HE/Prabhupada 0005 - החיים של פרבהופאדה ב-3 דקות
ראיון - 24 בספטמבר, 1968, סיאטל
מראיין: התוכל לומר לי משהו עליך? זאת אומרת, איפה למדת, איך הפכת להיות תלמיד של קרישנה.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: נולדתי וחונכתי בכלכּוּתּה. כַּלכּוּתַה זה הבית שלי. נולדתי ב- 1896, והייתי הילד האהוב ביותר של אבי. אז החינוך שלי התחיל מעט מאוחר, אבל בכל זאת, חונכתי בתיכון, הייתי בתיכון במשך שמונה שנים. בבית ספר יסודי למשך ארבע שנים, תיכון, שמונה שנים, מכללה, ארבע שנים. ואז הצטרפתי לתנועה של גַנְדְהי, לתנועה הלאומית. אבל בזכות איזשהו מזל טוב פגשתי את הגוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלי, המורה הרוחני שלי ב-1922. ומאז אני נמשך לתרגול הזה, ולאט לאט ויתרתי על חיי משפחה. ב-1918 הייתי נשוי ועדיין הייתי סטודנט בשנה השלישית שלי. אז עשיתי ילדים. הייתי איש עסקים. ואז ב-1954 פרשתי מחיי משפחה. למשך ארבע שנים הייתי לבד, ללא משפחה. ואז ב-1959 הפכתי לנזיר. ואז הקדשתי את עצמי לכתיבת ספרים. ב-1962 הספר הראשון שלי יצא לאור, וכשהיו שלושה ספרים, ואז ב-1965 יצאתי לדרכי בכדי להגיע למדינה שלכם והגעתי לפה בספטמבר של 1965. מאז אני מנסה להפיץ את תודעת קרישנה באמריקה, בקנדה, ובארצות אירופאיות. ובהדרגה המרכזים גדלים. מספר התלמידים גם גדל. בוא נראה מה יקרה.
מראיין: איך אתה הפכת לתלמיד? מה היית, או מה תרגלת לפני שהפכת לתלמיד?
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: אותם העקרונות כפי שכבר הסברתי לך, אמונה. אחד מהחברים שלי, הוא גרר אותי בכוח למורה הרוחני שלי. וכשדיברתי עם המורה הרוחני שלי, שוכנעתי. ומאז, השתיל התחיל לגדול.