HE/Prabhupada 0048 - הציוויליזציה האָאריינית
הרצאה על ב.ג. 2.6-2 - אַחְמֵדַבָּאד, 11 בדצמבר, 1972
אַנָארְיַה-ג'וּשְׁטַם: "בכלל לא הולם, את מי שמכיר את ערכי הקידמה של החיים." אָרְיַן. אָרְיַן, הוא מי שחווה קידמה. אז, ההסתייגות הזו, של אַרְג'וּנַה משדה הקרב, מתוארת, כמתאימה ללא-אָרְיַן. אָרְיַן, לפי הציויליזציה האָרְיַינית, כפי שהיא מתוארת בבְּהַגַוַוד-גִיתָא, קיימות ארבע מחלקות, שנחנכו בידי אישיות אלוה העילאי. כפי כשכבר הסברנו, דְהַרְמַםּ תוּ סָאקְשָׁאד בְּהַגַוַת-פְּרַנִּיתַם (שׂ.ב. 6.3.19). כל תהליך דתי, שיטתי, הרי הוא מובן כך: "הוא ניתן בידי האל." אדם איננו יכול לבדו לייצר מערכת דתית.
אז השיטה האָארְיַנית, של הקידמה, היא צָ'אתוּר-וַרְנְּיַםּ מַיָא סְרּישְׁטַםּ גוּנַּה-קַרְמַה-ויבְּהָאגַשַׂהּ (בּ.ג. 4.13). קְרִישְׁנַה אומר, "היא הוצגה מפי, להנהלה טובה מאוד, של הסדר החברתי." בְּרָאהְמַנַּה, קְשַׁתְרייה, וַיְשְׂיַה, שׂוּדְרַה. אז אַרְג'וּנַה השתייך למשפחת הקְשַׁתְרייַה. מכאן, היסוסו להילחם בשדה הקרב, לא מתאים לאָרְיַנים. עבור אדם מן המסדר המלכותי, להיות לפציפיסט, זה לא דבר טוב. הקְשַׁתְריוֹת, כאשר הם נלחמים בשדה הקרב, ההרג איננו חטא עבורם.
באופן דומה, בְּרָאהְמַנַּה, כאשר הוא מציע מנחה, לעתים חיות מוצעות כקורבן, זה לא אומר, שהוא מבצע חטא. קורבן בעל החיים נוצר, לא על מנת לאכול, את בעל החיים. הוא נועד לבחון את כוח המנטרה הוֵדית. בין אם הבְּרָאהְמַנּים שהיו עסוקים בהצעת קורבן, בין אם הם זימרו, את המנטרה הוֵדית, בדרך הנכונה, זה נבחן על ידי הצעת חיה אחת, ושוב הענקת חיים חדשים ורעננים בשבילה. היה זה קורבן בעל חיים. לעתים סוסים, לעתים פרות הוצעו.
אלא שבעידן זה, קַלי-יוּגַה, אלו אסורים מפני שאין יָאגְ'נֿיקַה-בְּרָאהְמַנַּה כאלה. כל סוגי הקורבנות אסורים בעידן זה:
- אַשְׂוַמֵדְהַםּ גַוָאלַמְבְּהַםּ
- סַנְנְיָאסַםּ פַּלַה-פַּיְתְרּיקַם
- דֵוַרֵנַּה סוּתוֹתְפַּתְתִיםּ
- קַלָאוּ פַּנְֿצַ'ה וִיוַרְגַ'יֵית
- (צ'.צ'. אָדִי 17.164)
קורבן אַשְׂוַמֵדְהַה (סוס), קורבן גוֹמֵדְהַה (פרה), סַנְנְיָאסַה, וקבלת ילד על ידי דֵוַרַה, האח הצעיר של הבעל, דברים אלו אסורים בעידן זה.