ׳וַסְתְהיתָאהּ פְּרַתְי-אַנִיקֵשׁוּ יוֹדְהָאהּ

מילה אחרי מילה

שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ׳ה—אישיות אלוה העילאי אמר; קָאלַהּ—הזמן; אַסְמי—הינני; לוֹקַה—של העולמות; קְשַׁיַה-קְרּית—מחריב; פְּרַוְרּידְדְהַהּ—אדיר; לוֹקָאן—את האנשים; סַמָאהַרְתוּם—להכחיד; איהַה—בעולם הזה; פְּרַוְרּיתְתַהּ—עוסק; רּיתֵא—מלבד; אַפּי—אפילו; תְוָאם—אותך; נַה—לעולם לא; בְּהַוישְׁיַנְתי—יהיו; סַרְוֵא—כל; יֵא—אלו אשר; אַוַסְתְהיתָאהּ—נמצאים; פְּרַתי-אַנִיקֵשׁוּ—בשני המחנות; יוֹדְהָאהּ—לוחמים.

תרגום

אישיות אלוה העילאי אמר: הנני הזמן, מחריבם האדיר של העולמות, ובאתי לכאן כדי להכחיד את האנשים כולם. מלבדכם (הפָּאנְּדַּוים), חייל לא ישרוד משני המחנות.

התעמקות

אַרְג'וּנַה ידע אמנם, שקְרּישְׁנַּה הוא ידידו ואישיות אלוה, אלא שהתבלבל כליל לנוכח דמויותיו הרבות. הוא שאל לגבי משימתו של כוח הרסני זה. בוֵדות נאמר שהאמת המוחלטת מכלה הכול, לרבות הבְּרָאהְמַנּים. בקַטְהַה אוּפַּנישַׁד (1.2.25) נאמר:

יַסְיַה בְּרַהְמַה צַ׳ה קְשַׁתְרַםּ צַ׳ה אוּבְּהֵא בְּהַוַתַה אוֹדַנַהּ
מְרּיתְיוּר יַסְיוֹפַּסֵצַ׳נַםּ קַה איתְתְהָא וֵדַה יַתְרַה סַהּ'

הבְּרָאהְמַנּים, הקְשַׁתְריות וכל השאר – כולם מתכלים בסופו של דבר, כמו משמשים מזון לעליון. זוהי דמותו הענקית והמכלה כול של האל. גם כאן קְרּישְׁנַּה מציג עצמו כזמן המכלה כול. הוא יכחיד את כל הנוכחים בקרב, למעט כמה פָּאנְּדַּוים. אַרְג'וּנַה לא נטה לקרב והעדיף להימנע ממנו; כדי למנוע צער. אלא שאישיות אלוה השיבו שגם אם לא ילחם, אלה ייכחדו כולם, כי זוהי תכניתו. אם אַרְג'וּנַה ישתמט מקרב, אלה ימותו בדרך אחרת; גם ללא סיועו מותם ודאי. למעשה, הם כבר עתה מתים, שהרי זמן פירושו כליון, והתופעות כולן נכחדות ברצונו של העליון. כזהו חוק הטבע.